עד היום, נודעה קאבול כעיר המזוהה עם חוקי השריעה הנוקשים והקיצוניים ביותר בעולם. הסוגיה ההומניטרית שעמדה במוקד העיסוק הגלובלי התמקדה לרוב בהגבלות שהטיל שלטון הטליבאן על אזרחי המדינה - פגיעות חמורות בזכויות האדם הבסיסיות ביותר. כעת, לצדה של מציאות חברתית קשה ובלתי אפשרית, מתגבשת גם מציאות סביבתית מדאיגה לא פחות.
בירת אפגניסטן ניצבת בפני אחד ממשברי המים החמורים בעולם - לפי האזהרות, עד שנת 2030 היא עלולה להפוך לעיר המודרנית הראשונה שתישאר ללא מקורות מים כלל. הדו"חות העדכניים מארגוני סיוע בינלאומיים, ובהם Mercy Corps ו־UNICEF, מציירים תמונה עגומה של עיר שהולכת ומידלדלת - תרתי משמע - במקורותיה, בתשתיותיה וביכולת של תושביה לשרוד.
כוחות היאת תחריר א-שאם בדמשק ובידם דגל הטאליבן. | צילום: EPA
בנות אפגניות בבית ספר אסלאמי בקנדהאר. | צילום: AFP
לוחם טליבאן בקאבול. | צילום: איי.פי
בנות אפגניות ליד בית הספר המוסלמי במחוז שולגרה. | צילום: AFP
גשם לא יורד, מים לא זורמים
הכי מעניין
בין השנים 2014 ל־2020 חלה ירידה של כ־20% בכמות השלג באפגניסטן. חורפים קצרים יותר פירושם פחות שלג וקרח, מה שמוביל להפחתה בכמות המים הזורמים מההרים באביב - מקור מים קריטי עבור המדינה. בין אוקטובר 2023 לינואר 2024 נמדדו רק 45% עד 60% מכמות המשקעים ביחס לממוצע שיא עונת החורף בשנים הקודמות.
התוצאה בשטח מורגשת היטב: כמעט 40% מהמשפחות מדווחות על חוסר גישה למים נקיים. תנאי המגורים בבירה קאבול אינם שונים בהרבה מאלה שבאזורים הנידחים יותר - כולם מתמודדים עם אותו מצוקה יומיומית. עם זאת, קאבול אינה לבדה על סף משבר. לפי דו"ח אמריקני נוסף, גם ערים נוספות באפגניסטן הולכות ונסחפות לאותו מסלול מדאיג של הידלדלות משאבי מים.
עוד כתבות בנושא
ירידה מסוכנת במפלסי המים
בעשור האחרון ירד מפלס מי התהום בקאבול בשיעור חד של 25 עד 30 מטרים - נתון חריג וחמור בכל קנה מידה סביבתי. מדי שנה נשאבים כ־44 מיליון מטרים מעוקבים מעבר לקצב ההתמלאות הטבעי, תהליך שמוביל להתייבשות מהירה של מקורות המים. למעלה ממחצית מהבארות בעיר כבר יבשו, ומאגרים תת-קרקעיים רבים צפויים להתרוקן לחלוטין בתוך חמש שנים בלבד.
המצב מחמיר לנוכח למעלה מ־120,000 בארות לא מוסדרות, פעילות חקלאית ותעשייתית אינטנסיבית, וצמיחה דמוגרפית יוצאת דופן: אוכלוסיית קאבול זינקה מכמיליון תושבים בשנת 2001 לשבעה מיליון כיום. במקביל, שינויי האקלים מובילים לירידה חדה בכמות המשקעים, כאשר בצורת מתמשכת כבר הסבה נזקים בלתי הפיכים למקורות המים הטבעיים של האזור.
ילדים מוכרים בקיוסק לאחר סופת שלג בקאבול, אפגניסטן. | צילום: EPA
זיהום, מחלות וחיים תחת איום מתמיד
גם איכות המים אינה פוסחת על המשבר: כ־80% ממי התהום בקאבול מזוהמים בשפכים, חנקות, מליחות וארסן - תערובת רעילה שמובילה למגפה שקטה של מחלות, במיוחד בקרב ילדים וקשישים. באזורים שלמים בעיר נסגרו בתי ספר ומרפאות בשל היעדר מים ראויים לשתייה, ואלפי משפחות נאלצות להתמודד יום־יום עם בחירה בלתי אפשרית בין מים לשתייה לבין הישרדות כלכלית.
הארגון הבינלאומי UNICEF כבר התריע על עלייה חדה בתת־תזונה והתפשטות מחלת הכולרה. במקביל, נרשם גל נטישה של כפרים בשל יובש ומחסור חמור במשאבים. נשים ונערות הן הנפגעות העיקריות: לרוב הן אלה שנושאות באחריות להשגת מים וטיפול בחולים, מה שפוגע באופן ישיר בגישה שלהן לחינוך ולתעסוקה - ולעיתים אף דוחף משפחות להשיא את בנותיהן בגיל צעיר, בניסיון נואש להימלט מהעוני.
עוד כתבות בנושא
מים במחיר זהב
אפגניסטן מדורגת במקום השישי ברשימת המדינות הפגיעות ביותר לשינויי אקלים, לפי מדד ההסתגלות העולמית של אוניברסיטת נוטרדאם - והיא גם אחת המדינות שפחות מוכנות להתמודד עם השלכותיהם. המיקום הגיאוגרפי שלה הופך אותה לחשופה במיוחד לבצורת מתמשכת, כאשר הירידה בכמות המשקעים פגעה גם בכמות מי ההמסה הזורמים מההרים - מקור מים חיוני עבור חלקים נרחבים במדינה.
המחסור ההולך וגובר הפך את המים לסחורה יקרה מאין כמותה. משפחות רבות נאלצות להוציא עד 30% מהכנסתן על מים בלבד, ורובן כבר שקועות בחובות הקשורים לכך. חברות פרטיות מנצלות את המשבר, שואבות מים מבארות פרטיות ומוכרות אותם לתושבים במחירים מופרזים. פעם תושבי המקום שילמו 500 אפגאני כל עשרה ימים. היום זה כבר עולה 1,000 - וזה רק ממשיך להחמיר.
משבר מים בקאבול | צילום: Wakil KOHSAR / AFP
משבר מים בקאבול | צילום: Wakil Kohsar / AFP
משבר מים בקאבול | צילום: Wakil KOHSAR / AFP
תשתיות הרוסות ומימון קפוא
למרות שני עשורים של סיוע בינלאומי, תשתיות המים בקאבול נותרו ברמה פרימיטיבית ומוזנחת. פרויקטים חיוניים לא מתקדמים בשל מחסור חמור בתקציב. מאז חזרת הטליבאן לשלטון באוגוסט 2021, הוקפאו למעלה מ־3 מיליארד דולר שהיו מיועדים לפיתוח מערכות מים ותברואה. ההחלטה של ארצות הברית לקצץ יותר מ־80% מהמימון של USAID רק העמיקה את המשבר הקיים.
בתחילת 2025 דיווח משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים כי גויסו רק 8.4 מיליון דולר מתוך 264 מיליון הנדרשים למימוש תוכנית החירום בתחום המים - פער עצום שממחיש את עומק המשבר ואת הקושי בגיוס משאבים לסוגיה הקריטית. התמונה הכוללת מטרידה ומעוררת דאגה עמוקה. אפגניסטן ניצבת בפני שילוב קטלני של התמוטטות סביבתית, קריסה תשתיתית ומשבר הומניטרי רחב היקף.
עוד כתבות בנושא
"אין זמן": הקריאה לפעולה
קאבול היא רק קצה הקרחון של מציאות רחבה ומתדרדרת, אך לדברי מומחים - המשבר אינו חסר פתרון. בראש סדר העדיפויות עומד פרויקט שאפתני לבניית צינור מים, שיכול לספק מים נקיים לשני מיליון תושבים ולצמצם את התלות ההולכת וגדלה במי תהום. עם זאת, מימושו דורש תקצוב מיידי, תיאום בין־גופי, והתגייסות של הקהילה הבינלאומית.
ואם נדמה לכם שהמשבר בקאבול הוא טרגדיה מקומית בלבד - חשבו שוב. בעיני המומחים מדובר בתמרור אזהרה ברור לכל עיר מודרנית המתמודדות עם צמיחה דמוגרפית מואצת, שינויי אקלים והיעדר תכנון ארוך טווח. כלומר, יתכן וקריסתה של קאבול לא תהיה מקרה בודד, אלא תחילתה של מגמה עולמית מסוכנת. תופעה מדאיגה המחייבת הכרה בעובדה בסיסית אחת: מים אינם סחורה, אלא תנאי בסיסי לחיים.