בחצי השנה האחרונה עלה S&P 500, מדד ניירות הערך המוביל בארה"ב, בקרוב ל-17%, כולל 4.3% בחודש האחרון בלבד. לכאורה מדובר בנתונים היסטוריים שאמורים לשמח את המשקיעים, אבל בשוק ההון המציאות נוטה להיות מורכבת יותר, ומה שנדמה כהתפתחות חיובית טומן מכסה על קריסה שרק הולכת ומתקרבת.
מהי בועת ה-AI, כיצד היא נוצרה ואיך יודעים שהיא בכלל קיימת? וכיצד בשוק הצומח בעולם מתפתחת בועה שיש מי שסבור שהיא גדולה פי 17 מבועת ה-dot-com שהתפוצצה בשנות ה-90' ופי 4 מבועת הנדל"ן שהקריסה את הכלכלה ב-2008?
איך נולדת בועה?
הכניסה הסוחפת של הבינה המלאכותית לחיינו פגשה שוק אמריקני שרק משווע למוקדי השקעה. במשך למעלה מעשור, הריביות בארה"ב היו נמוכות מאוד והמשקיעים החלו להזרים כספים לכל תחום שנראה מבטיח, ושוק ה-AI החל לגייס סכומי עתק בלי הרבה שאלות מצדם – הקרקע הקלאסית להיווצרות בועה.
הכי מעניין
בכל יום מושקעים בשוק הבינה המלאכותית סכומי עתק על מחקר ופיתוח, מעבדות, שבבים, חשמל ומצבת כוח אדם שרק הולכת וטופחת. ההכנסות הישירות מהמוצרים של אותן חברות נאמדות בסכומים נמוכים בהרבה וכאן נכנסת הבועה לפעולה, ואחת הדוגמאות שממחישות באופן המיטבי את הבועה המתנפחת היא OpenAI, שפיתחה את ChatGPT.
ChatGPT | צילום: AFP
פיתוח GPT-3 עלה כ-50 מיליון דולר, ב-GPT-4 זינק הסכום לכ-500 מיליון דולר ועל פי הערכות פיתוח GPT-5 נסק לכ-5 מיליארד דולר – פי מאה ביחס ל-GPT-3, אך מבלי להציג שיפור משמעותי. במצב העניינים הזה, כל מודל חדש נהיה פחות כדאי מקודמו, אלא אם הוא משיג עלייה תואמת בהכנסות.
בנוסף, כלל הכנסותיה של OpenAI עמדו אשתקד על כ-5.5 מיליארד דולר, כשאת שנת 2024 היא סגרה בהפסד של כ-5 מיליארד דולר. התחזיות של OpenAI מצביעות על צפי להפסדים של כ-14 מיליארד דולרים ב-2026, ויתכן שהיא לא תצליח להגיע לרווח תפעולי עד שנת 2029.
למרות זאת, החברה צפויה להשקיע כטריליון דולר בפיתוח התשתיות והטכנולוגיה שלה בחמש השנים הקרובות ואחת הזוויות שממחישות את הבעייתיות היא היחסים בינה לבין אורקל של לארי אליסון.
בתחילת השנה השקיע אליסון, האדם השני בעושרו בעולם אחרי אילון מאסק, כמה מיליארדי דולרים ב-OpenAI. בהודעה שפרסמה החברה, היא חתמה ביולי על הסכם עם אורקל של אותו אליסון, בסך של למעלה מ-300 מיליארד דולר למתן שירותי ענן ותשתיות. בעקבות ההסכם, השווי של אליסון זינק ב-100 מיליארד דולר והפך אותו למספר ימים לאיש העשיר בעולם. כלומר, יוצא מצב שבו אליסון משקיע המון כסף בחברה מפסידה, אבל כזו שמכניסה גם לו וגם לחברה שלו הכנסה גבוהה פי כמה וכמה.
עוד כתבות בנושא
בהתאם, אחד הראשונים שחיברו את הנקודות וכינו את העלייה הניכרת בהשקעות בחברות הטכנולוגיה "בועה", היה לא אחר ממנכ"ל OpenAI, סם אלטמן. בראיון לאתר Verge באוגוסט אמר האחרון: "כשיש בועות, אנשים רואים חידוש אמיתי ומתרגשים ממנו בצורה מופרזת. ברוב הבועות בהיסטוריה, כמו בועת הטק, היה דבר אמיתי, הטכנולוגיה הייתה חשובה מאוד והאינטרנט היה דבר גדול מאוד, אבל אנשים התרגשו יותר מדי. האם אנחנו בשלב שבו משקיעים ככלל מתרגשים יותר מדי מבינה מלאכותית? לדעתי כן".
ירידה מפתיעה
בניגוד לתפיסה שרווחת בציבור, נתוני לשכת מפקד האוכלוסין האמריקנית, המתבססים על סקירה של 1.2 מיליון חברות, מראים כי קצב הטמעת הבינה המלאכותית בחברות הגדולות דווקא נמצא במגמת ירידה. גרף שפרסם בית ההשקעות האמריקני Apollo, מראה ירידה חדה (1.5-2%) באימוץ AI בחברות עם יותר מ-250 עובדים בין החודשים יוני לאוגוסט וירידה מתונה יותר של כאחוז בתאגידים בני 100-249 עובדים בתקופה הזו.
כהשלמה לנתון הזה, מחקר שצוטט בידי חברת הייעוץ MacroStrategy, מצא כי ברמת הביצוע היומיומית, שיעור השלמת המשימות של מודלי שפה בחברות תוכנה נע בין 1.5% ל-34% בלבד. כלומר, הטכנולוגיה מתקדמת, אבל הערך התפעולי עדיין מוגבל.
היתרון של קוקה-קולה ופייסבוק על AI
לקוקה-קולה יש נוסחה סודית ולרשתות החברתיות הגדולות יש מאות מיליוני ואף מיליארדי משתמשים. בשני המקרים מדובר על אלמנטים ששומרים על החברות הללו מפני מתחרים, מה שמכונה בעגה הפיננסית: "חפיר". בעיה נוספת הנוגעת לבועת ה-AI נטועה בכך שלעומת קוקה-קולה או פייסבוק, לחברות הבינה המלאכותית אין הגנה אמיתית.
קל להעתיק מודלים קיימים בין חברות, ובאופן הזה גם תאגידים קטנים מצליחים ליצור מודלים דומים לאלה של הגדולים ולעתים בהשקעה פחותה בהרבה, האלגוריתמים לא מוגנים דיים והקוד או התוצאות דומות בין השחקנים. במצב העניינים הזה, קשה להגדיר חברה כמונופול בעל שווי אדיר, שכן הרווחים עלולים להימחק במהירות ובקלות יחסית אם יופיע מודל טוב יותר.
מסך נתונים פיננסיים בקוריאה הדרומית מציג ירידה | צילום: EPA
המשקיעים בשוק הטכנולוגיה נהנים מהעליות, אבל ההתרכזות בחברות הגדולות יוצרת סיכון נוסף.
העלייה שאותה הזכרנו בפתיחה ב-500 S&P, המייצג את הביצועים של 500 החברות הציבוריות הגדולות ביותר במדינה, והעובדה ששבר את שיא השווי שלו 30 פעמים במהלך 2025 – דווקא מדאיגה.
שבעה מתוך 500 התאגידים הגדולים ביותר בארה"ב ומרכיבים את הממד המכונה גם "סנופי", מחזיקים ב-35% משווי השוק של כלל התאגידים במדד, ומפאת שכך זכו לכינוי "Magnificent seven" (שבעת המופלאים). מדובר בשבע חברות טכנולוגיה: אנבידיה, מייקרוסופט, אפל, אמזון, אלפבית (בעלי גוגל), מטה (בעלי פייסבוק, וואטסאפ ואינסטגרם) וברודקום.
כלומר, כל עלייה או ירידה בערכן משפיעה לא רק על הסקטור הטכנולוגי, אלא על השוק כולו והמשקיעים הפרטיים והגופים המוסדיים שמחזיקים מניות בכל המדדים. פיצוץ הבועה יגרור אחריו אדוות שצפויות להגיע חזק ורחוק אף יותר מאשר במקרי העבר. לפי MacroStrategy, הבועה שה-AI ייצרה גדולה פי 17 מבועת ה-dot-com שהתפוצצה בשנות ה-90' ופי 4 יותר מאשר בועת הנדל"ן שהקריסה את הכלכלה ב-2008.
הפיצוץ של בועת ה-AI הוא לא שאלה של "אם", אלא של "מתי". ההיסטוריה מלמדת שכאשר בועה כה גדולה מתפוצצת, מי שמשלם את המחיר הכבד ביותר הם המשקיעים, והשוק כולו מרגיש את ההדים שלה שנים קדימה. עם זאת, הטכנולוגיה ממשיכה להתפתח, ומי שיוכל לנווט נכון בין ההשקעות לסיכונים עשוי למצוא הזדמנויות גם בתוך הבועה.
עוד כתבות בנושא
