ביום השלישי של החופשה בסנט מרטן הופיעו על רגליה של קייסי גרן נקודות קטנות ומגרדות. הן לא נראו ממש כמו סרפדת, אבל גם לא כמו עקיצות. ההסבר הראשון נראה מובן מאליו: אחרי חורף ארוך בניו יורק, העור שלה פשוט קיבל יותר מדי שמש.
אלא שמשהו לא הסתדר. גרן הקפידה על קרם הגנה, חיפשה צל ולא סבלה אפילו מכוויית שמש קלה.
כמה ימים אחרי שחזרה הביתה הופיעה הפריחה שוב, הפעם על הזרועות. הנקודות האדומות התפשטו מהכתף לכיוון המרפק והאמה, נרגעו מעט בעזרת טיפול מקומי ותרופות נגד אלרגיה – ואז חזרו שוב בבוקר ובלילה במשך כשבוע.
הכי מעניין
במשך חודשים היא האשימה את כל החשודים הרגילים: חומר הכביסה במלון, קרם הגנה חדש ואפילו מוצר לשיער שאולי בא במגע עם העור. רק לאחר בדיקות ופנייה לרופאת עור עלתה אפשרות אחרת: התפרצות אור פולימורפית, המכונה PMLE – תגובה של העור לקרינה אולטרה־סגולה, ולעיתים מכונה בפשטות "אלרגיה לשמש".
למה הפריחה מופיעה רק אחרי כמה שעות?
PMLE נחשבת לאחת מתגובות הרגישות לאור השכיחות ביותר. הבעיה היא שקל לפספס אותה: היא אינה חייבת להופיע בזמן השהייה בשמש, אלא יכולה להתפרץ שעות ואף ימים לאחר החשיפה.
גם המראה שלה משתנה מאדם לאדם. אצל אחד היא תיראה כמו בליטות קטנות, אצל אחר כמו כתמים דמויי אקזמה, שלפוחיות או אזורים מורמים המזכירים סרפדת. אצל אותו אדם, לעומת זאת, ההתפרצויות בדרך כלל חוזרות בדפוס דומה.
האזורים האופייניים הם הזרועות, האמות ובית החזה, ולעיתים גם הרגליים והגב העליון. הפנים נפגעות לעיתים רחוקות יותר. המכנה המשותף המרכזי הוא בדרך כלל אדמומיות וגרד.
התופעה יכולה להופיע לראשונה גם בבגרות וללא התרעה מוקדמת. היא יכולה לפגוע בכל גיל, אך שכיחה יותר אצל נשים צעירות ובגיל הביניים ואצל אנשים שכבר ידועים כרגישים לשמש. גם היסטוריה משפחתית עשויה להעלות את הסיכון.
עוד כתבות בנושא
אז מה בעצם השמש עושה לעור?
המנגנון המדויק עדיין אינו ברור לחלוטין. ההשערה המקובלת היא שקרינת השמש משנה מולקולות בעור, ומערכת החיסון של אנשים מסוימים מגיבה אליהן כאילו היו גורם זר.
במילים אחרות, לא מדובר ב"אלרגיה לשמש" במובן הרגיל של אלרגיה למזון או לאבקה, אלא בתגובה חיסונית מאוחרת שנגרמת בעקבות החשיפה לקרינה.
מעניין במיוחד שקרינת UVA נחשבת לגורם משמעותי בהתפרצויות. הקרניים הללו מסוגלות לחדור גם דרך חלק מחלונות הרכב, ולכן אצל אנשים רגישים התגובה אינה מוגבלת בהכרח לחוף הים.
ההתפרצות הראשונה של השנה מופיעה פעמים רבות באביב או בתחילת הקיץ, כאשר העור פוגש שוב כמות משמעותית של שמש לאחר החורף. בהמשך העונה התגובות אצל חלק מהאנשים נעשות מתונות יותר, בתהליך שרופאי עור מכנים "הקשחת אור" – הסתגלות הדרגתית של העור לחשיפה.
שחקן גולף מורח קרם הגנה לפני תחילת המשחק | צילום: AP/LM Otero
קרם הגנה לא תמיד מספיק
החדשות הטובות הן שאבחנה של PMLE לא מחייבת להסתגר בבית כל הקיץ. אבל היא כן דורשת הגנה קפדנית יותר מהשמש.
רופאי העור ממליצים על קרם הגנה רחב טווח שמגן מפני UVA ו־UVB ובעל מקדם הגנה של 30 לפחות, לצד כובע, שהייה בצל ובגדים בעלי הגנת UV. בקרב מי שסובלים מהתפרצויות קשות וחוזרות, רופא עור עשוי להציע טיפול באור מבוקר בתחילת העונה כדי לסייע לעור להסתגל.
ומה לגבי תוספים שמבטיחים הגנה נוספת מהשמש? קיימים מחקרים קטנים על תמצית שרך בשם Polypodium leucotomos, שהצביעו על השפעה אפשרית, אך הראיות עדיין מוגבלות וחלק מהמחקר מומן בידי חברה מסחרית. לכן לא כדאי לראות בתוסף תחליף לקרם הגנה או לטיפול רפואי.
אם הפריחה כבר הופיעה, רופאי עור עשויים להמליץ בהתאם לחומרתה על טיפול מקומי להפחתת הדלקת והגרד ולעיתים על אנטיהיסטמינים. במקרים משמעותיים יותר נדרש טיפול רפואי אחר.
ובעיקר, לא כל פריחה אחרי יום בשמש היא PMLE. תרופות, מחלות עור ותגובות אחרות יכולות גם הן לגרום לרגישות לאור. פריחה חוזרת, קשה, כואבת או כזו שאינה חולפת מצדיקה בדיקה אצל רופא עור ולא אבחון עצמי מול תמונות באינטרנט.
הנקודה המפתיעה היא שגם עור שלא נשרף יכול להגיב לשמש. לפעמים דווקא הפריחה שמגיעה רק בערב – או אפילו יום לאחר מכן – היא זו שמספקת את הרמז.
עוד כתבות בנושא
