כשמדברים על הזדקנות, השיחה נוטה לעבור במהירות למה שאנחנו עומדים לאבד: הזיכרון פחות חד, הגוף איטי יותר והיכולת לקלוט מידע חדש כבר אינה מה שהייתה בגיל 20. אלא שהמחקר על המוח המתבגר מצייר תמונה מורכבת הרבה יותר.
חלק מהיכולות אכן נחלשות עם השנים, אבל אחרות עשויות להישאר יציבות ואף להשתפר. ניסיון החיים מצטבר, הרגשות השליליים סביב החלטות העבר עשויים להיחלש, ובממוצע מבוגרים יכולים להצטיין בתחומים כמו אוצר מילים, ידע, אמפתיה ויכולת לראות מצב מכמה נקודות מבט.
אפילו האופן שבו אנחנו חושבים על ההזדקנות עשוי להיות חשוב: מחקרים מצאו קשר בין תפיסות שליליות מאוד לגבי הזדקנות לבין תוצאות בריאותיות פחות טובות.
הכי מעניין
אז מה בכל זאת עשוי להשתפר עם השנים? הנה שלוש נקודות אופטימיות במיוחד.
1. אנחנו מתחרטים פחות
כמעט לכל אחד יש לפחות החלטה אחת שהיה שמח לקבל אחרת. לפי מחקרים, כ־90 אחוז מהאנשים מדווחים על חרטה משמעותית אחת לפחות במהלך חייהם.
אבל ככל שמתבגרים, נראה שמשהו ביחסים שלנו עם ה"מה היה אילו" משתנה.
במחקר שפורסם בכתב העת Emotion ובחן 90 מבוגרים בני 21 עד 89, דיווחו המשתתפים המבוגרים על פחות חרטות משמעותיות מהשנה האחרונה לעומת הצעירים. הם גם נטו יותר לומר שלא חוו בתקופה האחרונה חרטה גדולה כלל.
וכאשר כן הייתה חרטה, האופי שלה השתנה. אצל מבוגרים היא נטתה יותר לעסוק בהזדמנויות שהוחמצו ובדרכים שלא נבחרו, ופחות ביחסים או בהתנהלות מול אנשים אחרים.
גם המטען הרגשי היה שונה: מחשבות על מה שיכול היה להיות עוררו אצל המבוגרים פחות רגשות "חמים" כמו כעס ותסכול.
החרטה לא נעלמת בגיל מבוגר, אבל ייתכן שאנחנו פשוט לומדים לחיות איתה אחרת.
עוד כתבות בנושא
קשישה מציירת | צילום: שאטרסטוק
2. מהירות יורדת, אבל הידע ממשיך להצטבר
השמות בורחים לפעמים, לוקח עוד רגע להיזכר איפה הנחנו משהו, והתגובה למידע חדש יכולה להיות איטית יותר. אבל אלה אינם המדדים היחידים ליכולת קוגניטיבית.
חוקרים מבחינים בין שני סוגים מרכזיים של אינטליגנציה. הראשונה היא "אינטליגנציה נוזלית" – היכולת לפתור במהירות בעיות חדשות, לזהות דפוסים ולהסתגל למצב לא מוכר. היא נוטה להגיע לשיאה מוקדם יחסית בחיים ולאחר מכן לרדת בהדרגה.
השנייה היא "אינטליגנציה מגובשת": כל הידע, המילים, הניסיון והמיומנויות שצברנו במשך עשרות שנים.
כאן דווקא לגיל יש יתרון.
במחקר גדול מ־2019, למשל, בני 70 ו־80 השיגו בממוצע ציונים גבוהים יותר במבחני אוצר מילים לעומת אנשים בשנות ה־20, ה־30 וה־40 לחייהם. מחקר נוסף שעקב אחר כמעט 9,000 בני אדם במשך עד 18 שנה מצא כי לצד הירידה הצפויה בחלק מהיכולות המהירות, היכולות המבוססות על ידע מצטבר המשיכו להתחזק.
במילים פשוטות: אולי אנחנו פחות מהירים, אבל מגיעים לכל בעיה עם ספרייה גדולה בהרבה בראש.
המוח | צילום: ללא
3. ומה לגבי חוכמה?
קשה למדוד "חוכמה", והיא בוודאי אינה מגיעה אוטומטית עם יום הולדת. אבל הפסיכיאטר הגריאטרי דיליפ ג'סטה וחוקרים אחרים מנסים כבר שנים לפרק אותה למרכיבים שאפשר לחקור: אמפתיה וחמלה, ויסות רגשי, יכולת להתבונן בעצמנו ופתיחות לנקודות מבט שונות.
ובכמה מהמרכיבים האלה, מבוגרים מקבלים בממוצע ציונים גבוהים יותר מצעירים.
דוגמה מעניינת הגיעה דווקא מתקופת הקורונה. אף שמבוגרים היו בסיכון בריאותי גבוה יותר וסבלו מבידוד, מחקרים מסוימים מצאו כי מבחינה נפשית הם התמודדו טוב יותר מהצעירים.
אחת ההשערות היא שניסיון החיים עצמו מספק הקשר. אנשים שכבר עברו משברים, תקופות של חוסר ודאות ואובדן יודעים מניסיון אישי שגם תקופות שנראות חסרות מוצא – מסתיימות.
זה לא אומר שכל אדם בן 80 חכם יותר מכל בן 30, בדיוק כפי שלא כל אדם צעיר חד ומהיר יותר מכל מבוגר. ההזדקנות שונה מאוד מאדם לאדם.
אבל אולי כדאי לעדכן מעט את התמונה שאנחנו מחזיקים בראש: השנים לא רק לוקחות מאיתנו. לפעמים הן גם משאירות אותנו עם יותר ידע, יותר פרספקטיבה – ופחות לילות שבהם אנחנו שוכבים ערים בגלל החלטה שקיבלנו לפני עשרים שנה.
עוד כתבות בנושא
