כאשר הלחימה בין פקיסטן לאפגניסטן הידרדרה החודש לקרבות דמים חריגים, הצביעה אסלאמאבאד על יריבה אחרת - והאשימה את הודו בליבוי הסכסוך. ראש ממשלת פקיסטן, שיהבז שריף, טען כי ניו דלהי "הסיתה" את הטליבאן האפגני, בעוד ששר ההגנה שלו, חוואג'ה מוחמד אסיף, תיאר את קאבול כמי שמתנהלת כמו "שליחה של הודו".
פקיסטן והודו, יריבות מושבעות, נלחמו זו בזו מספר פעמים מאז חלוקת תת-היבשת עם תום שלטון הבריטים ב־1947. הן גם מחליפות זה שנים האשמות הדדיות בהסתה לטרור בשטחן של זו וזו, במסגרת מהלכי חבלה הדדיים. אולם בחודשים האחרונים צפתה אסלאמאבאד בדאגה בהודו מתקרבת לאפגניסטן, הנשלטת בידי הטליבאן, בעוד יחסיה של פקיסטן עם קאבול התדרדרו בחדות.

טנק הודי מובל אל הגבול בין הודו לפקיסטן | צילום: AFP
הפיוס הדיפלומטי הגיע לשיאו עם ביקורו של שר החוץ של הטליבאן, אמיר חאן מוטאקי, בניו דלהי ב־9 באוקטובר: ביקור ראשון של בכיר טליבאן בהודו מאז שובם לשלטון ב־2021. בזמן שהודו פרשה שטיח אדום לשר הנתון לסנקציות של האו"ם, התרחשו פיצוצים בקאבול ובשוק סמוך לגבול עם פקיסטן.
הכי מעניין
ווהיד פאקירי, מומחה אפגני ליחסים בינלאומיים, אמר כי הפיוס בין הודו לטליבאן אילץ את פקיסטן להגיב. לדבריו, הזמנתו של שר החוץ של הטליבאן לשבוע שיחות נועדה "להחריף את המתיחות הקיימת בין פקיסטן לאפגניסטן". בעוד שלא התקבלה אחריות רשמית לפיצוצים ב־9 באוקטובר, ממשלת הטליבאן האשימה את אסלאמאבאד בחדירה "חסרת תקדים" לשטחה, ותקפה חזרה.
עוד כתבות בנושא
חילופי האש הסלימו לשבוע של הפגזות ארטילריות קטלניות ותקיפות מל"טים: האלימות הקשה ביותר בין השכנות מדרום אסיה מזה שנים. לאחר קריסת הסכם הפסקת אש ראשון, נחתם הסכם הפסקת אש שני ב־19 באוקטובר.
אפגניסטן ופקיסטן, שבעבר היו בעלות ברית, מקיימות יחסים מתוחים מאז נסיגת הכוחות בהובלת ארה"ב וחזרת שלטון הטליבאן. בתחילה נקטה אסלאמאבאד טון אופטימי, כאשר ראש סוכנות הביון דאז, לוטננט-גנרל פאיז חמיד, הצהיר בפומבי כי "הכול יהיה בסדר". אולם מאז מאשימה פקיסטן שוב ושוב את שלטונות הטליבאן במתן מקלט לארגוני טרור, על רקע עלייה חדה בפיגועים בשטחה.

נרנדרה מודי. | צילום: איי.אף.פי
הטליבאן הפקיסטני ושלוחותיו אחראים לרוב מקרי האלימות - שמכוונת בעיקר כלפי כוחות הביטחון. רק באוקטובר נהרגו מעל 100 אנשי ביטחון ושוטרים במתקפות שבוצעו בידי תוקפים מהצד האפגני. האלימות הגוברת בפקיסטן בשנתיים האחרונות תרמה גם למסע גירוש נרחב, במסגרתו מגורשים מיליוני מהגרים ומבקשי מקלט אפגנים, הנתפסים כאחראים לעלייה בפשיעה, חזרה אל מעבר לגבול.
הדיפלומטית הפקיסטנית לשעבר מאליחה לודחי אמרה כי ביקורו של שר החוץ של הטליבאן בניו דלהי אולי היה "גורם מעצבן", אך לא זה שגרם למתקפות הפקיסטניות. "הגורם המרכזי לכעס ולתסכול של פקיסטן כלפי שלטונות הטליבאן הוא סירובם לרסן את הארגון", אמרה. הצבא הפקיסטני גם האשים את הודו בתמיכה באותו הארגון.
משרד החוץ ההודי מכחיש את הטענה, ומאשים את פקיסטן בניסיון להתחמק מאחריות למשבר הפנימי ולבעיות הביטחוניות שלה. "זוהי פרקטיקה ותיקה של פקיסטן להאשים את שכנותיה בכישלונותיה הפנימיים", נמסר מהמשרד.
ההתקרבות בין ניו דלהי לקאבול הייתה בתחילה "קשה להצדקה" מבחינת דעת הקהל בהודו, בשל התפיסה הרווחת כי האסלאם מנוגד ללאומיות ההינדואית הפופולרית של ראש הממשלה נרנדרה מודי, אמר האנליסט פראווין דונתי.
היעדר עיתונאיות במסיבת העיתונאים הראשונה בעת ביקורו של מוטאקי עורר גם הוא ביקורת עזה, אך דעת הקהל השתנתה, כך לפי דונתי, כאשר השר הביע "סולידריות" עם הודו בעקבות פיגוע טרור ב־22 באפריל בפאהאלגאם. הפיגוע באזור המחלוקת קשמיר הוביל למלחמה בת ארבעה ימים בין שתי היריבות הגרעיניות, כאשר הודו האשימה את פקיסטן בתמיכה במחבלים.
עוד כתבות בנושא
הבעת הסולידריות של השר האפגני אולי קנתה לו אוהדים בהודו, אך עוררה זעם באסלאמאבאד, כאשר ההצהרה המשותפת הגדירה את האזור השנוי במחלוקת כ"ג'אמו וקשמיר, הודו" - דבר שמרמז על ריבונות הודית. בסיום הביקור הודיעה ניו דלהי על שדרוג הנציגות הדיפלומטית שלה בקאבול לשגרירות מלאה.
צעד זה מהווה אבן דרך נוספת בדרך להשגת מטרת הטליבאן, הכרה בינלאומית רשמית, מהלך שרק מוסקבה נקטה בו עד כה, ושהאנליסטים סבורים שעדיין רחוק מבחינת הודו. לעת עתה, ההתקרבות בין הודו לאפגניסטן מהווה ניצחון משמעותי עבור שלטון הטליבאן ושינוי חד במערכת היחסים המורכבת בין הודו, פקיסטן ואפגניסטן.