יש רגעים שבהם הכאב האמיתי והמוצדק של הציבור הופך לכלי נשק ציני בידי מהנדסי תודעה פוליטיים. כמי שמראיין מדי שבוע את בכירי החברה הישראלית בפודקאסט "על המשמעות", אני שומע את הזעם האותנטי של משרתי המילואים. הכאב על חוסר השוויון בנטל הוא אמיתי ומדמם. אבל הידיים שבוחשות בו, שמלבות אותו ושמכוונות אותו, שייכות לאנשים שאין להם שום עניין בביטחון, ויש להם עניין עצום בפוליטיקה.
עוד כתבות בנושא
הקמפיין הנוכחי, המנוהל על ידי גלגוליהם השונים של ארגוני השמאל כמו "יוזמת המאה", "המילואימניקים", "הרבעון הרביעי" ודומיהם, מציע לציונות הדתית עסקה מפתה. הם אומרים בואו אלינו וקבלו את החיבוק החם של הקונצנזוס הישראלי. נקים יחד ממשלה ציונית, רחבה ושפויה. המחיר שאתם נדרשים לשלם הוא פעוט, רק תזרקו את החרדים ואת בן גביר מהקואליציה.
על פניו, זה נשמע הגיוני. הרי החרדים לא מתגייסים בהמוניהם, ובן גביר נתפס כסמן קיצוני. אבל כשמנתחים את ההצעה הזו דרך פריזמה של אינטרסים ותמריצים, ולא דרך סיסמאות נבובות, מבינים שמדובר במלכודת דבש שנועדה לחסל כל סיכוי לשינוי אמיתי אותו שואף הימין לבצע.
הכי מעניין
השר איתמר בן גביר | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
בפוליטיקה, כמו בכלכלה, אין ארוחות חינם. מי שמציע לכם ממשלה שבה המרכז-שמאל בראשות גנץ, לפיד ואיזנקוט הוא שותף בכיר או לשון המאזניים, מציע לכם בפועל ממשלת שיתוק. בממשלה כזו, ללא הבלוק הימני-שמרני המלא, לא תהיה שום רפורמה במערכת המשפט. הוועדה לבחירת שופטים תמשיך לשכפל את אותו דנ"א, היועמ"שית תמשיך להיות ראש הממשלה בפועל והפצ"רית תמשיך לנהל את המלחמה עם אזיקים משפטיים.
זו מהות ה"מרכז" הישראלי, שימור מוקדי הכוח של האליטה הישנה. החרדים ובן גביר לא מסומנים כאויבים בגלל שהם לא משרתים, שהרי מצביעי בן גביר משרתים באחוזים אדירים, אלא בגלל שהם האיום האסטרטגי על ההגמוניה. החרדים, בגלל האינטרס שלהם לשמור על עצמאות מול בג"ץ, הם השותף הטבעי ביותר לריסוק האקטיביזם השיפוטי. איתמר בן גביר הוא היחיד שאינו מחויב לקודים של הגנרלים בדימוס ול"קונספציה" המשפטית-ביטחונית. הוצאתם מהמשוואה משמעה סירוס מוחלט של הימין. אתם תקבלו שרים עם כיפות סרוגות, אבל המדיניות תהיה של אהרון ברק.
עוד כתבות בנושא
בדיונים שאני מנחה בכנסים פוליטיים, עולה לא פעם המושג "הרוב הישראלי המתון", אותו מקדמת פולי ברונשטיין, מנכ"לית "יוזמת המאה". זוהי מכבסת מילים מתוחכמת. המילה "מתון" בקודים שלהם פירושה ימני שמסכים לא להזיז את הגבינה של השמאל. זהו ימני שמוכן להקריב את הערכים שלו ואת התיקון שהמדינה הזו צריכה כמו אוויר לנשימה, רק כדי לקבל ליטוף באולפני הטלוויזיה.
יאיר לפיד ובני גנץ לא התאהבו פתאום בציונות הדתית. הם פשוט עשו חשבון קר, אין להם 61 מנדטים. הדרך היחידה שלהם לחזור לשלטון, או לשלוט מתוך הממשלה באמצעות זכות ווטו, היא לפרק את הברית המסורתית של הימין. הם משתמשים בכאב הגיוס כדי לגרום לימין הדתי להתאבד פוליטית.
ההיסטוריה מלמדת שניסיון לכפות שינוי חברתי עמוק כמו גיוס חרדים באמצעות חוקים דרקוניים וכפייה, תמיד נכשל. הפתרון האמיתי נמצא בעולמות של תמריצים כלכליים, שוק חופשי ושינוי מודל הצבא. אבל את מובילי הקמפיין זה לא באמת מעניין. הם לא רוצים חרדים בבקו"ם, הם רוצים את נתניהו והימין בחוץ.
גיוס חרדים, אילוסטרציה | צילום: דובר צה"ל
כבר היינו בסרט הזה בממשלת בנט-לפיד. גם אז הבטיחו "ריפוי". בפועל, קיבלנו הקפאה של ההתיישבות, השתוללות של הפקידות, ואפס יכולת משילות. אל תתנו להם למכור לכם את אותה סחורה פגומה פעם נוספת. הלגיטימציה שהם מציעים היא אשליה. ברגע שתיכנסו לממשלה שלהם ותוותרו על השותפים הטבעיים, תהפכו לבני ערובה. הם ישלטו בכם דרך בג"ץ, דרך היועמ"שים ודרך התקשורת.
המאבק על הגיוס חשוב, אבל המאבק על ריבונות העם ועל היכולת של הימין למשול ולשנות את המציאות חשוב פי כמה. אל תמכרו את העתיד של מדינת ישראל בשביל מחמאות רגעיות מאנשים שבזים לכל מה שאתם מאמינים בו.
עוד כתבות בנושא
מייל לתגובות: Tamir@mashma.net