הסוציאליסטים הדמוקרטים של אמריקה (DSA) ממשיכים לכבוש את המפלגה הדמוקרטית. בשבועות האחרונים מועמדי ארגון השמאל הקיצוני כבשו עוד ועוד מועמדויות בבחירות המקדימות של המפלגה במערב התיכון, ונבלמו בקול רעש גדול רק פעם אחת השבוע: כאשר מועמדתם למושלת ויסקונסין, פרנצ'סקה הונג, הובסה במירוץ צמוד לאחר סדרת התבטאויות שחצו את הגבול אפילו בשביל השמאל הקיצוני - כולל גינוי של חג ההודיה ושל בנה-שלה משום שהוא לבן. אך חרף המעידה הזו, הפלג מצליח. ובזמן שהמועמדים משיגים תוצאות בשטח, נשאלת השאלה: מה הם מתכננים לעשות בפועל?
בסוף השבוע התארחה מייגן רומר, אחת מיושבות-הראש של ה-DSA, בהסכת New Yorker Radio Hour לשיחה עם דיוויד רמניק, עורך "הניו-יורקר" מאז 1998, זוכה פוליצר ואדם שמנהל מגזין עם עמדת שמאל מובהקת כלפי המדינה היהודית, יש שיאמרו אנטי-ישראלית לחלוטין. לא מדובר במראיין עוין בשום צורה, והשאלות שהציג לא היו ממולכדות. הוא ביקש לדעת דבר אחד פשוט: מה בדיוק הארגון הזה מתכוון לעשות עם הכוח הפוליטי שהוא צובר. מה שהתפתח משם הוא מסמך מאלף על מה קורה כשמבקשים מתנועה אידיאולוגית להמיר סיסמאות לפרטים.
עוד כתבות בנושא
נתחיל דווקא בנושאים שאין להם שום קשר לישראל - אם כי אלו בהחלט יבואו בהמשך. רמניק שאל מה משמעותן של סיסמאות הארגון נגד עשירים. רומר השיבה שאין לה תשובה מוצקה, אף שמדובר לכאורה בנושא הבסיסי ביותר שהארגון עסוק בו. אגב, ייתכן שהתשובה טמונה במצע של ה-DSA - רשמית הם מעוניינים בביטול הקניין הפרטי בכלל, אז מיסוי של מיליונרים הוא עניין שולי. אבל זו רק ההתחלה.
הכי מעניין
להלן רצף תמלולים ישירים מההקלטה על שלל נושאים שעל הפרק.
מיסוי ועשירים
רומר: אנחנו בהחלט מאמינים בלמסות למיליונרים את הצורה, כן, לחלוטין.
רמניק: ובכן, מה זאת אומרת "למסות להם את הצורה"?
רומר: אה, כן, אתה יודע, שוב, אין לי ממש משהו מוצק... אבל אני חושבת -
רמניק: אבל, לא אמור להיות לך משהו מוצק?
רומר: אממ...
רמניק: כלומר, אם את יושבת הראש המשותפת -
רומר: זו שאלה טובה.
רמניק: אם את יו"ר משותפת של ה-DSA, לא היית אמורה להיות ספציפית יותר מאשר סתם להגיד "למסות למישהו את הצורה"? למה בדיוק את מתכוונת?
רומר: אז שוב, זו דמוקרטיה, נכון? ואנחנו צריכים להסתכל על מה שאנחנו צריכים להוציא ועל מה שאנחנו צריכים באמת. אנחנו לא רוצים להיות תלויים בעצם קיומם של מיליונרים, כי המשמעות היא שאנשים עדיין מנוצלים. אז כן, אנחנו צריכים להסתכל על מה אנחנו צריכים לממן בתקופת הביניים, איזה סוג של בסיס מס אנחנו צריכים כדי שזה יקרה, ולהיבנות משם.
עוד כתבות בנושא
ביטול בתי הכלא
רמניק: מה המשמעות של "ביטול בתי הכלא" עבורך?
רומר: אז שוב, בוא נתחיל מעקרונות יסוד, נכון? מה אנחנו צריכים? אנחנו צריכים ביטחון -
רמניק: בואי דווקא לא נתחיל מעקרונות. בואי נתחיל מ"מה שצריך לעשות", אם נשתמש במונח לניניסטי.
רומר: אנחנו צריכים ביטחון קהילתי. אנחנו צריכים שאנשים יהיו בטוחים. אנחנו צריכים שאנשים יוכלו לחיות את חייהם בלי פחד שיותקפו, בלי פחד שישדדו אותם, בלי פחד מאלימות. אילו קהילות אנחנו מכירים בתור הקהילות הבטוחות ביותר? אלו לא הקהילות עם שוטרים בכל פינה, אלו קהילות שיש בהן בתי ספר טובים, מקומות עבודה טובים, מערכות פארקים טובות, אפשרויות פנאי טובות לבני הנוער שלהן, דברים כאלה.
הקורא הישראלי עלול לחשוב שמדובר בהפרזה רטורית. למה שמישהו ירצה לבטל בתי כלא? אך בפועל ביטול בתי הכלא והמשטרה הוא סעיף כתוב במצע הארגון, וה-DSA מקיים קבוצת עבודה ייעודית לנושא. בארה"ב מדובר באסכולה שלמה בעלת ספרות ענפה. גם ההתגרות הקטנה של רמניק מתאימה כאן: הציטוט של לנין הוא למעשה שם חיבורו משנת 1902, שבו נקבע כי לתנועה מהפכנית דרוש ארגון מקצועי ותוכנית פעולה - ולא תודעה מעורפלת בלבד. רמניק לא מאשים אותה כאן בקיצוניות. הוא מאשים אותה בחובבנות.
ביטול המשטרה
רמניק: מה המשמעות של שלילת תקציבי המשטרה לדעתך?
רומר: בכל שנה תקציבי המשטרה עולים, בכל שנה יש הצטברות של ערכות אונס שלא נבדקות.
רמניק: אבל האם צריך להמשיך לתקצב אותה?
רומר: אני לא בעד להיפטר מהמשטרה לחלוטין מחר בבוקר.
רמניק: לא, שלילת תקצוב משמעותה אפס תקציב, אני חושב שזה, את יודעת, באנגלית פשוטה.
רומר: אני לא חושבת כך, אני חושבת שזה אומר -
רמניק: אז תגידי לי מה זה אומר.
רומר: אני חושבת שזה אומר לקחת את התקציבים בחזרה ולהעביר אותם למקום אחר, נכון? כלומר, למשוך חלק מהתקציב הזה בחזרה ולהעביר אותו למקום אחר.
רמניק: באיזו מידה?
רומר: במידה שתאפשר לנו לממן באופן מלא שירותי רווחה, לממן באופן מלא בתי ספר, תוכניות הזנה לילדים, צהרונים לילדים. קהילות צריכות להיות נקיות ובטוחות, אנחנו צריכים לממן נטיעת עצים, כדי שלאנשים יהיה יותר...
רמניק: אני לא חושב שמישהו יתווכח על כל זה, על עצים או דברים דומים, אבל הם מודאגים -
רומר: אבל הם כן. הם כן, כי תמיד יש עוד כסף לתקציבי המשטרה, ואף פעם אין כסף ל"איך אנחנו, פשוטו כמשמעו, הופכים את הקהילה שלנו לבטוחה יותר, נעימה יותר, בריאה יותר?"
הסיסמה Defund the Police נולדה בגל המחאות של קיץ 2020 בעקבות מותו של ג'ורג' פלויד, והפכה במהרה לנכס פוליטי רעיל כל כך שהדמוקרטים רק בורחים ממנה. אלא שנוסח המצע עצמו מדבר על פירוק המשטרה, שבירת כוחם של איגודי השוטרים והסטת תקציבים - ומגדיר את כל אלה במפורש כשלבים בדרך לביטול מוחלט של מערכת המשטרה והכלא. אך שוב, בפועל אין שום גיבוי להצהרות.
עוד כתבות בנושא
רוסיה ואוקראינה
רמניק: בשבועות שקדמו לפלישה לאוקראינה, הוועדה הבינלאומית של ה-DSA פרסמה הצהרה שהאשימה במשבר את התרחבות נאט"ו, ובעצם את ארצות הברית. לאחר הפלישה ה-DSA פרסם הצהרה שגינתה את הפלישה וקראה להפסקת אש. היו אנשים ב-DSA שהיו אפילו נחרצים יותר בכך שזו בעיקר אשמתה של ארצות הברית שרוסיה הרגישה מחויבת לפלוש לאוקראינה. מה עמדתך בנושא?
רומר: אנחנו לא מאמינים בהזרמת כסף, כוח צבאי או נשק אמריקני לשום מקום - אנחנו לא חושבים שזה משפר את המצב בשום מקום. אבל ברור שרוסיה היא דיקטטורה אוליגרכית כזו, שהיא היפר-קפיטליסטית, ופוטין הוא אוליגרך ימני מטורף, אז מובן מאליו שהוא יקבל החלטות מחרידות שמחסלות חיי אדם.
רמניק: נו, וזו לא בדיוק הסיבה שהמדינות הללו רצו להיות בנאט"ו?
רומר: כן, אבל למה אנחנו לא עושים שום מהלך של דיפלומטיה אמיתית? למה אנחנו לא עושים שום צעד של... לשלוח בני אדם אמיתיים לדבר עם בני אדם אמיתיים ולהבין מה -
רמניק: אני לא מבין, איזה סוג של - הרי התקיימו כל מיני מגעים דיפלומטיים, כושלים ככל שיהיו, מאז תחילת הפלישה. לא היינו צריכים לשלוח נשק לאוקראינים?
רומר: לא.
רמניק: אז פשוט לאפשר לרוסיה לרמוס את אוקראינה לחלוטין.
רומר: אנחנו צריכים לשלוח צוותי ענק של דיפלומטים, אנחנו צריכים להבין איך לנהל משא ומתן, איך להוריד את רוסיה מהגב של אוקראינה. אנחנו צריכים - כן, לחלוטין.
רמניק: אז רוסיה תרד מהגב של אוקראינה בזכות זה שנשלח דיפלומטים.
רומר: אני לא חושבת שמתנהל משא ומתן הולם, אני לא חושבת שהייתה דיפלומטיה שאפילו מתקרבת להיות הולמת.
התשובה נשמעת תמימה עד כאב, אך היא נובעת מדוקטרינה סדורה. מצע ה-DSA דורש את פירוק תקציב הפנטגון, סגירת הבסיסים האמריקניים מעבר לים וסיום כל המלחמות שארה"ב מעורבת בהן. הסירוב לשלוח נשק לאוקראינה אינו שיפוט לגבי אוקראינה; הוא כלל גורף שאינו מבחין בין נתקף לתוקף. משם ואילך הדיפלומטיה אינה אחת האפשרויות אלא האפשרות היחידה שהדוקטרינה מתירה - ולכן אין טעם לשאול מה יקרה אם היא תיכשל. אגב, שימו לב למסגור האבסורדי של רוסיה כ"היפר-קפיטליסטית".
הסכסוך
רמניק: ישראל. לאיזו עמדה ה-DSA פונה כאן? האם מדובר בפתרון שתי המדינות, או בפתרון דו-לאומי של מדינה אחת? מהי בעצם עמדת הארגון?
רומר: כן, אז העמדה שלנו היא פלסטין חופשית שבירתה ירושלים. ולכן, אני חושב שאפשר בהחלט לפרש את זה כפיתרון של מדינה אחת.
רמניק: אז הסכמי קמפ דיוויד שנידונו בתחילת המאה, תחת ממשל קלינטון, לו הפלסטינים היו מקבלים אותם, זה היה מספק אותך?
רומר: שאלה טובה. אני צריכה להסתכל מה היו הפרטים הספציפיים שם, אני לא זוכרת אותם בשליפה.
את קמפ דיוויד הקורא הישראלי מכיר. מה שהוא אולי לא יודע הוא שעמדת ה-DSA בעניין ישראל היא סעיף במצע: הפסקה מוחלטת של כל סיוע אמריקני לישראל והקמת מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים - ותמיכה מוחלטת ב-BDS היא מדיניות ארגונית ותיקה. בדיוק משום כך רומר מרגישה בנוח לדבר בלי לדעת מה קרה ב-2000, מי הציע, מי דחה, ומה בכלל הוצע שם. עמדה הנגזרת מקריאת המציאות מחייבת ידיעת עובדות. אך לא עמדה שנגזרת מהעמדה דיכוטומית של קולוניאליסטים מוכל נכבשים מסכנים. אבל זו, שוב, רק ההתחלה.
עוד כתבות בנושא
טבח שמחת תורה
רמניק: במילים אחרות, היית הולכת לאותה הפגנה, לו יכולת? [הכוונה להפגנת תמיכה בחמאס בה השתתפה אחת ממועמדות ה-DSA בניו-יורק ב-8 באוקטובר]
רומר: זו שאלה טובה, כנראה שכן, כן, כן. אני לא מתגוררת בניו-יורק, אז לא הייתי -
רמניק: יום אחד בלבד אחרי טבח של 1,200 בני אדם, וחטיפה של יותר מ-200, היית באה ומתייצבת מאחורי חמאס?
רומר: אני חושבת ש-7 באוקטובר היה במידה רבה בלתי נמנע. אם אתה שם אנשים במחנה ריכוז תחת כיפת השמיים, ושולל מהם זכויות, כבוד, אוכל, ואת היכולת לחיות בבטחה, אתה חייב לצפות שהם לא ישלימו עם זה עוד הרבה זמן. וזה לא אומר להצדיק פגיעה כלשהי באזרחים או בבלתי מעורבים.
רמניק: נו באמת, ברור שכן.
רומר: אתה חושב שכן?
רמניק: את בעצמך אומרת שאתה תומכת בזה.
רומר: אני אומרת שאני חושבת שזה היה בלתי נמנע. אני חושבת שאתה לא יכול לשים אנשים בכלוב ולצפות שהם לא ימרדו.
זה הקטע מהריאיון שהפך לוויראלי, ובצדק. רומר לא אומרת כאן משהו שלא אמרו רוב, אם לא כל, מועמדי ה-DSA שוב ושוב מאז 7 באוקטובר.
חמאס ולהט"בים
רמניק: "ידידותי ללהט"ב" זו נקודה טובה. קודם לכן הבעת סוג של תמיכה בחמאס, אם הבנתי אותך נכון. אני לא הייתי קורא להם ארגון ידידותי ללהט"ב, ואת?
רומר: לא הייתי קוראת לחמאס ידידותי ללהט"ב, לא הייתי אומרת שאפשר להשיג הרבה זכויות חברתיות כשאתה נמצא תחת מצור. אני חושבת שרוב הלהט"בים שנהרגו בפלסטין נהרגו מפצצות ישראליות.
רמניק מפגיש בין שתי מחויבויות סותרות: שחרור פלסטין ושחרור ללהט"בים. התשובה מעידה על שני דברים: קודם כל, שכרגע הסוגיה הפלסטינית נותרה בראש סדר העדיפויות הפרוגרסיבי העולמי, יותר מכל אחת אחרת. בנוסף, כדרכם של תווי תעמולה, רומר יוצאת מהשאלה עם פתרון נחמד: הלהט"בים שמתים שם? זו ישראל שהורגת אותם.
מי אחראי?
רומר: אז אם אתה מסתכל עליי כמי שאמורה להיות הפוסקת האמיתית והיחידה של אידיאולוגיית ה-DSA, אני לחלוטין לא כזו. אני מגיע מ -
רמניק: מי כן? או שזה לא קיים, ולעולם לא יהיה קיים?
רומר: ב-DSA, זה לא קיים. הוועידה, אני מניחה, תהיה הדבר הקרוב ביותר לפוסק האמיתי היחיד של ה-DSA, והיא מתקיימת פעם בשנתיים.
בסוף הריאיון רומר כנראה הבינה כמה היא נשמעה מתחמקת בכל פעם שרמניק הציג שאלה ישירה, ופנתה לתירוץ שהיא בכלל לא מחליטה שום דבר. למען ההגינות נאמר שיש דברים בגו: ה-DSA לא היררכיים מאוד בנושא הזה ורומר לא יכולה להתוות מדיניות למועמדים בשטח. אך משם ועד לא לדעת דבר, יש פער ענק.
וכאן מגיעים למסקנה: מצד אחד, קל ללעוג לאידיאולוגים כמו רומר, כפי שרבים ברשת עשו בשבוע האחרון. אך בסופו של דבר, אף שהיא לא יודעת דבר - או לא מוכנה לומר דבר - על מדיניות, זה לא משנה את העובדה שהיא מצליחה והמועמדים שלה הולכים להיכנס לקונגרס.
וזה מעלה שאלה מדאיגה: כאשר חבורה של מרקסיסטים שונאי ישראל יגיעו לעמדות כוח - האם זה באמת משנה שאין להם משנה סדורה?