

הפסוקים אינם מסבירים את הסיבה לבחירת ה' באברהם, אבל ייתכן שרמז לכך ניתן בסוף הפרשה הקודמת

בסיפורי גן עדן והמבול, התנועה והניידות הוצגו כקללה עבור האדם. אצל אברהם, ההליכה המתמדת הופכת לברכה





פעמים רבות פרידה עלולה לגרום לשנאה ולכעס, אבל אברהם ולוט ידעו לעשות את זה בצורה אחרת


מה נוכל ללמוד מפרשת לך לך על היחס בין נאמנות למסורת לבין התקדמות והליכה בדרכים חדשות ושונות?



