ישראל אינה מרוצה. נראה כי ההסכם האמריקני המתגבש עם איראן לסיום המלחמה רחוק מאוד מהתוצאה הרצויה בירושלים. במשך שנים, מנהיגים ישראלים הזהירו כי תוכנית הגרעין של איראן מהווה איום קיומי. המטרה הישראלית הייתה פשוטה: פירוק מוחלט של יכולותיו הגרעיניות של משטר האייתוללות.
עוד כתבות בנושא
במקום זאת, וושינגטון נראית ממוקדת במערכת סדרי עדיפויות שונים. ארצות הברית רוצה לסיים את המלחמה, להפחית את חוסר היציבות האזורית, להימנע מעימות צבאי רחב יותר ולהגן על אינטרסים אמריקניים רחבים יותר במזרח התיכון.
עבור ישראל זה מתסכל מאוד. ישראלים רבים חשים יותר ויותר שוושינגטון מנסה להכתיב מה ישראל רשאית או לא רשאית לעשות בלבנון, להפעיל עליה לחץ בנוגע לעזה ולנהל משא ומתן ישירות עם טהרן, מבלי להיות מוכנה להבטיח את התוצאה האחת שישראל רואה בה חיונית לביטחונה לטווח ארוך.
הכי מעניין
מנקודת המבט הישראלית, המסר נראה ברור: האינטרסים האמריקניים קודמים לכל. אך ייתכן שזו בדיוק הסיבה לכך שהסכם זה יועיל בסופו של דבר גם לישראל וגם ליהדות ארה"ב.
איראן אינה האיום הגדול ביותר
האיום הגדול ביותר על מעמדה של ישראל בארצות הברית כיום אינו איראן. זוהי האמונה הגוברת בקרב חלקים גדולים בציבור האמריקני שמדיניות החוץ האמריקנית קיימת בעיקר כדי לשרת את האינטרסים הישראליים. תפיסה זו הופכת לאחד הרעיונות הבודדים המסוגלים לאחד תנועות פוליטיות מנוגדות.
בחלקים מהימין הפוליטי בארה"ב, זן גובר של לאומנות ובידוד טוען כי הבריתות של אמריקה הפכו לנטל יקר. בתפיסת עולם זו, הסתבכויות זרות מרוקנות את משאבי ארה"ב, תוך שהן מציעות תועלת מועטה בתמורה. ישראל מתוארת לעתים קרובות כאחת המרוויחות העיקריות מהתחייבויות אלה, למרות שהסכסוך של אמריקה עם איראן שקדם זמן רב לסכסוך הפלסטיני-ישראלי.
בחלקים מהשמאל הפוליטי בארה"ב, פעילים אנטי-ישראלים מגישים טענה דומה להפליא מכיוון הפוך. הם טוענים כי הכוח האמריקני גויס לתמיכה ביעדים ישראליים וכי וושינגטון מציבה באופן שגרתי את האינטרסים הישראליים לפני האינטרסים שלה.
עוד כתבות בנושא
המסגרות האידיאולוגיות שונות. המסקנה היא לעתים קרובות זהה. אמריקה, על פי שני הנרטיבים, נלחמת עבור ישראל את קרבותיה. וההאשמה הפכה לאחד התירוצים המרכזיים של האנטישמיות העכשווית.
מבחינה היסטורית, אנטישמיות משגשגת כאשר יהודים מוצגים כבעלי כוח פוליטי נסתר. במשך מאות שנים, אנטישמים האשימו יהודים במניפולציה של מלכים, ממשלות, בנקים, מוסדות תקשורת ומערכות פוליטיות. הפרטים משתנים עם כל דור. הטענה הבסיסית נותרת זהה. הגרסה המודרנית של תיאוריית קונספירציה זו היא האמונה שישראל מכתיבה את מדיניות החוץ האמריקנית.
מזכיר הפנים של ארה"ב, דאג בורגום, מזכיר המדינה של ארה"ב, מרקו רוביו, ונשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, מאזינים במהלך ישיבת קבינט בחדר הקבינט של הבית הלבן | צילום: AFP
זו הסיבה שהמחלוקת הנוכחית בין וושינגטון לירושלים חשובה הרבה מעבר לשאלת תוכנית הגרעין של איראן. ישראל הצהירה על מטרותיה. ארצות הברית הקשיבה ואז בחרה במסלול אחר.
ניתן לחלוק על השאלה האם מסלול זה חכם. ישראלים רבים מאמינים שלא. יש החוששים שטהרן תשמור על יותר מדי מהתשתית הגרעינית שלה. אחרים חוששים שהצלחה דיפלומטית לטווח קצר רק תדחה משבר גדול יותר. אחרים מאמינים שההסכם מקריב את ההרתעה בתמורה לשקט זמני.
עוד כתבות בנושא
בין אם ההסכם יוכיח את עצמו כמוצלח ובין אם לאו, הוא מעביר משהו חשוב לציבור: וושינגטון מקבלת החלטות על סמך הערכתה שלה את האינטרסים של ארה"ב. העובדה שישראל עשויה לא לחבב את ההחלטות הללו אינה מקרית. זוהי הנקודה.
בכל פעם שארה"ב הולכת בפומבי נגד ישראל, קשה יותר לתמוך בטענה שישראל שולטת במדיניות האמריקנית. בכל פעם שוושינגטון אומרת לירושלים מה היא רשאית או לא רשאית לעשות מבחינה צבאית, זה מחליש את הנרטיב לפיו מנהיגים אמריקניים פועלים בהנחיית מקביליהם בישראל. בכל פעם שנשיא אמריקני ממשיך בדיפלומטיה עם איראן למרות התנגדויות ישראליות, זה מוכיח שהקשר הוא ברית, לא היררכיה.
ברית לשם שמיים - סופה להתקיים
תומכי ישראל טועים לעתים קרובות להאמין שהברית שלה עם ארה"ב מתחזקת כאשר וושינגטון וירושלים נראות בלתי נפרדות. במציאות, ההפך הוא הנכון. בריאות הברית תלויה בהבנת האמריקנים שממשלתם פועלת למען האינטרסים שלה. ברגע שמספר רב של אמריקנים מתחילים להאמין אחרת, התמיכה בברית עצמה הופכת לפגיעה.
ברית הנתפסת כמועילה לשתי המדינות סופה להתקיים. ברית הנתפסת כמועילה רק למדינה אחת - נתונה בסופו של דבר ללחץ פנימי. זו הסיבה שהאופטיקה של המחלוקת הנוכחית עשויה להיות חשובה לא פחות ממהות ההסכם עצמו.
עוד כתבות בנושא
ישראל עלולה לצאת ממשא ומתן זה לא מרוצה. היא עשויה להאמין שדאגותיה הביטחוניות לא טופלו כראוי. היא עשויה לראות את ההסכם כקצר-רואי מבחינה אסטרטגית. אך ההסכם, שמוכיח שהמדיניות האמריקנית נקבעת בוושינגטון ולא בירושלים, עשוי לסייע בפירוק אחד המיתוסים העקשניים וההרסניים ביותר בשיח הפוליטי המודרני.
שום יוזמה דיפלומטית לא תוכל לחסל את האנטישמיות. שום אמנה לא תוכל להשתיק כל תאורטיקן קונספירציה. אבל אם המשא ומתן הנוכחי ישכנע אפילו חלק מהציבור האמריקני שארה"ב מציבה במקום הראשון את האינטרסים שלה במקום לשרת את האינטרסים של מישהו אחר, הוא יצליח להשיג משהו חשוב.
נתניהו וטראמפ | צילום: Getty Images via AFP
באופן אירוני, המתנה היקרה ביותר שוושינגטון עשויה להעניק לישראל, אינה תמיכה ללא תנאי. זוהי ההוכחה הברורה לכך שישראל אינה שולטת במדיניות החוץ האמריקנית.
ברגע שבו האשמה זו מרעילה את השיח הפוליטי על פני כל הספקטרום האידיאולוגי, הוכחה כזו עשויה להתגלות כבעלת ערך רב יותר ממה שישראלים רבים מבינים כיום. הדבר הטוב ביותר שדונלד טראמפ אולי עשה למען ישראל - הוא להתעלם ממנה.
עוד כתבות בנושא
