

יעל חורי־כהן עושה את המקבילה הפואטית לפעולות המנרמלות, היומיומיות


בספרה השמיני של סיון הר-שפי, היא משלבת שירה עם יצירות מעשה ידיה, ומנהלת שיח גלוי עם ריבונו של עולם








יש נחמה בשירה שעוסקת בפצע, משום שהיא דורשת כוח עצום כדי להיישיר אליו מבט, ומעניקה את הכוח הזה לקורא



לעיתים נדירות כותב משורר שיר שהוא מעין מפתח ליצירתו ומפעלו התרבותי