תרופות ההרזיה ממשפחת GLP-1, שזכו לפופולריות עצומה בשנים האחרונות, נחקרות כיום גם בהקשר מפתיע במיוחד: השפעתן האפשרית על הסיכון להתפתחות סרטן ועל סיכויי ההישרדות לאחר אבחון. המחקר בתחום עדיין צעיר, אך ממצאים ראשונים מצביעים על תמונה מורכבת – עם סימנים מעודדים לצד סימני שאלה משמעותיים.
“אנחנו עדיין לא יודעים את כל ההשפעות החיוביות, אבל גם לא את כל ההשפעות השליליות,” אומרת ד”ר שרי שן, אונקולוגית המתמחה בסרטן השד. לדבריה, יש מקום לאופטימיות זהירה – אך לא להסקת מסקנות חפוזות.
מה מצאו המחקרים הגדולים
מחקר רחב היקף שכלל יותר מ־1.6 מיליון חולי סוכרת מסוג 2 מצא כי מי שטופלו בתרופות GLP-1 הראו ירידה משמעותית בסיכון ל־10 מתוך 13 סוגי סרטן הקשורים להשמנה, בהשוואה למטופלים באינסולין. מחקר אחר, שהתפרסם ב־2025 ועסק באנשים עם השמנת יתר, מצא ירידה כללית בסיכון לסרטן – בעיקר בסרטן רירית הרחם, השחלות וגידולים מסוימים במוח. עם זאת, באותו מחקר נרשמה גם עלייה לא מובהקת בסיכון לסרטן הכליה.
הכי מעניין
לעומת זאת, סקירה רחבה של עשרות ניסויים קליניים מצאה כי לתרופות GLP-1 יש השפעה מועטה בלבד – או כלל לא – על הסיכון לחלק מסוגי הסרטן. המשמעות: לא מדובר בתרופת פלא, וההשפעה משתנה לפי סוג הסרטן והאוכלוסייה.
השמנה | צילום: שאטרסטוק
השפעה אפשרית על הישרדות
לצד הסיכון להתפתחות סרטן, חוקרים בודקים גם האם התרופות משפיעות על סיכויי ההישרדות של חולים. מחקר שפורסם ב־2025 מצא כי בקרב מבוגרים עם סרטן וסוכרת, שימוש ב־GLP-1 נקשר לשיעורי תמותה נמוכים יותר. מחקר נוסף בתחום סרטן המעי הגס מצא ירידה חדה בתמותה בקרב משתמשים בתרופות – בעיקר אצל חולים עם השמנת יתר.
עם זאת, החוקרים מדגישים: מדובר במחקרים תצפיתיים, ולא בניסויים אקראיים שמאפשרים לקבוע סיבתיות ברורה.
למה זה עשוי לעבוד?
ההסבר המרכזי להשפעה האפשרית של תרופות GLP-1 על סרטן קשור לירידה במשקל. השמנה היא גורם סיכון מוכר לסוגים רבים של סרטן, והפחתת רקמת שומן עשויה להפחית גם תהליכים דלקתיים והורמונליים שמעודדים גידולים.
בנוסף, התרופות עשויות לשפר איזון סוכר ולהפחית דלקת כרונית – שני גורמים הקשורים גם הם להתפתחות סרטן. יש אף מחקרים ראשוניים שבוחנים האם לתרופות יש השפעה ישירה על תאי סרטן, אך התחום עדיין בראשיתו.
אז להתחיל לקחת?
המומחים מזהירים מפני מסקנות פזיזות. תרופות GLP-1 אינן מיועדות למניעת סרטן, והשימוש בהן כרוך בטיפול ארוך טווח, בעלות גבוהה ובתופעות לוואי אפשריות. ההחלטה להתחיל טיפול צריכה להיעשות עם רופא, ובהתאם למצב הבריאותי הכללי.
“אלה לא תרופות קסם,” מסכמים החוקרים. “הן יכולות להיות חלק מתמונה בריאותית רחבה – אבל לא תחליף לאורח חיים בריא או למעקב רפואי.”
עוד כתבות בנושא
