לפי מאמר שפורסם אתמול (שלישי) באתר האופוזיציוני "איראן אינטרנשיונל", מעצרו של נשיא ונצואלה ניקולס מדורו בידי ארצות הברית מעורר סימני שאלה כבדים באשר לעתיד החוב של קראקס לאיראן, המוערך בכשני מיליארד דולר. מדורו נחשב לבעל ברית מרכזי של הנהגת איראן, והאפשרות שוונצואלה תתקרב כעת לוושינגטון מעמידה בספק את מחויבויותיה כלפי טהרן.
על פי המאמר, מצבה הכלכלי של ונצואלה נותר עגום גם לאחר נפילתו של מדורו. היקף החובות הבלתי משולמים, התביעות המשפטיות ופסקי הבוררות שניתנו נגדה נאמד בכ־150 עד 170 מיליארד דולר – סכום העולה בהרבה על יכולתה של הכלכלה המקומית, שקרסה בשנים האחרונות, לעמוד בהחזרים.
איראן נמנית עם המדינות החשופות במיוחד למשבר. אנליסטים מציינים כי טהראן אינה רק נושה רגילה, אלא עשויה להיות בין המפסידות העיקריות מכל שינוי מהותי בשלטון בוונצואלה, בעיקר בשל העובדה שגם היא נתונה לסנקציות אמריקניות.
הכי מעניין
מתקני נפט בוונצואלה | צילום: צילום מסך מיוטיוב
על פי דיווחים בתקשורת האיראנית, במהלך לשני העשורים האחרונים השקיעה איראן כ־2 מיליארד דולר בוונצואלה. ההשקעות כללו פרויקטים משותפים לייצור כלי רכב שהושקו ב־2007, תוכניות דיור בהיקף של כ־23 אלף יחידות, שיתופי פעולה בנקאיים וכן חילופי נפט ולוגיסטיקה שבוצעו תחת משטר הסנקציות.
מעבר להיבט הכלכלי, ונצואלה שימשה את איראן גם כבסיס פוליטי ולוגיסטי לעקיפת סנקציות בינלאומיות ולקידום יעדיה האזוריים. לדברי חשמטוללה פלאחתפישה, לשעבר יו"ר ועדת הביטחון הלאומי של הפרלמנט האיראני, החוב של ונצואלה משקף רק השקעות וסיוע שתועדו רשמית.
עם זאת, לפי המאמר, ככל הנראה היקף ההשקעות האיראניות הלא מדווחות בוונצואלה גדול בהרבה משני מיליארד למרות שאין הערכות בכמה כסף מדובר. לפי ארה"ב ההשקעות קשורות לרשתות הברחה ולשיתופי פעולה צבאיים וביטחוניים בין שתי המדינות.
משבר החוב של ונצואלה החל בעקבות גל הלאמות רחב היקף שבוצע בין השנים 2007 ל־2012 בתקופת שלטונו של הוגו צ’אווס ובשנותיו הראשונות של מדורו. חברות מערביות שנפגעו מהפקעת נכסים בתחום הנפט, הכרייה והתעשייה פנו לבוררות בינלאומית, זכו בפסיקות לטובתן – אך ונצואלה לא שילמה.
אזרחים בוונצואלה לאחר שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע כי מדורו נלכד וגורש מהמדינה | צילום: AP
מאז 2018 הכירו בתי משפט בארצות הברית בפסקי הבוררות כחוב אכיף, מה שאפשר לנושים לרדוף אחר נכסים ונצואליים מחוץ למדינה. חדלות הפירעון הראשונה של ונצואלה באג"ח ב־2017 החריפה את המשבר, כאשר קרן וריבית שלא שולמו תפחו לעשרות מיליארדי דולרים.
קרן המטבע הבינלאומית העריכה כי התוצר המקומי הנומינלי של ונצואלה עמד בשנת 2025 על כ־82.8 מיליארד דולר בלבד – הרבה מתחת להיקף החוב החיצוני. מאז, התמקדו הנושים בנכסים זרים, ובראשם חברת הזיקוק Citgo בארצות הברית, שהבעלות עליה שנויה במחלוקת משפטית מאז 2019.
לפי המאמר, סילוקו של מדורו מהשלטון הוציא את סוגיית החוב הוונצואלי מהקיפאון הפוליטי שבו הייתה נתונה. עם זאת, ההערכה היא כי הסיכוי שאיראן תצליח להשיב לעצמה את ההשקעות שביצעה בוונצואלה באמצעות מערכת המשפט האמריקנית נמוך במיוחד, הן בשל מעמדה כמדינה תחת סנקציות והן בשל היקף התביעות המתחרות.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
