מהפכת הבינה המלאכותית? לא כל כך מהר

בינה מלאכותית כללית עדין לא קיימת, איש אינו יכול להיות בטוח כיצד ואם היא תתפתח. הציפייה האנושית לאחרית הימים הטכנולוגית לא תיעלם, ואחרי האופוריה מגיע השלב הכואב של הדיפרסיה

תוכן השמע עדיין בהכנה...

בינה מלאכותית | הדמיה

בינה מלאכותית | צילום: הדמיה

בגיליון ׳יומן׳ מתאריך 27.2.26 הוקדש מקום נרחב על הבינה המלאכותית. התפרסמו מאמרי דעה של רן ברץ ומייקל אייזנברג, לצד ראיון עם היזם דניאל שרייבר. שלושתם שיתפו חזון דומה הקובע כי הבינה המלאכותית עומדת לשנות את המציאות ואת הכלכלה מן היסוד, והמגזר הציבורי אינו ערוך כלל לעידן החדש.

עוד כתבות בנושא

דעות אלו הן חלק ממגמה עולמית המובלת על ידי יזמי טכנולוגיה, משקיעים ומשפיענים, החוזים כבר יותר מעשור, שבקרוב נראה צמיחה  כלכלית גבוהה לצד אובדן משרות בהיקף נרחב. פרופסור ג'פרי הינטון, זוכה פרס נובל על מחקריו בתחום של רשתות נוירונים, טען עוד בשנת 2016 שעקב ההתקדמות ביכולות של זיהוי תמונה, אין צורך להכשיר יותר רדיולוגים. ובשנת 2024 הוא כינה את הופעת הבינה המלאכותית "המהפכה התעשייתית השלישית". ב-2023 אנליסטים בגולדמן זאקס העריכו שבינה מלאכותית תחסל כ-300 מיליון משרות ברחבי העולם. ב-2024 הצהיר סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI: "אנו בטוחים כעת שאנו יודעים כיצד לבנות בינה מלאכותית כללית - AGI".

היום, כחמש שנים אחרי ש-GPT-3 יצאה לציבור, נראה שהנבואות הגדולות רחוקות ממימוש. חברת OpenAI נאלצת לבחון מחדש את המודל העסקי שלה כדי להצדיק השקעות בסך 190 מיליארד דולר, בניגוד לתחזית שהכנסותיה יגיעו מהמשרות שהיא תחסל. גולדמן זאקס מצאו שב-2025, למרות ההשקעות הענקיות, תרומת הבינה המלאכותית לצמיחת התוצר הלאומי בארה"ב הייתה אפסית.

הכי מעניין

עוד כתבות בנושא

הפער בין התחזיות למציאות בולט במיוחד בעולם הפיזי. כבר למעלה מעשור מנסים חוקרים להשתמש בבינה המלאכותית לפיתוח תרופות חדשות, אך עדין אין תרופה כזו שמאושרת לשימוש מסחרי. מערכות רובוטיות ממשיכות להיכשל מול המורכבות של הסביבה האמיתית: עשרות שנות מחקר לא הצליחו לבנות יד רובוטית שתבצע פעולות אלמנטריות כמו מילוי מדיח כלים ובסוף 2025 חשף הוול סטריט ג'ורנל שרובוטים שהוצגו בסרטונים כאוטונומיים הופעלו למעשה מרחוק על ידי בני אדם.

כדי להעריך את התחזיות הנוכחיות, נסביר בקצרה את הטכנולוגיה מאחורי המודלים ואת מגבלותיהם.

מודל שפה גדול (LLM) הוא מודל לחיזוי ויצירת שפה אנושית, המודל הוא למעשה פונקציה מתמטית גדולה עם מספר רב של פרמטרים, שנקבעים על סמך אימון על כמויות עצומות של טקסט. בניית מודל כזה מורכבת משני שלבים: בשלב הראשון, המודל מאומן על מידע פתוח מהאינטרנט, והתוצאה היא מודל סטטיסטי של שפה, שבהינתן טקסט, המודל מעריך מהי המילה הסבירה שתבוא בהמשך. בשלב השני, המודל מאומן לענות תשובות כמו הצ'אט שאנחנו מכירים.

היסוד הסטטיסטי במודל גורם לו  ״לסבול מהזיות", כלומר, המודל מפיק טענות שנשמעות סבירות לשונית אך עשויות להיות שגויות לחלוטין. המודל אינו "מבין" שאילתות אלא "משלים" אותן בצורה סטטיסטית על סמך מה שראה באימון. אמנם, ההבדל בין להיות אינטליגנטי לבין הדמיית אינטליגנציה אינו משמעותי להרבה משימות, אך כל מי שעבד עם המודלים נתקל במשימות פשוטות שבהן נחשפות מגבלות המודל.

עוד כתבות בנושא

בינה מלאכותית כללית (AGI), שעליה נשואות רוב התחזיות המהפכניות, היא עניין מורכב בהרבה ממודלי השפה. זוהי מערכת שאמורה להתאים ליכולות קוגניטיביות אנושיות מלאות במגוון רחב של משימות. הפער בין LLM לבין AGI הוא עצום, אולם, יזמים ומשפיענים עושים שימוש בהצלחות מודלי השפה הגדולים לשיווק חלום ה-AGI.

אין חולק שהבינה המלאכותית הנוכחית בתחומי השפה, התמונה והקול מהווים התקדמות טכנולוגית משמעותית, כזו שאף אחד לא ניבא לפני עשור, ואכן התפתחויות טכנולוגיות יכולות לשפר יעילות, להגדיל פריון, ולצמצם משרות בתחומים מסוימים, ובה בעת ליצור עסקים ומקצועות חדשים. דוגמה קלאסית לכך היא הירידה הדרמטית בשיעור החקלאים במערב אירופה בעידן המהפכה התעשייתית, לצד העלייה בביקוש לעובדים בענפי התעשייה החדשים.

תופעות דומות אנו רואים בתחום הרדיולוגיה, שבניגוד להערכת פרופ׳ הינטון, עלה מספרם ב-55% והמחלקות רדיולוגיה התרחבו, ובעולם הנדסת התוכנה, שבו יכולות מודלי כתיבת הקוד אכן מרשימות, היינו מצפים לירידה בביקוש למפתחים ולירידה בשכרם. אולם נתוני התעסוקה האחרונים בארה"ב מראים שמספר המפתחים ממשיך לעלות ושכרם הממוצע נותר גבוה משמעותית מהשכר בתחומים האחרים.

בינה מלאכותית כללית עדין לא קיימת, איש אינו יכול להיות בטוח כיצד ואם היא תתפתח. פרופ׳ טרנס טאו הנחשב לאחד מגדולי המתמטיקאים בימנו, כתב לאחרונה כי הוא מטיל ספק "כי כל דבר הדומה ל-AGI אמיתי נמצא בהישג ידם של כלי הבינה הנוכחיים".

עוד כתבות בנושא

הציפייה האנושית לאחרית הימים הטכנולוגית לא תיעלם, ואחרי האופוריה מגיע השלב הכואב של הדיפרסיה, ואז שוב מגיעים יזמים חדשים עם ה"דבר הגדול הבא"  וחוזר חלילה. כך או כך, ישנם דברים שלא השתנו, וזו האחריות שלנו להמשיך לעודד הכשרה מדעית וטכנולוגית יסודית של הדור הבא, כי טכנולוגיה מתקדמת בצד בערות מדעית היא מתכון בטוח למשברים חברתיים וכלכליים שאחריתם מי ישורנו.