סיימתם שיחת טלפון, הכנסתם את הפגישה ליומן והמשכתם הלאה. כעבור שעה מישהו שואל מתי היא נקבעה, ואתם שולחים יד לנייד. איך יכול להיות שכבר שכחתם משהו שידעתם לפני רגע? ואולי השאלה המעניינת יותר היא אם בכלל ניסיתם לזכור אותו מלכתחילה.
אנחנו שומרים בטלפון מספרי טלפון, תאריכים, משימות, רשימות קניות ומידע שפעם היינו צריכים לזכור בעצמנו. נדמה שהמכשיר הפך למעין זיכרון חיצוני, שתמיד נמצא בהישג יד. אבל האם העובדה שאנחנו יכולים למצוא את המידע בכל רגע פירושה שאנחנו גם זוכרים אותו?
מחקר הדמיה מוחית שפורסם לאחרונה מצביע על אפשרות מעניינת: כאשר אנחנו יודעים שמידע יהיה זמין לנו בהמשך באמצעות תזכורת חיצונית, המוח עשוי להקצות פחות משאבים לשמירתו הפעילה. עם זאת, החוקרים מדגישים כי אין בכך הוכחה שהטלפון פוגע בזיכרון או גורם לנו לשכוח מידע שכבר למדנו.
הכי מעניין
המוח | צילום: ללא
מה קורה במוח כשאנחנו יודעים שתהיה תזכורת?
במחקר שערכו חוקרים מאוניברסיטת קולג' לונדון השתתפו 36 מבוגרים בני 18 עד 34. המשתתפים צפו ברצפים של תמונות פנים או נופים, ולאחר מכן קיבלו אחת משלוש הוראות: לזכור את התמונות לקראת מבחן, לשכוח אותן משום שלא ייערך מבחן, או להסתמך על תזכורת אוטומטית שתספק את התשובה.
החוקרים עקבו אחר פעילות המוח באמצעות סריקות תהודה מגנטית תפקודית, וגילו כי התגובה המוחית להבטחה לתזכורת דמתה יותר לתגובה להוראה לשכוח מאשר להוראה לזכור.
כאשר המשתתפים התבקשו לזכור את התמונות, החוקרים הצליחו לזהות מתוך דפוסי הפעילות המוחית אם הם שמרו בזיכרונם תמונות של פנים או של נופים. לעומת זאת, כאשר הובטחה להם תזכורת, או כאשר התבקשו לשכוח, היכולת לזהות את סוג התמונות מתוך פעילות המוח כבר לא הייתה טובה באופן מובהק מניחוש מקרי.
הממצא עשוי להצביע על כך שכאשר אנחנו מצפים לקבל מידע ממקור חיצוני, המוח מפחית את המשאבים שהוא מקצה לשמירתו הפעילה, משום שהצורך לשלוף אותו באופן עצמאי קטן.
אבל חשוב להבין גם מה המחקר אינו מוכיח. החוקרים לא הצליחו לקבוע שהמידע נמחק מהזיכרון, וגם לא בדקו שימוש בטלפון או ביומן דיגיטלי בחיי היומיום. התזכורות בניסוי הובטחו מראש וסופקו באופן אוטומטי, והמחקר נערך בקבוצה קטנה יחסית של צעירים. לכן אי אפשר להסיק ממנו ששימוש בטכנולוגיה גורם לנזק קבוע לזיכרון.
מסך טלפון ובו אפליקציות של רשתות חברתיות | צילום: סעיד חאן / AFP
האם תזכורות באמת גורמות לנו לזכור פחות?
כדי להבין את המשמעות המעשית של הממצאים, כדאי להבחין בין שתי מטרות שונות: לזכור לבצע פעולה, ולזכור את המידע עצמו.
נניח שקבעתם פגישה חשובה. אם המטרה שלכם היא להגיע אליה בזמן, התראה בטלפון עשויה להיות פתרון מצוין. אין בהכרח צורך לזכור בעצמכם את השעה המדויקת, כל עוד המכשיר מזכיר לכם לצאת בזמן.
לעומת זאת, אם אתם לומדים חומר למבחן, שמירת הסיכום בטלפון אינה מבטיחה שתוכלו לשלוף את המידע מהזיכרון כשתזדקקו לו.
מחקרים קודמים דווקא מצאו יתרונות משמעותיים לשימוש בתזכורות חיצוניות. בארבעה ניסויים מקוונים, שבהם השתתפו בסך הכול 1,196 אנשים, נמצא כי תזכורות סייעו למשתתפים לזכור לבצע פעולות שתכננו מראש. המשתתפים גם נטו להיעזר בהן יותר כאשר נדרשו לזכור פרטים רבים או כאשר הופרעו במהלך המשימה העיקרית שלהם.
כלומר, השימוש בתזכורת אינו בהכרח סימן לזיכרון חלש. לפעמים זו פשוט דרך יעילה לנהל את המידע ואת המשימות שלנו.
אדם גולש בטלפון בירושלים | צילום: נתי שוחט/Flash90
הטעות שאנחנו עושים כשאנחנו שומרים מידע בטלפון
הבעיה מתחילה כאשר אנחנו מבלבלים בין מידע ששמרנו לבין ידע שאנחנו באמת מחזיקים בזיכרון.
צילום מסך של שקופית בהרצאה, שמירת מאמר לקריאה מאוחרת או הקלדת סיכום בפגישה עשויים לתת תחושה שהמידע כבר נמצא ברשותנו. אבל היכולת לפתוח את הקובץ אינה זהה ליכולת להסביר את תוכנו בלי להסתכל.
מחקרים בתחום הלמידה מצביעים על כך שאחת הדרכים היעילות לחזק את הזיכרון היא לתרגל שליפה של מידע, ולא להסתפק בקריאה חוזרת שלו.
בניסוי מוכר שבחן לימוד מילים בשפה זרה, משתתפים שהתבקשו לנסות להיזכר בתשובות שוב ושוב, גם לאחר שכבר הצליחו לענות נכון, זכרו את המילים טוב יותר כעבור שבוע. לעומת זאת, לימוד חוזר של החומר בלבד לא הניב את אותה תועלת בתנאי הניסוי.
המשמעות היא שכדי ללמוד משהו באמת, לא מספיק לשמור אותו. צריך גם לתת למוח הזדמנות להתאמץ ולשלוף אותו.
כך אפשר להשתמש בטלפון בלי לוותר על הזיכרון
אין צורך להפסיק להשתמש ביומן הדיגיטלי או למחוק את אפליקציית התזכורות. במקום זאת, כדאי להתאים את אופן השימוש בטלפון למטרה שאנחנו רוצים להשיג.
אם המטרה היא לזכור לבצע משימה, מומלץ לקבוע תזכורת בזמן שיאפשר לפעול. למשל, התראה שמגיעה מספיק זמן לפני פגישה כדי להתארגן ולצאת מהבית, ולא רק ברגע שבו הפגישה מתחילה.
אם המטרה היא לזכור מידע, כדאי להשתמש בטלפון באופן מעט שונה. אפשר לשמור סיכום של שיעור או הרצאה, לסגור אותו ולנסות להסביר במילים שלנו את מה שלמדנו. רק לאחר מכן כדאי לפתוח שוב את הסיכום, לבדוק מה זכרנו ולתקן את מה שהחסרנו.
אפשר גם להפוך את התזכורת לתרגיל זיכרון. במקום לקבוע התראה שמציגה את התשובה, אפשר ליצור תזכורת שמציגה שאלה. למשל, אחרי הדרכה בעבודה, לקבוע תזכורת ליום המחרת ולנסות להסביר את שלבי הפעולה בלי להציץ בסיכום.
חשוב לציין שזו הצעה מעשית המבוססת על עקרונות מוכרים של תרגול שליפה מהזיכרון, ולא שיטה שנבדקה במחקר ההדמיה החדש.
אז האם כדאי להפסיק לסמוך על הטלפון?
בפעם הבאה שתשלחו יד לטלפון כדי לבדוק מתי נקבעה פגישה, אין סיבה לראות בכך עדות לכך שהזיכרון שלכם נחלש.
הטלפון יכול להיות כלי יעיל לניהול משימות, מועדים ומידע שאנחנו לא מוכרחים לזכור בעל פה. השאלה החשובה היא מה אנחנו מצפים ממנו לעשות בשבילנו, ומה אנחנו עדיין רוצים שהמוח שלנו ידע לעשות בעצמו.
כשמדובר במשימה שצריך לבצע, תזכורת יכולה לעזור. אבל כשמדובר בידע שאנחנו רוצים לרכוש ולזכור לאורך זמן, כדאי לזכור שהיכולת למצוא מידע אינה זהה ליכולת לשלוף אותו מהזיכרון.
לפעמים, הדרך הטובה ביותר להשתמש בטכנולוגיה היא דווקא לסגור לרגע את המסך ולתת לזיכרון שלנו לעבוד.
עוד כתבות בנושא
