יומיים לאחר שנשיא ונצואלה, ניקולס מדורו, נלכד בידי כוחות מיוחדים של ארצות הברית, פרשן רשת המזוהה עם מחנה MAGA, הפועל תחת השם דייוויד פרימן, שיתף ברשת X קטע חדשותי שבו נראו ונצואלים חוגגים ורוקדים ברחוב בדרום פלורידה.
״הדמוקרטים זועמים לחלוטין על השמחה סביב מה שהנשיא טראמפ השיג זה עתה״, כתב המשתמש ל־1.6 מיליון עוקביו. באותו יום, חשבון בשם Maimunka News, שבדרך כלל מפרסם תכנים על המלחמה באוקראינה, קידם סרטון של ערוץ RT הנתמך בידי הקרמלין, שהדגיש כי ונצואלים דורשים את שחרורו של מדורו.
נשיא ונצואלה ניקולס מדורו (משמאל) אוחז ב"חרב פרו" של גיבור העצמאות הוונצואלי סימון בוליבר במהלך טקס צבאי בפוארטה טיונה, קראקס ב-25 בנובמבר 2025 ו-(מימין) נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מבקר בנושאת המטוסים ג'ורג' האב בוש | צילום: AFP
שני הסרטונים לא היו בלעדיים או מפתיעים במיוחד. אך לפי מחקר של מעבדת המחקר הדיגיטלי־הפורנזי של המועצה האטלנטית, שני החשבונות שקידמו אותם היו חלק ממבצע השפעה רוסי סמוי, שהציף את מרחב המידע הממוקד בארצות הברית בזרם כאוטי של נרטיבים סותרים ותיאוריות קונספירציה סביב לכידת מדורו, באמצעות רשת של חשבונות ברשתות החברתיות, משפיענים ואתרי חדשות מזויפים.
הכי מעניין
״אני קוראת לזה גישת ‘לזרוק ספגטי על הקיר’ – בודקים מגוון קונספירציות ומקדמים נרטיבים סותרים״, אמרה ליילה משכור, סגנית מנהלת המחקר בקבוצה הוושינגטונית, שקישרה את הפעילות לרשת רוסית סמויה בשם Storm-1516. ״המטרה אינה בהכרח לקדם מסר אחד ברור, אלא לדלל את כל סביבת המידע כך שאנשים יתבלבלו״. לדבריה, היעד הוא ״ליצור כאוס שמקשה על האדם מן השורה להבין מה אמיתי ומה לא״.
עוד כתבות בנושא
כפי שעשו באירועים שנויים במחלוקת בעבר — בהם מערכת הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב־2024 — רוסיה וסין הפעילו מבצעי השפעה כדי לנצל במהירות את הסערה סביב המבצע האמריקני ללכידת נשיא ונצואלה. הן הפיצו תיאוריות קונספירציה, טענות מסיתות, מדיה מניפולטיבית ותכנים מטעים, כך לפי חוקרים. הקמפיינים הללו ממחישים כיצד מדינות מנסות להשפיע על שיח פוליטי זר ברשת דווקא ברגעי לחץ, כאשר מידע מוסמך עדיין מתגבש.
מאמצי התקשורת של בייג׳ינג התמקדו בהצגת ארצות הברית כמי שפועלת באופן חד־צדדי ולא מסודר. סין, שמנהיגיה גינו את התקיפה האמריקנית ואת לכידת מדורו כהפרה של המשפט הבינלאומי, ביקשה לחזק את הנרטיב שלפיו ארצות הברית היא שחקן בלתי יציב ובלתי אמין בזירה העולמית. מעבר לזריעת אי־ודאות, המבצע הרוסי נועד גם לטשטש את התחושה שרוסיה נכשלה בהגנה על אחת מבעלות בריתה הקרובות — נקודה רגישה במיוחד לאחר נפילתו של בשאר אל־אסד בסוריה בשנת 2024.
דונלד טראמפ יקיים שיחות עם נשיא סין שי ג'ינפינג במהלך פסגת APEC | צילום: AFP
״רוסיה מנסה גם להסתיר את כישלונה להגן על בעלת בריתה, וגם להציג את ארצות הברית כבת ברית לא אמינה״, אמרה משכור. הקמפיינים הסיניים והרוסיים הם רק חלק קטן משיטפון הדיסאינפורמציה סביב לכידת מדורו ברשת. פוסטים שטענו לשווא כי הם מציגים את רגע הלכידה, או שהציגו מחאות מזויפות בעד או נגד המבצע, ממשיכים להציף את הרשתות החברתיות.
הפצת תעמולה ודיסאינפורמציה הפכה לקלה יותר — ולעיתים גם קשה יותר לזיהוי — עם התפתחות הבינה המלאכותית, המאפשרת יצירת כתבות מזויפות, סרטונים ותיעודי אודיו מזויפים או מסולפים בלחיצת כפתור. עם זאת, מפיצי קונספירציות משתמשים גם בשיטות מסורתיות יותר: מחזור סרטונים ישנים והצגתם בהקשר שקרי, כדי לנצל את תשומת הלב הציבורית לאירועים בוונצואלה, אמר טיילר ויליאמס, סגן נשיא למודיעין בחברת ניתוח הרשתות Graphika.
עוד כתבות בנושא
לדוגמה, קבוצה של משתמשי X ממדינות שונות, בהן תימן, השתמשה בצילומים ישנים מהפגנות ״No Kings״ נגד טראמפ מאוקטובר, וטענה כי הם מראים אמריקנים המתנגדים ללכידת מדורו. בחלק מהסרטונים עדיין הופיע הלוגו המקורי, ובאחרים הוא הוסתר בלוגו חדש. ״זו סביבת מידע מבולגנת מאוד, ועדיין לא ראינו התכנסות ברורה של נרטיבים בין שחקנים מדינתיים לבין משתמשים רגילים״, אמר ויליאמס. ״זה עדיין מוקדם, והכול די כאוטי״.
רשת Storm-1516 הפיצה גם קונספירציות שקריות נוספות, ובהן טענות על מעורבות משפחת רוטשילד בתכנון המבצע האמריקני, או שלכידת מדורו הייתה מבצע דגל כוזב. מבצע רוסי נוסף, רשת Pravda, שיכפל מסרים ממקורות המזוהים עם הקרמלין באתרי חדשות מזויפים הפונים לקהל אמריקני.
מימין לשמאל: נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ונשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי | צילום: AFP
לעומת זאת, סין בחרה ללעוג לנשיא טראמפ באמצעות חיקוי סגנונו הדיגיטלי. חשבונות מזויפים קידמו סרטון של הטלוויזיה הממלכתית CCTV, שבו פרודיה מבוססת בינה מלאכותית על שיר מם פופולרי, הלועג להתערבויות צבאיות אמריקניות. הסרטון, שפורסם במקור ב־Douyin, מציג נשר קירח בחליפה הרוקד ומתפאר בשליטה בנפט בעקבות עימותים בעיראק, סוריה וונצואלה.
הסרטון זכה ליותר מ־1.9 מיליון לייקים בסין, אך כמעט שלא צבר תאוצה באנגלית. עם זאת, הוא המחיש את נכונותה של סין להתאים את אסטרטגיית התוכן שלה לסגנון הפוליטי העכשווי בארצות הברית. ״זה משקף שינוי תרבותי רחב באופן שבו שיח פוליטי מגיע לאנשים ברשת״, אמרה משכור. ״אנחנו נכנסים לעידן חדש שבו מדינות מנסות לתקשר זו עם זו — ועם קהלים מקומיים וזרים — דרך תרבות רשת וטרנדים דיגיטליים״.
עוד כתבות בנושא
