הבית // דירת שלושה חדרים קטנה עם נוף מרהיב להרי הגלעד. בימים של ראות טובה רואים אפילו עד ים המלח. יש להם חדר ציוד שמלא בכל ציוד טיולים שאפשר לדמיין, וספה מפנקת כדי להירגע אחרי יום עבודה.
המטבח // רבקי אוהבת מאוד לבשל, ולכן יש בבית שני מקררים, במיוחד כי לפעמים היא מבשלת לכל קבוצת הטיולים שלהם.
דייטים // הפינה האהובה עליהם בבית היא כיסאות הבר במרפסת שצופה אל ההרים, פינת הדייטים שלהם: שם הם יושבים עם כוס תה ביום קריר וגם סתם ככה, צופים אל האופק ונהנים מהשקט.
הבוקר // כל בוקר נראה אחרת, כי העבודה מאוד דינמית. בימים שהם עובדים מהבית הם משתדלים להתחיל את הבוקר בספורט מיד אחרי התפילה. בימים שהם מעבירים בשטח, לרוב יפתחו את היום בפק"ל קפה רגוע.
צעירים // ההכנסה העיקרית שלהם היא מקבוצת מטיילים לצעירים (בני 21 עד 35) דתיים – מכל הסקאלה: חרדים, חסידים, דתיים־לאומיים, כאלה שהתחזקו רק בשנה האחרונה. יש כבר זוג שהכיר בטיולים, והחתונה הייתה לפני כמה חודשים.
מקומות // מלבד קבוצת הטיולים הם מנהלים גם עמודי אינסטגרם ופייסבוק, ומספרים בהם על נקודות יפות בארץ שרוב הישראלים לא מכירים. בשבילם זו לא רק עבודה אלא גם שליחות. חשוב להם שתהיה נוכחות יהודית ברחבי הארץ, ושהציבור יכיר את הארץ ויבחר ליהנות ממנה - גם ממקומות פחות מוכרים.
חשיפה // הם מסקרים גם מקומות בתשלום, כמו מסעדות כשרות, צימרים, חאנים וחוות בגבעות. בנוסף הם מנהלים עמודים לעסקים אחרים ברשתות החברתיות.
בעולם // רבקי טיילה בעבר רבות בחו"ל, בזמן שיוני חרש את הארץ, והיא גם בונה מסלולים למטיילים בחו"ל על פי דרישה.
ירושלים // רבקי גדלה בשכונת רמת שלמה בירושלים, במשפחה חרדית גדולה. להוריה חיים וסמדר יש תשעה ילדים. בהמשך עברה המשפחה לפסגת זאב. אחרי הסמינר (התיכון) היא למדה הנדסת תוכנה, ואהבה את התחום, אך הרגישה שמקומה אינו במשרד והחלה לטייל - תחילה בארץ ובהמשך בעולם. היא יצאה לטיול של חצי שנה בדרום אמריקה, קיבלה פניות רבות מבנות שביקשו לטייל איתה, ופתחה עסק של טיולים לנשים בחו"ל.
בני־ברק // יוני גדל להורים חוזרים בתשובה בבני־ברק. בגיל שלוש הוריו התגרשו ואביו עזב את הדת וגם את הארץ. מאז יוני חיפש בעצמו את זהותו ואת מקומו במגזר החרדי. לאורך השנים ליוותה אותו משיכה חזקה לישראליות ולציונות, בעיקר דרך חוויות ילדות עם אמו שלקחה אותם ביום העצמאות למוזיאונים ולאתרי מורשת כמו לטרון. הוא החביא בנגן האישי שלו שירים של יהורם גאון ונעמי שמר, בלי לשתף בכך את חבריו מהישיבה.
אף שהגדיר את עצמו כחסיד סלונים, ובבר מצווה לבש קפטה וכובע עגול, הוא למד בישיבה ליטאית מובילה ובישיבה הגדולה יד אהרן, ושמר על קשר קרוב עם ראש הישיבה הרב אייכנשטיין, שגם ערך את חופתו. במקביל ללימוד האינטנסיבי למד קרב מגע וניצל כל הזדמנות לצאת לטיולים ארוכים ברחבי הארץ. לקראת גיל 18, ובמקביל לשלב השידוכים, הבין שייעודו הוא לעזור לאנשים. מתוך ביקורת על תחום הטיפול במגזר החרדי, עזב את הישיבה והחל לימודים במכינה האקדמית באוניברסיטה העברית. במהלך המכינה הכיר את רבקי.
ההיכרות // רבקי: "כשיוני התחיל איתי, השיחה הייתה מעניינת מאוד, אבל לא חשבתי שזה יכול לעבוד. פער של שש שנים לא נראה לי משהו שפשוט לגשר עליו. אבל כשיוני מחליט משהו, הוא משיג אותו. המשכנו להתכתב, ובשלב מסוים רמזתי לו שיזמין אותי שוב לדייט. עוד לפני הדייט הראשון סיפרתי לו שבמקום העבודה האחרון שלי הטרידו אותי, ולכן עזבתי בלי שקיבלתי את המשכורת. הוא קבע שיבוא איתי לשם לגבות אותה. עדיין לא ידעתי אם הוא רציני, אבל לקראת סוף הדייט הראשון הוא פשוט קבע עובדה ואמר שמחר ב־12 נפגשים כדי ללכת לשם. למחרת כבר יצאנו לדייט השני".
גיוס // יוני לא רק למד אלא גם התאמן לקראת גיוס לצבא. הוא אפילו רץ חצי מרתון לפני שהתגייס למסלול שירות חרדי בצנחנים בגיל 22.
והשאר היסטוריה // "חודש אחרי שהכרנו כבר היינו יחד בחופשה בסיני, שבוע לפני שיוני התגייס. במהלך האימון המתקדם שלו פרצה המלחמה, הוא הוקפץ בחזרה לבסיס בשמחת תורה, והתארסנו מיד ביציאה הראשונה שלו הביתה - חודש וחצי אחרי שמחת תורה ושלושה חודשים אחרי שהכרנו, ובהמשך גם התחתנו".
בלוג // כשפרצה המלחמה היא חזרה באופן זמני לעבודה משרדית, ובכל רגע פנוי הם טיילו יחד בארץ. הם גם הקימו יחד בלוג טיולים, ולאחר שיוני השתחרר החלו להוציא קבוצות טיולים. הם פרסמו טיול ראשון, שבהתחלה לא נרשמו אליו משתתפים, עד שיומיים לפני הטיול חברה הציעה להגיע עם שלוש חברות - ובתוך יומיים נרשמו 15 איש. רבקי זוכרת עד היום את ההתרגשות של הישיבה בלילה בשטח, כשראתה אנשים מתחילים להגיע.
להשתתפות במדור: dyokan@makorrishon.co.il