אחרי שבמשך שנים הוא נדחק לשולי החקלאות הארצישראלית, החרוב חוזר לאופנהלרשב"י הספיק הפרי שלו כדי לחיות נצח בתוך מערה. לערביי הארץ הוא שימש בתור תחליף מייפל, ממתיק טבעי בעל טעם קצת מוזר. בקרב חקלאי הגליל, שנוטעים אותו הקיץ בפעם הראשונה באופן מסחרי, הוא מעורר חלומות על פרי בביקוש צומח שלא דורש כמעט מים. אבל אנחנו עדיין לא ממש מבינים את עץ החרוב, הריח שלו מזכיר לנו (ולא רק לנו) את המוות, ואנחנו לא באמת נהנים לאכול את פירותיו המוזרים, שמחריבים את השיניים. אז האם יש סיכוי למטעי הזהב השחור? נתן אודנהיימר יצא לבדוקנתן אודנהיימרנתן אודנהיימר
ענף חקלאי חדש־ישן בארץ: 700 דונם עצי חרוב"גידול החרוב גם מצריך פחות ידיים עובדות. הוא דורש מעט מאוד גיזומים והקטיף של הפירות מתבצע באופן מכני"יאיר קראוסיאיר קראוס
