להתכרבל עם ספר טוב אולי מרגיש כמו דרך נעימה לברוח לכמה שעות מהעולם, אבל בזמן שאנחנו שקועים בעלילה, המוח עושה משהו מעניין הרבה יותר. הוא מנסה להבין אנשים שאינם אנחנו.
מה הדמות יודעת שאנחנו לא יודעים? למה היא פעלה כך? האם היא משקרת? מה היא מרגישה כלפי האדם שמולה? ומה היינו עושים במקומה?
קריאה מכל סוג היא פעילות קוגניטיבית משמעותית, אבל בשנים האחרונות מצטברות עדויות לכך שלספרות בדיונית עשוי להיות יתרון נוסף: קשר ליכולות שפה טובות יותר ול"קוגניציה חברתית" – היכולת להבין מחשבות, רגשות וכוונות של אנשים אחרים ולהתנהל בעולם חברתי מורכב.
הכי מעניין
מטא־אנליזה גדולה שפורסמה ב־2024 וסיכמה 70 ניסויים ו־114 מחקרים מתאמיים מצאה קשר חיובי קטן אך עקבי בין קריאת ספרות בדיונית לבין יכולות קוגניטיביות. היתרונות הבולטים ביותר נמצאו בתחומים כמו יכולת מילולית, אמפתיה והבנת מצבים מנטליים של אחרים. עם זאת, החוקרים מדגישים שההשפעות קטנות ושחלק גדול מהראיות הוא מתאמי – כלומר אי אפשר להסיק שכל מי שיקרא רומן יהפוך בהכרח לאמפתי יותר.
דוכני ספרים שונים, במהלך שבוע הספר העברי השנתי בירושלים | צילום: יונתן זינדל/Flash90
לקרוא זה גם להתאמן על אנשים
הסיבה האפשרית לכך נמצאת בתוך הסיפור עצמו. כשאנחנו קוראים ספרות בדיונית, העולם אינו מונח מול העיניים כמו בסרט. הקורא צריך לבנות אותו: לדמיין חדר, פנים, תנועה וטון דיבור, ובעיקר לנסות להיכנס לתודעה של דמויות שונות.
ריימונד מאר, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת יורק בטורונטו, מתאר את הסיפורת כמעין סימולציה מורכבת של העולם החברתי. במקום לחוות בעצמנו כל מערכת יחסים, קונפליקט או נקודת מבט אפשרית, הסיפור מאפשר לנו להתנסות בהם באופן עקיף.
גם מחקרי הדמיה מוחית מצאו חפיפה בין רשתות במוח שמעורבות בהבנת סיפורים לבין רשתות המשמשות אותנו להבנת מצבים מנטליים של אחרים. הדבר אינו מוכיח שקריאה "מאמנת את המוח" באופן ישיר, אבל הוא מציע הסבר אפשרי לקשר בין סיפורים לבין קוגניציה חברתית.
מטא־אנליזה קודמת של 14 מחקרים ניסויים מצאה שקריאת סיפורת הביאה לשיפור קטן במדדים של קוגניציה חברתית בהשוואה לקריאת טקסטים עיוניים או לאי־קריאה. עם זאת, גם כאן מדובר בהשפעה צנועה, ומחקרים נוספים הצביעו על כך שהראיות להשפעה סיבתית מיידית עדיין אינן חד־משמעיות.
ספרים על מדף בספרייה ציבורית בפארק הרכבת בירושלים | צילום: ליאור מזרחי/Flash90
הילדים לומדים שהעולם לא נראה אותו דבר לכולם
הקשר בין סיפורים להבנת האחר מתחיל כבר בילדות. בין גיל ארבע לשש ילדים מפתחים בהדרגה את היכולת להבין שאדם אחר עשוי לדעת משהו שהם אינם יודעים, להאמין במשהו שונה מהם או להרגיש אחרת לגמרי באותו מצב.
קריאה משותפת של סיפורים נחקרה ככלי שעשוי לתרום להתפתחות של שפה ושל כישורים חברתיים ורגשיים. סקירות מחקריות מצביעות על כך שהשיחה סביב הסיפור – מה הדמות מרגישה, מדוע היא פעלה כך ומה יכול לקרות בהמשך – עשויה להיות משמעותית במיוחד.
מחקר ניסויי קטן שפורסם לאחרונה אף מצא שאצל ילדים בני 6–8, טקס של קריאת סיפור מדי ערב במשך שבועיים לווה בשיפור במדדי אמפתיה ויצירתיות. מדובר במחקר קטן של 38 ילדים, ולכן הוא אינו מספיק לבדו כדי להסיק מסקנות רחבות, אבל הוא מצטרף לתמונה המחקרית הרחבה יותר.
עוד כתבות בנושא
ספרים יכולים ללמד אותנו שהעולם מסובך
אולי היתרון המעניין ביותר של ספרות אינו קשור בכלל ליכולת "להיות נחמדים יותר", אלא ליכולת לקבל את העובדה שאנשים והעולם אינם פשוטים.
במחקר שכלל יותר מ־5,000 משתתפים נמצא כי אנשים שדיווחו על חשיפה רבה יותר לספרות יפה בשנות חייהם המוקדמות נטו בבגרות להשקפת עולם מורכבת יותר: הם נטו יותר לראות התנהגות אנושית כתלויה בנסיבות ולהכיר בכך שלאנשים יכולים להיות מניעים ואישיויות מורכבים. גם כאן מדובר בקשר ולא בהוכחה שהספרים הם שיצרו את ההבדל.
וזו מגבלה חשובה כמעט בכל מחקר על קריאה. אנשים שקוראים הרבה שונים לעיתים גם בהשכלה, במעמד חברתי־כלכלי, בזמן הפנוי ובסביבה שבה גדלו. קשה להפריד לחלוטין בין השפעת הספר עצמו לבין כל יתר הדברים שמאפיינים את חייו של הקורא.
ילדה קוראת ספר | צילום: שאטרסטוק
אז מה כדאי לקרוא?
החדשות הטובות הן שלא צריך להכריח את עצמנו לצלוח ספרות "חשובה" שאנחנו סובלים ממנה.
סיפורים קצרים, רומנים גרפיים וספרי ז'אנר הם עדיין קריאה. גם ספרי שמע יכולים לאפשר לקורא להיכנס לעולם הסיפורי, אף שהמחקר על ההבדלים בין הפורמטים עדיין מתפתח.
הדרך הפשוטה ביותר לקרוא יותר היא גם הפחות מהפכנית: להפוך את הקריאה להרגל. רבע שעה במקום עוד גלילה בטלפון לפני השינה היא התחלה סבירה לחלוטין. אפשר להאריך בהדרגה, להצטרף למועדון קריאה או פשוט לדבר עם מישהו אחר על הספר שקראתם – פעולה שמוסיפה לסיפור עוד נקודת מבט.
והכי חשוב, אין צורך להפוך את הקריאה לעוד משימה לשיפור עצמי. הספר אינו תוסף תזונה למוח. היתרון הגדול שלו מתחיל דווקא במקום שבו שוכחים לרגע שאנחנו אמורים להפיק ממנו משהו – ופשוט רוצים לדעת מה יקרה בעמוד הבא.
עוד כתבות בנושא
