רגע לפני שחשפו מנחי האירוויזיון את תוצאות הקהל הסופיות, התמקד הצלם בפניהם של של נועם בתן ושל דארה הזמרת הבולגריה. מתוח ונרגש, מלמל נועם "שמע ישראל" בפריים טיים מול מיליוני צופים. זה נראה היה טבעי, כמעט כמו לסיים לשיר בתחרות הזמר הגדולה בעולם ולקרוא בשמחה: "עם ישראל חי".
עוד כתבות בנושא
עבור בני גילו של נועם מדובר בהתנהלות יומיומית למדי. בשנתיים שחלפו מאז פרוץ המלחמה נכתב הרבה על האמונה שחזרה להיות חלק בלתי נפרד מחיינו ועל התנ"ך – שגם שאלפי שנים לאחר שנכתב הוא עדיין לגמרי רב המכר של ההיסטוריה. ספר הספרים.
בנובמבר האחרון הפך ד"ר שוקי פרידמן מהמכון למדיניות העם היהודי (JPPI)את התחושות לנתונים. המחקר שערך בנושא מגלה כי כשליש מהצעירים הישראלים מקיימים מאז פרוץ המלחמה יותר מנהגים מסורתיים. 38% מתפללים יותר. 27% קוראים יותר בתנ"ך או את ספר תהילים. בקרב מסורתיים לא דתיים כמעט מחצית (43%) מדווחים על עלייה בהשתתפות בתפילה (42%), ובהדלקת נרות שבת (20%).
הכי מעניין
לנתונים האלו צריך להוסיף גם את עדויות החטופים שסיפרו על תפילות, שירי שבת ושירי אמונה שחיזקו אותם; את הלהיט הבלתי מעורער "ה' יתברך תמיד אוהב אותי" שהפך במהירות ללהיט עם עשרות מיליוני צפיות ביוטיוב, ואפילו את הדיון הנרחב על הפאצ'ים שתופרים חיילים למדים לפני היציאה לקרבות. כל אלה מגלים תמונה רחבה ומעניינת שמחייבת התייחסות דווקא בימים אלו, ערב שבועות.
עוד כתבות בנושא
יש לציין כי הדור הצעיר אינו חוזר בתשובה במובן הקלאסי ואינו הופך בהכרח ל"דתי יותר" או לשומר מצוות במובן ההלכתי. החזרה לקריאה בתנ"ך והחיבור המחודש למקורות הן קודם כל תנועה תרבותית ונפשית היוצאת "מלמטה". היא משקפת צורך אורגני בזהות, בשייכות ובמילים שמצליחות להכיל את השנים האלו שאנחנו עוברים, ואת ההבנה שאויבים רבים רוצים לפגוע בנו רק בגלל שאנחנו יהודים, אבל אנחנו לא בטוחים מה בעצם עשינו להם.
הגילויים האלה על הדור שמחפש את יהדותו בפשטות ובפתיחות מעבירים את חובת ההוכחה אלינו, המבוגרים. חובתנו להוביל קו שמציג יהדות רחבת אופקים; כזו שרואה בעשייה החברתית ובשותפות האזרחית ערך מאחד ומשמעותי. צריך לחולל שינוי במערכת החינוך בישראל כך שיותר מאחוזים בודדים (בלבד!) יעמיקו בלימודי תנ"ך בהיקף של חמש יח"ל. אנחנו חייבים להתעקש שיגיעו מורים טובים ללמד את ילדינו מדעי הרוח ומדעי היהדות, ובעיקר אנחנו חייבים לזכור שלימודי התנ"ך אינם "הדתה" אלא היסטוריה ישראלית ויהודית לגיטימית, חיה ופועמת.
אם רבע מהצעירים שלנו מצאו את הדרך אל התנ"ך בעצמם, סימן שהטקסט הזה עדיין חי ובועט בלב הזהות הישראלית. ולכן האתגר הגדול הוא לא "לדחוף" את התנ"ך בכוח, אלא להקשיב לצימאון ולראות בו את מה שהוא באמת עבור הדור הזה: מצפן תרבותי, ספר דילמות מוסרי ומקור של כוח קולקטיבי.
עוד כתבות בנושא
בחג השבועות עם ישראל יעמוד שוב למרגלות ההר, אבל הפעם לא כצופה מן הצד אלא כשותף פעיל שלומד ומעמיק. בחג הזה אנחנו צריכים לחבק את הרגעים האלו, בהם העולם היהודי שלנו מתגלה, כפי שכתבה יפה כל כך דניאלה ספקטור, בזמנו האיטי, האוהב, הפועם בקצבו של הלב.
חג מתן תורה התרחש פעם אחת, במדבר. אך קבלת ערכיה מתרחשת בכל יום מחדש, בכל איש ואישה שבוחרים לקחת אותה איתם.