סטודנטים צעירים ששוקעים בחובות - לא רק באמריקה

בשבוע שעבר פרסמה העיתונות האמריקנית כי אחרי משא ומתן ממושך ודיונים משפטיים, הסכים ממשל טראמפ למחול לכ־2.5 מיליון סטודנטים אמריקנים על החוב שלהם. לא מדובר רק באנשים צעירים שסיימו לא מכבר את לימודיהם האקדמיים, אלא גם ברבים שסוחבים את החוב מתקופת התואר, לעיתים כבר עשרים שנה ויותר, ושמתמודדים עם קושי כלכלי בשל הכנסתם הנמוכה.

למרות המספר הגבוה של החובות שנמחלו, מדובר בכ־6% בלבד מכלל הלווים. מתברר כי הצעד של הממשל הנוכחי היה הרבה פחות נדיב מזה של הנשיא הקודם ביידן וממשלו, שניסו לארגן מחילה המונית לכ־30% מהלווים, למורת רוחם של הרפובליקנים, אך לא צלחו את המשוכות המשפטיות.

חובות הסטודנטים בארה"ב הם תפוח אדמה לוהט שמתגלגל עשרות שנים, מממשל לממשל. כאשר תואר אקדמי בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות עולה כ־40 אלף דולר, ובאוניברסיטאות היוקרתיות הוא עלול להגיע גם ל־100 אלף דולר – וזה עוד לפני הוצאות דיור ומחיה בתקופת הלימודים, ושלל צרכים אחרים – לא מפתיע שהר החובות הזה הולך ונערם. נכון לספטמבר האחרון, סך החובות בגין הלוואות סטודנטים בארה"ב עמד על 1.8 טריליון דולר, עם כ־43 מיליון לווים. מהנתונים עולה עוד כי כ־30% מהלווים נמצאים בפיגור של יותר מ־90 יום בהחזר ההלוואה. כ־1.8 מיליון לווים נמצאים בסיכון להיקלע לחדלות פירעון, צעד המתרחש לאחר פיגור של 270 יום בתשלום, ושעלול להיות הרסני לדירוג האשראי שלהם ולתפקודם הכלכלי.

קחו למשל את ברברה, בת 62 ממדינת מיין, ששוחחה עם ה"גרדיאן" הבריטי במסגרת כתבה על הנושא. ברברה לוותה כ־60 אלף דולר בהלוואות פדרליות לסטודנטים עבור מסלול לתואר שני באוניברסיטת ניו־יורק, וסיימה את לימודיה בשנת 2001. היא שילמה לפחות 66 אלף דולר במשך 20 שנה, אך הריבית הגבוהה שצורפה להלוואה גרמה לכך שהיא עדיין חייבת כמעט 62 אלף דולר. היא סיפרה שבעלה מעוניין לפרוש מעבודתו, וגם היא מנסה להשקיע כסף לפנסיה, אבל החוב עוצר אותה ואינו מאפשר לה להפסיק לעבוד. באחת ההלוואות שלה, שנת הפירעון המשוערת היא 2054. "אהיה אז בת 91", היא מציינת.

תכף נחזור לצרות של האמריקנים, אבל קודם נעיף מבט על מה שקורה כאן. השבוע נפתחה שנת הלימודים האקדמית באוניברסיטאות ובמכללות, ויותר מ־300 אלף סטודנטים גדשו את המוסדות האקדמיים בישראל. למרות השמחה לחזור לשגרה, קיימים לא מעט אתגרים עבור הסטודנטים. כ־70 אלף סטודנטים שירתו במילואים בשנתיים האחרונות, חלקם במשך מאות ימים. למרות שלל ההצהרות המלטפות של ראשי המוסדות האקדמיים, לא תמיד ולא בכל מקום ניתנת תמיכה מלאה להשלמת הפערים ולהשתלבות מהירה כדי להקל עליהם ככל האפשר. מעבר להיבט הלימודי, בחלק מהמקומות, במקום לשאת אותם על כפיים, חלק מהמרצים משדרים עוינות שנובעת מאג'נדות רדיקליות ואנטי־ישראליות ומעניקים תחושה רעה ומאשימה, תוך אדישות של הנהלת המוסד. זוהי מציאות מקוממת ובלתי נסלחת.

אבל מעבר לכל אלו ישנו כמובן האתגר הכלכלי. לא זול להיות סטודנט. שכר הלימוד, מחירי הדיור, האינפלציה שמלווה אותנו בשנתיים האחרונות ומגלמת את יוקר המחיה, וגם הצורך לבלות מדי פעם – מכים חזק בכיס. על פי סקר שערכה התאחדות הסטודנטים, ההוצאה לסטודנט לחודש עומדת על קרוב ל־7,000 שקלים. 46% מהנשאלים ציינו כי הם נעזרים בהוריהם כדי לעמוד בהוצאות.

בעוד בסקר קודם, שנערך לפני שלוש שנים, ציינו 20% מהנשאלים כי לקחו הלוואה כדי להתמודד עם הצרכים הכלכליים, הרי שבסקר הנוכחי שיעורם עלה ל־26%. זאת כאשר ההלוואה הממוצעת לסטודנט עומדת על 48,133 שקל, עלייה של 24% לעומת שנת 2023.

אז אומנם שכר הלימוד בישראל לא מתקרב לעלותו בארה"ב, ובהתאם גם גובה ההלוואה (שם הלוואה ממוצעת נעה סביב 40 אלף דולר). אבל הגידול בהיקף ההלוואות כאן, בצירוף הריבית הגבוהה, מדאיגים בהחלט. גם אצלנו, צעירים רבים שנטלו הלוואות ונכנסו לחובות גדולים, לוקחים איתם את הגיבנת הזו הלאה, להמשך החיים.

ד' הוא סטודנט בן 28, וכמו רבים מחבריו הוא נדרש לשלל הוצאות. במקביל ללימודיו הוא גם עובד, ומשתכר מדי חודש בסביבות 5,000 שקל. אף שהוא בחור נבון ומשכיל, ד' מעולם לא למד איך להתנהל נכון כלכלית, מהי המשמעות של הלוואה וכיצד מחושבת הריבית עליה. בימים אלה הוא עומד להתחתן, וחובותיו מתקרבים ל־60 אלף שקל – בעקבות הלוואות שקיבל מחברת האשראי (בריבית גבוהה במיוחד), וכן חוב שהספיק לצבור בבנק. כל זאת, כאמור, עוד לפני שסיים את לימודיו והקים משפחה.

אל תבנו על מחילה

למרבה הצער אין בישראל הכנה ראויה בתחום החינוך הפיננסי. רק לפני כמה ימים הכריז שר החינוך יואב קיש כי החל משנת הלימודים הבאה, חינוך פיננסי יהיה מקצוע חובה בבתי הספר. "אני רואה חשיבות עצומה בחינוך פיננסי על מנת שדור העתיד ידע כיצד להתנהל עם כסף בצורה נכונה ומושכלת", הודיע שר החינוך. “‏ריבית, אשראי ואינפלציה הם רק דוגמה למושגים חשובים והכרחיים שמוטב שתלמידי ישראל ילמדו כבר במערכת החינוך לפני יציאתם לחיים עצמאיים", הוסיף.

אבל לרבבות הסטודנטים שהידע הזה חסר להם, זה כבר לא יעזור. מי שלא זכה לקבל את התכנים החיוניים הללו בבית הספר, יכול למצוא ברשת שפע של מידע, הדרכות והסברים בהירים ובגובה העיניים. מומלץ להיעזר בגופים ממשלתיים ורשמיים וכאלה החפים מאינטרסים כגון בנק ישראל, רשות שוק ההון, משרד האוצר, גופים אקדמיים ועוד. כדאי גם לבדוק ולנצל היטב את מלוא הזכאויות, ההנחות, המלגות וההטבות המגיעות, במיוחד למי ששירתו במילואים.

אל תבנו על תוכנית ממשלתית בסגנון אמריקני שתבצע מחיקה גורפת (שם מדובר בהלוואות ממשלתיות ולא של בנקים מסחריים, ובכל מקרה זה רלוונטי רק לאחוז קטן מאוד מהלווים). הנטל הכלכלי גם לא צריך ליפול על ההורים, שלא כולם יכולים ואמורים לשאת בהוצאות הללו של ילדיהם.

זה הזמן לקחת אחריות, להתחיל את החיים האמיתיים ולדאוג להכנסות. כן, לגיטימי גם לקחת הלוואה אם אין ברירה, אבל תוך תכנון קפדני, הבנה ויצירת מקורות הכנסה לכיסוי החוב. הבעיה מתחילה כשאין תוכנית סדורה וברורה. למרבה הצער, אצל רבים מדי זה המצב.

ואחרי שאמרנו את כל זה, אולי הגיע הזמן, במיוחד כשרבבות סטודנטים עשו ועדיין עושים מאות ימי מילואים, למסד עבור סטודנטים שהם משרתי מילואים פעילים, הלוואות בערבות מדינה ובריבית מסובסדת. זה נכון לא רק לגבי סטודנטים, אלא עבור כל משרת מילואים פעיל.