


לפי הראי"ה קוק, חטאה של הנצרות נעוץ בכך שזנחה את ממד הלאום והחברה והסתפקה בחוויה הדתית של הפרט

אכן, רעיונות גדולים וחשובים צריכים לממש, אך צריך שיהיה זה במתינות ובזמן הנכון



התודעה העצמית שמייחדת את האדם משחררת אותו מן הדטרמיניזם ומעניקה לו בחירה חופשית. זהו

אריסטו ואפלטון נחלקו ביניהם: אם האדם התגבר על הדמיון ופועל כעת על פי התבונה, האם הוא איבד את החופש?


























המעשה, מסיפוריו המפורסמים של ר' נחמן, מתאר את כישלונותיה של האנושות ורלוונטי גם לאתגרי העידן המודרני



לפי החסידות הא־לוהים נמצא בכל מקום בעולם, אבל בניגוד לתורת שפינוזה – הוא איננו העולם








מסלחנות לאפליית נשית בחברות מסוימות, ועד שכתוב ההיסטוריה הציונית

מהחוק המוחלט במשנתו של קאנט, ועד הקול הפנימי בעולמו של הראי"ה קוק


אחד הפתרונות לפער בין השפה האנושית למונחים הדתיים הוא שימוש בסמלים, דרך שיש לה מסורת ארוכה ביהדות

הוגה הגעות הפנים את הביקורת מצד הפילוסופיה של השפה, וסבר שלא ניתן לומר דבר על אלוהים

הפילוסופים של השפה במאה העשרים תקפו את הדת על כך שמושגיה ריקים מתוכן. ויטגנשטיין, בבגרותו, הגן עליה