בשנות התשעים אוכמניות היו פשוט עוד פרי. אבל מחקר ממשלתי בארצות הברית שהראה שהן עשירות בנוגדי חמצון הפך אותן כמעט בן לילה ל"מזון על". קמפיין שיווקי נרחב דחף את הפירות לשוק העולמי – והצרכנים החלו לשלם עליהן מחירים גבוהים בהרבה.
מאז הפך המושג "מזונות על" לתופעה עולמית. קינואה מהאנדים, זרעי צ’יה מאמריקה הלטינית, גוג’י ברי מסין או כורכום – כולם נמכרים כמזונות בעלי יכולות בריאותיות יוצאות דופן. על פי הערכות, צרכנים ברחבי העולם מוציאים כ־190 מיליארד דולר בשנה על מוצרים כאלה.
אלא שמומחי תזונה רבים טוענים כי המונח עצמו בעייתי. "מזון על הוא מונח שיווקי בלבד", אומרת פרופ’ מריון נסטלה, חוקרת תזונה מאוניברסיטת ניו יורק. לדבריה, כמעט כל פרי או ירק מכיל ויטמינים, מינרלים וסיבים תזונתיים – ולכן למעשה רובם יכולים להיחשב "מזונות על".
הכי מעניין
לחם עדשים וקינואה | צילום: גיא אשכנזי, Karela Agency
עוגיות לימון וצ'יה | צילום: אפרת ליכטנשטט
פרפה פודינג צ'יה, פטל ושקדים | צילום: טום מקורקל/הוושינגטון פוסט
לדברי החוקרים, הבעיה מתחילה כאשר מצפים ממזון אחד לספק פתרון בריאותי קסם. למרות שמזונות רבים אכן מכילים רכיבים בריאים, אין הוכחה מדעית לכך שמזון מסוים יכול לבדו לשפר משמעותית את הבריאות.
כך למשל, אוכמניות אכן עשירות בנוגדי חמצון – אך מחקרים הראו שהיכולת למדוד נוגדי חמצון במעבדה אינה בהכרח משקפת השפעה ממשית בגוף האדם. אפילו מדד רשמי של משרד החקלאות האמריקני שנועד לדרג מזונות לפי נוגדי חמצון בוטל לאחר שהתברר כי נעשה בו שימוש שיווקי מטעה.
במקום לחפש מזונות "קסם", מומחים ממליצים להתמקד בתזונה מגוונת ועשירה במזונות שלמים. אגוזים, קטניות, ירקות, פירות ודגנים מלאים מספקים שילוב רחב של רכיבים תזונתיים – לעיתים במחיר נמוך בהרבה מהמוצרים האופנתיים.
לדוגמה, אגוזי מלך מכילים אומגה 3 מהצומח, אך ניתן לקבל כמות דומה ואף גדולה יותר גם מזרעי פשתן טחונים – מזון זול ונפוץ בהרבה.
לדברי הקרדיולוג פרופ’ דריוש מוזפריאן מאוניברסיטת טאפטס, השאלה החשובה אינה איזה "מזון על" לבחור, אלא איך נראה התפריט כולו. "אין מזון אחד שיכול לבדו למנוע מחלות", הוא אומר. "אבל תזונה שמבוססת בעיקר על מזונות טבעיים וצמחיים יכולה לעשות הבדל גדול".
בסופו של דבר, העצה הפשוטה ביותר נשארה גם הנכונה ביותר: לאכול מזון אמיתי, במידה, ובעיקר מהצומח.
עוד כתבות בנושא
