“זה כמו סיזיפוס,” היא צוחקת בעודה מתנשפת. שני פעוטות נדחקים בעגלה; בנה בן ה־10 צועד לצידה עם תיק גב אדום של מייקל ג’ורדן. היא מביטה במראה ובמזוודות שהושארו על המדרכה חינם למי שרוצה, אך ממשיכה ללכת. דירתה בת החדר הבודד מעל מכולת מלאה בחפצים שמצאה ברחוב.
ג’אפי, אם יחידנית, צוחקת צחוק חמקמק, איפשהו בין הומור לעייפות. כל יום נראה כמו אותה עלייה קשה: טיפול בילדים, שכירות, קניות והחשבון השקט של ההישרדות. היא מרוויחה 45 אלף ליש”ט (כ־59 אלף דולר) בעבודה שהיא אוהבת, אך המשכורת נטו שלה אפילו לא מכסה את עלות המעונות לשלושת ילדיה.
המאבק היומיומי שלה משקף מגמה לאומית. ברחבי בריטניה, משפחות שבעבר הרגישו חלק מהמעמד הבינוני מאבדות יציבות, כששכר הדירה, עלויות הטיפול בילדים ומחירי המזון עולים בקצב מהיר יותר מהשכר. עוני הילדים הגיע לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2002 — ובין הגבוהים באירופה אף שלרוב המשפחות העניות יש לפחות הורה עובד אחד.
הכי מעניין
במשך עשורים חשבו מקבלי ההחלטות שעבודה היא ההגנה הטובה ביותר מפני עוני. זה כבר לא נכון.
השכר הריאלי קפא, הוצאות הטיפול בילדים זינקו (למעלה מ־1,000 ליש”ט לחודש במקרים רבים), ומדיניות הצנע הביאה לסגירת מרכזי טיפול רבים. יש מחסור חריף בדיור בר־השגה. ותשלומי הרווחה העיקריים — Universal Credit — נשחקו במהלך שנות אינפלציה, משום שלא עודכנו תמיד בהתאם לעליית המחירים.
המשכורת נטו שלה אפילו לא מכסה את עלות המעונות לשלושת ילדיה
“בעשר השנים האחרונות ראינו רמות של עוני ממש קיצוני,” אמרה קיטי סטיוארט, מומחית למדיניות חברתית מבית הספר לכלכלה של לונדון. לדבריה, עוני הילדים עולה מאז 2012, כשמדיניות הצנע החלה לפגוע. משפחות עם שלושה ילדים ויותר נפגעות במיוחד.
אחת המדיניות השנויות במחלוקת ביותר היא מגבלת “שני הילדים”, שאינה מאפשרת למשפחות המקבלות קצבאות לקבל תשלום נוסף עבור ילד שלישי או יותר. לפי חוקרים, מדיניות זו הורידה מאות אלפי ילדים מתחת לקו העוני.
“היא פשוט מייצרת עוני,” אמרה סטיוארט.
לפי נתוני הממשלה, כ־31% מהילדים בבריטניה — כ־4.5 מיליון, חיים בעוני, על פי ההגדרה הרשמית: הכנסה נמוכה מ־60% מההכנסה החציונית לאחר הוצאות דיור. כ־70% מהם חיים במשפחות עם הורה עובד.
רמות העוני משתנות לפי אזור, הגבוהות ביותר במערב מידלנדס, לונדון וצפון-מערב אנגליה, לאחר שקלול מחירי הדיור.
עוד כתבות בנושא
ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר | צילום: AFP
המחלוקת בלייבור
ראש הממשלה קיר סטארמר אמר שהוא רוצה להפחית את עוני הילדים עד הבחירות הבאות — מה שהעלה ספקולציות על שינויי מדיניות קרובים, אולי אף ביטול מגבלת שני הילדים, כשהממשלה תציג את התקציב ב־26 בנובמבר. אך עדיין לא ברור כיצד תקציב המדינה יכסה על ההוצאה.
הדיון סביב עוני הילדים משקף תהום עמוקה בלייבור: האם התפקיד המרכזי של המפלגה הוא להגן על החלשים (כפי שהשמאל טוען), או לשמור על משמעת תקציבית (כפי שהמרכז דורש)?
המתח כבר התבטא בשנה שעברה, כשסערה ציבורית הובילה לריכוך תוכנית לקיצוץ תמיכות חימום לקשישים.
מגבלת שני הילדים נקבעה ב־2017 על ידי השמרנים, שטענו שמקבלי קצבאות צריכים להתמודד עם אותן “בחירות כלכליות” כמו משפחות שאינן מקבלות סיוע.
מבקרי המדיניות אומרים שהיא מענישה ילדים על נסיבות לידתם. ברוב אירופה — וגם בארה״ב — משפחות מקבלות תמיכה שווה לכל ילד, ולעיתים אף יותר עבור ילדות גדולות.
תומכי המדיניות אומרים שמשלם המסים לא צריך לממן משפחות גדולות, וסקרים מראים שהטיעון הזה פופולרי:
סקר YouGov מיולי מצא ש־59% מהבריטים תומכים במגבלה.
“ביטול המגבלה יהיה מהלך פזיז שיעלה 3.5 מיליארד ליש”ט בשנה, מה שיביא לעליית מסים וליותר הלוואות,” אמרה קמי באדנוך, מנהיגת השמרנים. “אנחנו מאמינים בהוגנות.”
מבקרים חוזרים: “אף אחד לא מביא ילד לעולם בשביל 300 ליש”ט בחודש.”
מתנדבים ממיינים בגדי תינוקות בליטל וילג', ארגון צדקה שהחל בשנה שעברה לספק למחלקות יולדות ברחבי לונדון מצרכים חיוניים לאמהות חדשות | צילום: Karla Adam/The Washington Post
הוויכוח על קצבאות
רות טלבוט, אם חד־הורית לשלושה ופעילה בנושא, אומרת שאפילו נשים שרוצות לעזוב מערכות יחסים פוגעניות או כואבות חוששות מהמחסור הכלכלי. “זה הופך למחסום נוסף בזמן שגם ככה הכול קשה,” אמרה.
ניקולה קילין, הנציבה הסקוטית לזכויות ילדים, טוענת שהמגבלה היא “הפרה ברורה של זכויות האדם של ילדים”, ופוגעת במיוחד בקהילות שבהן משפחות גדולות נפוצות.
חוקרים אומרים שהנזק החברתי והכלכלי כבר מורגש. סטיוארט הזכירה מחקרים המראים שעוני בילדות מוביל לבריאות ירודה, הישגים נמוכים יותר ולשכר נמוך בבגרות — ועולה למדינה 20 מיליארד ליש”ט בשנה.
המכון Resolution Foundation מעריך כי ביטול המגבלה ירים 470 אלף ילדים מעל קו העוני — אך זה יעלה מיליארדים ויעמיד למבחן את הבטחת לייבור לנהל תקציב אחראי.
עוד כתבות בנושא
סופי ליווינגסטון, מנכ״לית עמותת Little Village, אומרת שעוני ילדים נובע משרשרת סיבות מורכבות, וכי ביטול המגבלה “אולי יבלום הידרדרות אבל לא יפתור את הבעיה.”
יש צורך ברפורמות עמוקות: טיפול מוזל בילדים, דיור בר־השגה ומערכת רווחה מותאמת לעלויות החיים.
עמותה זו מסייעת באספקת בגדים וציוד בסיסי למשפחות. בשנה שעברה היא גם החלה לספק ערכות לתינוקות למחלקות יולדות, כדי שאף אם לא תעזוב בידיים ריקות.
אחת האימהות הנתמכות היא מרישה סימפסון, 33, עובדת גן במזרח לונדון שמרוויחה כ־1,200 ליש”ט בחודש. גם עם Universal Credit היא מתקשה לעמוד בקצב. כשעיכוב בתשלום רווחה פגע בה, היא נאלצה לפנות לחבר פרלמנט שמייצג את האזור שלהכדי לשחרר 600 ליש”ט שהוקפאו.
“לפעמים זה פשוט לא מגיע,” אמרה. “אנשים חושבים שמי שמקבל קצבאות לא עובד קשה. הלוואי שלא הייתי צריכה אותן בכלל.”
בכל בוקר, תיאה יפה מביאה את ילדיה לבית הספר ולמעון, ומשלמת עבור טיפול בילדים יותר ממה שהיא מרוויחה הביתה בשכר | צילום: Karla Adam/The Washington Post
לטפס במעלה הגבעה
במבט מבחוץ, נראה שג’אפי בנתה חיים יציבים: עברה מניו יורק ללונדון לפני שני עשורים, השלימה תואר שני, ועובדת במשרה מלאה בתחום ניהול לקוחות. משכורתה אמורה להספיק לחיים נוחים במעמד הבינוני.
אך כשהיא מפרנסת יחידה, המתמטיקה פשוט לא מסתדרת.
היא מקבלת סיוע רווחה, מבקרת בבנקי מזון ובחנויות יד שנייה, ומשתתפת במחקרי סטודנטים תמורת שוברים למכולת. היא עוקבת אחרי מבצעים באפליקציית Lidl “כמו נינג’ה”, לדבריה. פעם קנתה תפוחי אדמה בשווי 16 ליש”ט שהספיקו לה לחודש שלם.
היא פרשה בפני העיתון את מסגרות ההכנסה וההוצאה: חודש “טוב” לאחרונה הסתכם ב־6,142 ליש”ט הכנסה (משכורת נטו + רווחה) מול 5,950 ליש”ט הוצאות — פער של 192 ליש”ט בלבד. כל הוצאה בלתי צפויה — טיול, ביגוד, תיקון — מוחקת את העודף.
גם על נסיעה באוטובוס שעלתה 1.75 ליש”ט היא צריכה לחשוב: ללכת ברגל? או לקחת את הסיכון שמא תחרוג מהתקציב?
בנה, מוזס בן ה־10, מדבר הרבה על כך שיהיה מיליונר. הוא כתב תוכנית עסקית להפוך לכוכב יוטיוב. “זה יפה, זה נותן לו שאיפות,” אומרת ג’אפי. “אני רק מצטערת שהוא צריך ללמוד כל כך הרבה בדרך הקשה.”
בינתיים — היא פשוט ממשיכה לטפס. עוד גבעה, עוד חשבון, עוד בוקר אחד.
עוד כתבות בנושא
