אם אתם כמו רבים אחרים, ייתכן שאתם חוששים מהאפשרות לפתח דמנציה עם העלייה בגיל.
הסיכון המצטבר לפתח דמנציה לאחר גיל 55 מוערך בכ־42 אחוזים, לפי מחקר משנת 2025 שכלל יותר מ־15 אלף משתתפים. מספר האמריקנים שמאובחנים מדי שנה בדמנציה צפוי לעלות מכ־514 אלף בשנת 2020 לכמיליון עד שנת 2060.
אבל לצד הנתונים המדאיגים, נרשמה בשנים האחרונות התקדמות משמעותית באבחון ובטיפול במחלת אלצהיימר – שאחראית לכ־60–80 אחוזים ממקרי הדמנציה – וכן בהבנת הגורמים הביולוגיים להתפתחות דמנציה באופן רחב יותר. על פי דו״ח ועדת Lancet משנת 2024, כ־50 אחוזים ממקרי הדמנציה עשויים להיות ניתנים למניעה באמצעות טיפול בגורמי סיכון מוכרים.
הכי מעניין
״אנחנו צריכים ללחוץ על דוושת הגז ולהאיץ את העבודה הזו באמת״, אמר פרופ’ רונלד פיטרסן, נוירולוג ולשעבר מנהל מרכז מחקר אלצהיימר במאיו קליניק.
לדבריו, אנו עדים כיום ל״רצף של התפתחויות – החל מגישות בסיכון נמוך וברמה ציבורית רחבה, ועד לטיפולים אינטנסיביים, אישיים ובעלי סיכון גבוה״.
״אנחנו נמצאים על סף שינוי משמעותי באיכות החיים – לא רק באורך החיים, אלא בבריאותם״, אמר.
להלן כמה מההתפתחויות המבטיחות ביותר במחקר ובטיפול בדמנציה בשנת 2025 שהסתיימה:
בדיקת דם לאלצהיימר
בחודש מאי אישר מינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) את בדיקת הדם הראשונה שמזהה סמנים ביולוגיים של לוחות עמילואיד וסבכים של חלבון טאו – סימני ההיכר של מחלת אלצהיימר – בדיוק של יותר מ־90 אחוזים.
״הבדיקה הזו עומדת לחולל מהפכה בדרך שבה אנחנו מאבחנים אלצהיימר, מי יכול לאבחן אותו ואיך זה נעשה״, אמרה פרופ’ קריסטין יפה מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו.
עד כה, ניתן היה לזהות עמילואיד באמצעות סריקות מוח יקרות או דיקור מותני פולשני. בדיקת הדם החדשה, לעומת זאת, יכולה להתבצע גם על ידי רופא משפחה – מה שמכונה ״דמוקרטיזציה של האבחון״.
הבדיקה מודדת שני סמנים עיקריים: עמילואיד בטא, היוצר לוחות דביקים במוח, ו־p-tau217 – גרסה פתולוגית של חלבון טאו. מחקרים מראים כי p-tau217 יכול להתריע על אלצהיימר שנים לפני הופעת תסמינים.
עם זאת, תוצאה חיובית אינה בהכרח אומרת שהאדם יפתח אלצהיימר – כ־20 אחוזים מהמבוגרים מעל גיל 65 נושאים עמילואיד בלי ליקוי קוגניטיבי.
עוד כתבות בנושא
שיפור בהעברת טיפולים למוח
כיום קיימות שתי תרופות המאושרות על ידי ה־FDA להסרת עמילואיד: דוננמַאב ולֶקנמַאב. הן מאטות את התקדמות המחלה בכ־30 אחוזים.
אך רק כ־1 מכל 1,000 מולקולות מצליחה לעבור את מחסום הדם־מוח. כדי להתגבר על כך, מינונים גבוהים נדרשים – עם יותר תופעות לוואי.
בשנת 2025 הוצגו נתונים מבטיחים על תרופה בשם טרונטינמַאב, המשתמשת בטכנולוגיית ״Brainshuttle״ כדי לעבור את המחסום ולהסיר עמילואיד ביעילות ובפחות סיכון.
טיפול גני במוח
בספטמבר דווח על הצלחה ראשונה בטיפול במחלת הנטינגטון – מחלה ניוונית נדירה וקשה – באמצעות החדרת טיפול גני ישירות למוח. בניסוי קטן נרשמה האטה של 75 אחוזים בקצב התקדמות המחלה לאורך שלוש שנים.
למרות שמדובר במחקר מוקדם, החוקרים רואים בכך פריצת דרך שעשויה להתרחב גם לסוגים אחרים של דמנציה.
התמקדות גוברת בדלקת
מעבר לעמילואיד, חוקרים בוחנים יותר ויותר את תפקיד הדלקת והמערכת החיסונית בהתפתחות דמנציה. מחקרים מראים כי נשאי הגן APOE4 חווים שינויים חיסוניים משמעותיים, שעשויים להסביר את רגישותם הגבוהה לאלצהיימר ולמחלות ניווניות נוספות.
עוד כתבות בנושא
חיסונים עשויים להפחית סיכון לדמנציה
מספר מחקרים רחבי היקף מצאו כי חיסונים – במיוחד נגד שלבקת חוגרת (שלבקת) ו־RSV – קשורים להפחתה של כ־20 אחוזים בסיכון לדמנציה, ואף להאטת התקדמות המחלה בקרב חולים קיימים.
ההשערות: מניעת זיהומים הפוגעים במוח, או הפעלה מיטיבה של המערכת החיסונית.
אורח חיים כן משנה
ניסוי רחב היקף בארצות הברית מצא כי התערבות משולבת – תזונה, פעילות גופנית, אימון קוגניטיבי ומעקב רפואי – שיפרה מדדים קוגניטיביים בקרב אנשים בסיכון לדמנציה.
נמצא כי תזונה ים־תיכונית מועילה במיוחד, בעיקר בקרב בעלי סיכון גנטי גבוה.
קשר חדש לליתיום
מחקר שפורסם ב־Nature מצא כי ליתיום – מינרל מוכר בטיפול בהפרעה דו־קוטבית – עשוי למלא תפקיד מגן במוח. בניסויים בעכברים, תוספת קטנה של ליתיום אורוטאט הפחיתה לוחות עמילואיד ושיפרה תפקוד מוחי.
החוקרים מדגישים: נדרשים ניסויים קליניים בבני אדם לפני מסקנות טיפוליות.
״אנחנו יכולים כיום לאבחן דמנציה בחיים, להעביר תרופות למוח ולהאט מחלות״, סיכם אחד החוקרים.
״זהו רק תחילתו של המסע – לא סופו.״
עוד כתבות בנושא
