ברגעי לחץ אנחנו כמעט תמיד נושמים מהר ושטוח, בלי לשים לב. הנשימה מתקצרת, הגוף נכנס למצב דריכות, והמוח מפרש את זה כאיום – גם אם בפועל אין סכנה אמיתית.
החדשות הטובות: שינוי קטן בדפוס הנשימה משדר למוח מסר פשוט – הכול בשליטה. וזה קורה מהר יותר ממה שנדמה לנו.
למה נשימה כל כך משפיעה על לחץ
בניגוד להרבה טכניקות הרגעה שדורשות זמן, שקט או ריכוז עמוק – הנשימה זמינה תמיד.
כשאנחנו מאטים את הנשימה, ובעיקר את הנשיפה, אנחנו מפעילים את מערכת הרגיעה של הגוף. הדופק יורד, המתח בשרירים משתחרר, והמחשבות נרגעות בהדרגה. לא צריך “להירגע בכוח”. צריך רק לנשום קצת אחרת.
נשימות, אילוסטרציה | צילום: ארכיון פסטיבל אשרם במדבר
שלוש טכניקות פשוטות שעובדות כמעט בכל מצב
נשימת 4–6
הכי מעניין
זו אחת הטכניקות הפשוטות והיעילות ביותר.
- שאיפה דרך האף: 4 שניות
- נשיפה איטית: 6 שניות
- לחזור על זה חמש פעמים
הנשיפה הארוכה היא המפתח. היא מאותתת לגוף שאין איום מיידי, ומתחילה להוריד את רמת המתח.
נשימה דרך האף בלבד
כשאנחנו בלחץ, אנחנו נוטים לנשום דרך הפה – וזה מגביר את הדריכות.
נשימה דרך האף, אפילו בלי שינוי בקצב, כבר עושה הבדל.
- סגרו בעדינות את הפה
- נשמו רק דרך האף
- שימו לב לאוויר שנכנס ויוצא
תוך דקה–שתיים, הגוף מתחיל להירגע.
עוד כתבות בנושא
נשיפה ארוכה במיוחד
אין זמן לספירות? גם זה בסדר.
- קחו שאיפה רגילה
- נשפו לאט, כמה שיותר זמן
- חזרו על זה 3–4 פעמים
גם אם השאיפה קצרה – הנשיפה הארוכה עושה את העבודה.
מתי להשתמש בטכניקות האלה
- לפני שיחה קשה או טעונה
- באמצע יום עמוס, כשהכול מרגיש יותר מדי
- כשמרגישים הצפה פתאומית
- רגע לפני השינה, כשהראש לא נרגע
לא צריך לחכות ל”זמן מתאים”.
אלה טכניקות שמיועדות בדיוק לרגעים שאין בהם זמן.
למה זה עובד גם לאנשים סקפטיים
כי זו לא שיטה רוחנית ולא תרגיל מנטלי מורכב.
זו פעולה פיזיולוגית פשוטה שמשפיעה ישירות על מערכת העצבים. גם מי שלא “מאמין” בטכניקות הרגעה – מרגיש את ההשפעה תוך דקות.
השורה התחתונה
הנשימה תמיד איתנו – גם ברגעים הכי לחוצים.
לא צריך לשלוט בה כל הזמן.
צריך רק לזכור שיש לנו כלי קטן, שקט וזמין, שיכול לשנות את המצב כמעט מיד.
עוד כתבות בנושא
