צנוניות הן מהירקות שתמיד נמצאים שם – אבל כמעט אף פעם לא במרכז הבמה. באביב כולם מדברים על אפונה, ריבס ושום ירוק; בסתיו ובחורף הדלעות, הבטטות והברוקולי גונבים את ההצגה. הצנונית? בדרך כלל קישוט בצד הצלחת. חבל.
לצנוניות יש הרבה יותר מה להציע: היופי האמיתי של צנוניות אביב הוא בצבע שלהן ובקראנץ’.
רובנו מדמיינים מיד את הצנונית האדומה והעגולה, זו שמופיעה כמעט בכל סופר. אבל משפחת הצנוניות רחבה בהרבה – והטעמים משתנים מצנונית לצנונית: ממתקתק ועד חריף ומפלפל.
הכי מעניין
הנה הדרכים הטובות באמת ליהנות מהצנוניות, עד הסוף.
צנוניות חיות
כמעט כל צנונית מצוינת כשהיא טרייה, אבל צנונית “אבטיח” עדיף לא לבשל – כדי לשמור על הצבע. אפשר לפרוס דק ולהוסיף לסלטים, או לתבל בפשטות בשמן זית ומעט מיץ לימון.
צנוניות אביביות טריות מוסיפות פריכות צבעונית לסלטים | צילום: ג'סטין טסוקאלאס סטיילינג: ליסה צ'רקסקי עבור הוושינגטון פוסט
טיפ קטן: השרו פרוסות צנונית בקערת מים קרים עם קרח לכמה דקות – הן יהפכו לקריספיות במיוחד.
צנוניות חיות משתלבות נהדר גם כתוספת למרקים, לצד טורטיות, או כחלק מצלחת ירקות.
אחד השילובים הקלאסיים – במיוחד בצנוניות הצרפתיות – הוא עם חמאה ומלח. אפשר לגוון ולהחליף חלק מהחמאה בגבינת עיזים טרייה או בגבינה רכה אחרת.
אפשרות פחות מוכרת: לגרר צנונית חיה לתוך רטבים. ביפן משתמשים בזה הרבה – הצנונית “נמסה” ברוטב ומוסיפה עומק וטעם. נסו ויניגרט עם סויה, לימון או יוזו, צנונית מגוררת ושמן זית.
כבושות ומותססות
כבישת צנוניות נותנת קראנץ’ חמצמץ שמתאים לכריכים ולסלטים. עם זאת, יש מי שמעדיפים דווקא תסיסה עדינה. דייקון, למשל, נפוץ מאוד בקימצ’י, אבל אפשר לתסוס גם עם ג’ינג’ר, פלפל או רק מלח.
צנוניות מותססות משתלבות מצוין לצד עוף, שניצל או תבשילים חורפיים.
בישול צנוניות יכול לרכך את הביס שלהן | צילום: ג'סטין טסוקאלאס סטיילינג: ליסה צ'רקסקי עבור הוושינגטון פוסט
בתבשילים, מרקים וקדירות
כשרוצים לרכך את החריפות והמרקם – מבשלים. בישול קצר בחמאה וציר הופך צנוניות לרכות, עשירות ומפתיעות.
אחת השיטות היפות היא חליטה עדינה בחמאה: הצנוניות האדומות צובעות את הנוזל בוורוד עדין, ומתקבל תבשיל קליל שכיף להגיש עם לחם טוב וסלט ירוק.
עוד רעיון: להשתמש בצנוניות במקום תפוחי אדמה. הן סופגות טעמים מצוין. צנונית קוריאנית, למשל, הופכת רכה ומתוקה בבישול ארוך בציר בקר או עוף, ומוסיפה עומק לתבשילים ומרקים.
אפשר גם להוסיף צנוניות שלמות לתבשילי עוף או בשר – רק לקראת הסוף – כך שהן מתרככות בלי להתפרק.
כמו ירקות שורש אחרים, גם צנוניות עומדות יפה בחום גבוה. אפשר לצלות בתנור חם, להקפיץ, לצרוב במחבת או לזרוק על הגריל.
דייקון פרוס לעיגולים, למשל, מקבל בצריבה צבע קרמלי ומרקם מפתיע, ומשתלב נהדר עם רוטב טוב.
אל תשכחו את העלים
אם קניתם צנוניות עם עלים – אל תזרקו אותם. כדאי לנתק אותם כבר בבית (זה גם מאריך את חיי הירק), אבל בהחלט להשתמש.
עלים עדינים אפשר להוסיף חיים לסלטים או להקפיץ קלות כמו תרד. עלים קשיחים יותר – לבשל כמו מנגולד או קייל.
רעיון מעולה: פסטו מעלי צנונית, עם שקדים קלויים, שום, לימון ושמן זית.
אפשר גם להוסיף את העלים ברגע האחרון למרקים וקדירות, בדיוק כמו תרד או בוק צ’וי.
השורה התחתונה
צנוניות הן הרבה יותר מפרוסה אדומה ליד הצלחת. הן צבעוניות, מגוונות, זולות יחסית – ובעיקר מפתיעות. שווה לתת להן מקום אמיתי במטבח.
מתכוני צנונית נהדרים
