יש חומר גלם בסיסי מאוד עם מקום מיוחד בלב שלנו, ולא רק בשל מחירו הזעום. הוא עשיר בחלבונים ומאוד אלגנטי. ביצים. אומנם אין המבקר מעיד על חביתתו, אבל בכל זאת נגיד שאנחנו אלופי הארץ בארוחות בוקר. מחביתה רכה, דרך סלט ביצים קרמי, ביצים עלומות או ביצי עין חרפרפות בשמן צ'ילי עם חלמון נוטף.
בשבוע שעבר נסענו כדי לבדוק מקום ידוע שמגיש טאקוס, אבל באמת רק רצינו חביתה. התמזל מזלנו ובדרך עברנו ליד פודטראק בשם EGZ. מכזה סימן גלוי לא יכולנו להתעלם, פרססנו בפנייה הקרובה וניגשנו לבדוק במה מדובר.
יש המון באסטות בארץ שמוכרות שניצל מרגז או שווארמה עם אפשרות גם לקנות באגט חביתה או שקשוקה בפיתה. אבל אין הרבה מקומות שמציעים אך ורק כריך ביצים. הכלל הידוע קובע שמקום שמוכר רק סוג אחד של אוכל הוא לבטח מקום טוב. סעיף ב' של הכלל הזה אומר שאם במאכל הזה יש חומר גלם יחיד ועיקרי, לא כל שכן.
כל הטוב הזה קורה בפארק המסילה הפסטורלי בירושלים. בהצצה לתוך רכב האוכל אנחנו מזהים כלי עבודה נפוצים פחות, כדוגמת מכונה מיוחדת להקצפת ביצים ותבנית ביצים ייעודית לפלנצ'ה, שבלונה מדויקת לחיתוך לחם ששומרת על פריסה אחידה והופכת את הלחם לכיס, כל זאת ועוד, ללמדך שכאן לא משחקים משחקים.
אנחנו מזמינים אחד קלאסי, אחד סלט ביצים. העובדים מכינים במיומנות ובמהירות את הכריכים ומגישים לנו אותם בקופסה קטנה וקומפקטית באווירה יפנית מסוימת. הכריכים שאנחנו מקבלים נמצאים איפשהו על המנעד בין אלגנטיות לשחיתות. מצד אחד מדובר באומלט ולחם בריוש, מצד שני יש שם פרוסות צ׳דר וספייסי מיונז.
אנחנו מבינים שיהיה לנו צורך בערמת מפיות, וברגע שהעניין הזה מסודר אנחנו צוללים לסנדוויצ׳ים.
צילום: סטודיו מקור ראשון
הקלאסי. חביתה, צ'דר, ספייסי מיונז, בצל מקורמל ובצל ירוק. במקום קציצת המבורגר - שלושה סנטימטר חביתה, רכה ואוורירית, עליה גבינת צ׳דר מומסת מחד, ספייסי מיונז מאידך. לחם בריוש רך בטירוף, קלוי יפה רק מהצד החיצוני, יש שם משהו שמזכיר חלה של שבת. ביס עם ארבעה גוונים של רוך, פשוט תענוג. הבצל המקורמל הוא תוספת טובה אבל הוא קצת מתוק מדי. ובאופן כללי חסרה חומציות שתשבור את השומניות של הכריך. בסך הכול טעים ומפנק, סנדוויץ' להתמסר אליו.
היפני. סלט ביצים, מלפפון חמוץ, בצל סגול, בצל ירוק, בצל מקורמל, רוטב הבית, שומשום שחור. החלבונים נכנסו לסלט דרך הצד הדק של הפומפייה, החלמונים נטחנו עם שאר המרכיבים ועורבבו פנימה. התוצאה היא מחית הומוגנית ונעימה שאליה צורפו מלפפון חמוץ ושלושת סוגי הבצל. הסלט הקר על הלחם הקלוי שולח אותך ישר לסעודה שלישית בוויז׳ניץ, והשומשום השחור עושה ממש טוב למנה.
זה סלט טעים, אם כי שאנחנו אוהבים אותו הרבה יותר צ'אנקי, כך שנשאר הטעם והמרקם של ביצה קשה, ועם הרבה יותר ירוקים שמוסיפים עניין ורעננות. מבחינת הביס היה יחס טוב בין שפע של סלט ביצים ללחם הבריוש.
על המקום. בפודטראק של EGZ, שהוא חלק מרשת ארצית, יש שמונה סוגי כריכים ותוספת של האש בראונס, ותשעה סוגי משקאות היפסטריים לרבות מאצ'ה וקולד ברו. סנדוויץ' יעלה 39 שקלים. והוא משחק על הגבול בין אלגנטי למושחת, בין קליל לכבד, בצורה נהדרת. למען האמת, הכוונה מאחורי הכריכים מצוינת, אך בפרקטיקה יש כמה נקודות תורפה קטנות - המיונז והבצל המקורמל מעט תעשייתיים בטעמם, ועדיין חסר הדיוק שיעלה את הכריך לרמה הבאה. כריך ביצים יכול להגיע לשלמות, הוא בדרך.
עוד חתוליות
