לנו כיהודים יש הרבה במה להתגאות. לדוגמה, למרות שאנחנו רק 0.2% מאוכלוסיית העולם - כלומר, רק אחד מכל 500 אנשים המהלכים על פני כדור הארץ הוא יהודי - 25% מזוכי פרסי הנובל בעולם הם יהודים. משמעות הדבר היא שיהודים מצליחים יותר מפי 100 מהמספר הצפוי שלהם. אותו הדבר נכון לגבי תחומים רבים - משפטים, עסקים, רפואה, אמנויות - שבהם אנחנו "מצליחים הרבה יותר ממה שאנחנו אמורים להצליח".
עוד כתבות בנושא
אבל למרות כל הגאונות והעבודה הקשה שלנו, אני משוכנע שאנחנו לא חכמים מדי. למעשה, אנחנו די טיפשים במובנים רבים. בקיצור, אנחנו חושבים יותר מדי ומסבכים דברים פשוטים.
הפלסטינים ותומכיהם הרבים מצמצמים דברים לאמירות פשוטות וקליטות כמו: "מהנהר ועד הים, פלסטין תהיה חופשית". הניחו רגע בצד את העובדה שרוב המפגינים לא יכולים לנקוב בשם הנהר או הים; זה לא משנה. זה פשוט. זה קליט (באנגלית יותר, כמובן). זה יעיל. זה משכנע. המשימה הושלמה, לעזאזל עם העבודות. יש להם אפילו מקצב תיפוף כשהמפגינים קוראים לאלימות נגד יהודים ברחבי העולם ("גלובליזציה של האינתיפאדה").
הכי מעניין
מבחן האדם הסביר
ומה אנחנו היהודים עושים בתגובה?
בדרך כלל אנחנו מתנדנדים בין שני קצוות - כלומר, או שאנחנו לא עושים כלום או שאנחנו כותבים ספרים לבנים בנות 97 עמודים עם הערות שוליים המפרטות כיצד ומדוע אנחנו צודקים בנקודות. לא משנה כמה אנחנו צודקים, זה עדיין לא יעיל. אנחנו מפסידים את הדיון בכך שאנחנו עושים מעט מדי או - כפי שקורה לעתים קרובות יותר - בכך שאנחנו עושים יותר מדי.
ל"אדם הממוצע" אין מושג לגבי הנקודות המפורטות, ולמען האמת, הן לא מעניינות אותו. מבחינתו, הסלוגנים הקליטים של הפלסטינים משכנעים הרבה יותר מניירות העמדה המלומדות שלנו.
עוד כתבות בנושא
האירוניה היא שכדי "לנצח" - או לפחות לאזן במידה מסוימת את מגרש יחסי הציבור - אנחנו לא צריכים לעבוד קשה יותר. אנחנו רק צריכים להיות חכמים יותר. כאן, זה אומר שפחות שווה יותר. אם נעבור לעיקר, התגובה הפשוטה כמעט לכל "ויכוח" על ישראל צריכה להיות לא יותר מזה:
נדרש סוג מסוים של פתולוגיה, שנאה ובורות כדי לראות לוח תוצאות שמראה 57-1 - כלומר יש בעולם 57 מדינות בעלות רוב מוסלמי, הגדולות בשטחן פי 1000 מישראל - ולסכם: "כן, זה לא מספיק. זה יהיה 'הוגן' וצודק יותר אם במקום זאת התוצאה תהיה 58-0. צריך להרוג את ישראל - הדמוקרטיה היחידה באזור - ולהרוג את היהודים, את הילידים האמיתיים שחיו ברציפות בישראל יותר מ-3,000 שנה, כלומר יהודים חיו בישראל במשך 2000 שנה עוד לפני שהאסלאם נוצר כדת".
הדמיית כדור הארץ המציגה את כמות המוסלמים בעולם | צילום: מסך מיוטיוב
אני מטיף לפשטות הזו כבר עשרות שנים, ואף ארגון או מנהיג יהודי לא מאמצים אותה. השלטים שלנו צריכים להגיד פשוטו כמשמעו: "57-1 זה לא מספיק?" או "יהודים: הילידים המקוריים".
אדם ממוצע מבין ש-57 זה הרבה יותר מ-1. הם מבינים מה המשמעות של להיות במקום כלשהו 2,000 שנה לפני מישהו אחר - מה זה להיות שם ראשון. כפי שאומרים ראשי התיבות KISS: Keep It Simple, Stupid.
למרבה הצער, צריך ערבי צדיק בעל שכל ישר כדי להבהיר את הנקודה הזו! לאחרונה, ג'אסם אלג'וריד, פליט פוליטי ערבי שדיבר מטעם UN Watch, הביך את האו"ם כאשר תמך בישראל. האזינו לדבריו הקצרים:
הפרוזה של אלג'וריד הייתה כל כך ישירה, עד שהיא גרמה לכל מי שמתנגד לו להרגיש טיפש, ובצדק. הוא מבין פשטות. הוא מבין שכנוע.
רוב יהודי אמריקה החילונים אינם מכירים את הנקודות הבסיסיות הללו. מעטים יודעים ש"האימפריה הציונית" היא בגודל של ניו ג'רזי. מעטים יודעים שישראל מדורגת אפילו גבוה יותר מארצות הברית בדירוג הדמוקרטיה, בעוד ש"שכנותיה" מדורגות קרוב לתחתית הרשימה.
מעטים יודעים שה"ארגון לשחרור פלסטין" הוקם בשנת 1964, שלוש שנים לפני שישראל כביכול "כבשה" משהו, מה שמעלה את השאלה: מה בדיוק ביקש אש"ף "לשחרר"? התראת ספוילר: התשובה אז זהה לזו של היום. הוא ביקש "לשחרר" את ישראל, אם לא את העולם כולו, מכל היהודים.
עוד כתבות בנושא
תמונה רחבה יותר: מאמצי הסברה יהודיים (כלומר, שכנוע או יחסי ציבור) נכשלים במידה רבה משום שאנו שוכחים שתי נקודות בסיסיות.
ראשית, אנו בדרך כלל מכוונים את המאמצים לקבוצות הלא נכונות. שוב, רק 0.2% מהעולם הם יהודים. כ-20% הם מוסלמים. זה משאיר 79.8% מהעולם שאינם יהודים ואינם מוסלמים. הם הקהל האופטימלי. הם יקבעו בסופו של דבר מי "מנצח" ומי "מפסיד". הם קהל היעד.
עוד כתבות בנושא
שנית, עלינו להפוך את המסר לרלוונטי ל-79.8%. למה שיהיה להם אכפת? אם נהיה אמיתיים, רבים מתוך 79.8% חושבים: "לא הבעיה שלי. עד כמה שאכפת לי, שני הצדדים ראויים אחד לשני ויכולים לפוצץ אחד את השני".
הטריק והמטרה הם לגרום להם להבין שזו לא "בעיה יהודית", אלא בעיה של הציוויליזציה המערבית והאנושות כולה. זוהי הבעיה שלהם - בעיה של "כל אדם". עליהם להבין שכמו הציפור הקנרית המפורסמת במכרה הפחם, היהודים אולי יהיו הראשונים בתור, אבל תורם שלהם יגיע מיד אחר כך.
תמיכה בישראל מול הפגנה פלסטינית מתחת למגדלי טראמפ בניו יורק | צילום: EPA
המסר לא צריך להיות לתמוך ביהודים ובישראל מתוך צדקה או אלטרואיזם. במקום זאת, הרעיון צריך להיות ש-79.8% צריכים לתמוך בישראל משום שהיא צודקת, וחשוב מכך - זה לטובתם האישית לעשות זאת. תמיכה בישראל אינה תמיכה במדינה היהודית כשלעצמה, אלא למעשה תמיכה בעצמך.
אבל למרבה הצער, נדרש פליט ערבי ללא פרס נובל כדי להבין וליישם את המושגים הפשוטים הללו טוב יותר מיהודים מלומדים.
עוד כתבות בנושא
