זוזי הצידה, בינה מלאכותית. טכנולוגיה מהפכנית אחרת, בעלת פוטנציאל לשנות תעשיות שלמות ולערער את מאזן הכוחות הגיאו־פוליטי, יוצאת סוף־סוף מהמעבדה אל העולם האמיתי: קוונטים.
האו"ם הכריז על שנת 2025 כעל השנה הבינלאומית של מדע וטכנולוגיה קוונטיים. השנה הזו לוותה בגל של הכרזות סביב תחום מדעי מסחרר, שבמשך שנים נחשב ככזה שתמיד נמצא "עוד עשור" מהיישום המעשי. כך בדיוק דיברו גם על בינה מלאכותית, עד ש־ChatGPT הצית את מירוץ החימוש הגלובלי ואת האופוריה בקרב משקיעים.
טכנולוגיה קוונטית עושה שימוש במכניקה המוזרה של הפיזיקה הקוונטית – האופן שבו חלקיקים מתנהגים ברמה האטומית – כדי ליצור מחשבים, חיישנים ואמצעי תקשורת חזקים לאין שיעור מאלה הקיימים כיום. מחשבים קלאסיים מעבדים מידע באמצעות ביטים, שמיוצגים כ־0 או 1. מחשבים קוונטיים משתמשים בקיוביטים, שיכולים – תתרכזו לרגע – להתקיים במצב של סופרפוזיציה, כלומר גם 0 וגם 1 בו־זמנית. הדבר מאפשר להם לבחון מספר עצום של אפשרויות במהירות יוצאת דופן.
הכי מעניין
טכנולוגיה קוונטית | צילום: AFP
עד כמה שזה נשמע מסתורי, לטכנולוגיה הקוונטית יש פוטנציאל לשנות תחומים שנעים מרפואה ועד פיננסים. לפי הערכת תאגיד הייעוץ האסטרטגי מקינזי, היא עשויה לייצר הכנסות של עד 97 מיליארד דולר ברחבי העולם עד שנת 2035. בחברת הייעוץ ביין, בה בוחנים את האקוסיסטם הרחב יותר, מעריכים שהיא עשויה לשחרר ערך שוק של עד 250 מיליארד דולר.
הבינה המלאכותית ספגה את רוב תשומת הלב השנה. אבל אם לא עקבתם מקרוב, הנה מה שייתכן שפספסתם בעולם הקוונטים – ומה שראוי לעקוב אחריו בהמשך.
עוד כתבות בנושא
השנה נפתחה במשהו נדיר בתחום הזה: רגע ויראלי. בפברואר חשפה מיקרוסופט את שבב המחשוב הקוונטי הראשון שלה, וטענה שהוא מציג נתיב לשילוב מיליון קיוביטים במעבד יחיד. סרטון יוטיוב מלוטש פירק חלק מהמונחים המורכבים שמאפיינים את התחום והסתיים בהכרזה: "אנחנו על סף עידן קוונטי". בהמשך, כמה חוקרים תהו אם מכונת יחסי הציבור לא הלכה רחוק מדי, ואולי הגזימה בהבטחות ביחס למדע שמאחוריהן.
מחשב קוונטי, אילוסטרציה. | צילום: שאטרסטוק
אך ההכרזה הנוצצת של מיקרוסופט הגיעה אחרי שגוגל של אלפבית חשפה בסוף 2024 את שבב הקוונטים שלה, בשם Willow. זמן קצר לאחר מכן, חטיבת הענן של אמזון רמזה על שבב בשם Ocelot, שלטענתה מסוגל להפחית את עלויות תיקון השגיאות הקוונטיות בעד 90% בהשוואה לשיטות קודמות. צמצום שיעורי השגיאה הוא אחד האתגרים הגדולים ביותר, בשל הרגישות העצומה של קיוביטים גם לשינויים מזעריים בסביבה.
ביוני הציגה IBM, מחלוצות התחום, מפת דרכים מפורטת ומרשימה לפיתוח מחשב קוונטי עמיד לשגיאות עד שנת 2029. ובאוקטובר הודיעה גוגל כי הריצה אלגוריתם "בר־אימות" על שבב Willow – כלומר כזה שניתן לשחזור במערכת קוונטית אחרת. האלגוריתם, שנקרא Quantum Echoes, רץ פי 13,000 מהר יותר על Willow מאשר במחשב־העל החזק בעולם, לפי גוגל.
קצב הפעילות הקוונטית מצד ענקיות הטכנולוגיה וסטארט־אפים בשנת 2025 היה נראה בלתי סביר אפילו לפני חמש שנים בלבד. משקיעים שמים לב, וההון זורם. התנופה הזו לא צפויה להיחלש ב־2026.
ארצות הברית עדיין מובילה, אך סין סוגרת במהירות את הפער. כתבתי על כך לאחרונה, תוך בחינת גל של רישומי פטנטים – אותו סוג נתונים שאנליסטים השתמשו בו בעבר כדי לחזות את הובלתה של סין בתחומים אחרים, כמו רכבים חשמליים. ג׳ון מרטיניס, זוכה פרס נובל לפיזיקה השנה, הזהיר החודש כי סין נמצאת רק "ננו־שניות" מאחור.
עוד כתבות בנושא
מירוץ גיאו־פוליטי חדש כבר בעיצומו. בייג׳ינג הקצתה 15.3 מיליארד דולר מכספי ציבור למחשוב קוונטי – יותר מפי שמונה מ־1.9 מיליארד הדולר שארה״ב התחייבה להם. המערב הופתע קשות מההתקדמות המהירה של סין בתחום הבינה המלאכותית. הוא לא יכול להרשות לעצמו הפתעה נוספת. ההימור בתחום הקוונטים אולי אף גבוה יותר, ואין שום סיבה להיות מופתעים מפריצות דרך סיניות בשנה הקרובה.
ועדיין, לצד כל ההתרגשות, המגבלות של המכונות הקיימות הן אמיתיות לחלוטין. בתחילת השנה חזה מנכ״ל אנבידיה, ג׳נסן הואנג, שאנחנו רחוקים בין 15 ל־30 שנה משימוש ממשי במחשבים קוונטיים. בהמשך חזר בו, וביוני כבר אמר שהטכנולוגיה עשויה לשמש לפתרון "בעיות מעניינות" בשנים הקרובות. אבל הוא לא לבד בהתלבטות.
גם ראש תחום החומרה הקוונטית של AWS דיבר באוגוסט על טווח של 15 עד 30 שנה. אפילו התחזיות האגרסיביות ביותר בתעשייה חוזות תועלת משמעותית מהטכנולוגיה בעוד חמש שנים. הפער בין ההערכות ממחיש עד כמה קשה עדיין לייצב קיוביטים ולדכא שגיאות בקנה מידה רחב.
דווקא אי־הוודאות הזו היא הסיבה שמנהלים עסקיים צריכים לשים לב לתחום כבר עכשיו.
אחד הסיכונים המיידיים ביותר מהטכנולוגיה הקוונטית נובע מאחד האלגוריתמים המפורסמים ביותר בתחום הקוונטים. תיאורטית, "אלגוריתם שור" יכול לאפשר למחשב קוונטי חזק מספיק לפרוץ חלק גדול ממנגנוני ההצפנה שבהם משתמשים כיום בנקים וממשלות. טכנולוגיות הצפנה "פוסט־קוונטיות" נמצאות בפיתוח, אך השאלה האם מערכות קיימות יהפכו למיושנות היא יותר עניין של מתי, לא אם.
סקר של חברת ביין מצא כי 73% מאנשי אבטחת המידע מעריכים שזה יהיה "סיכון מהותי" בתוך חמש שנים, ו־32% בתוך שלוש שנים. ובכל זאת, רק 9% אמרו שיש להם תוכנית להתמודדות עם האיום.
הפער הזה הוא הסיפור האמיתי של הקוונטים לקראת 2026. לוחות הזמנים התקצרו, הכסף זורם, ומירוץ עולמי בעיצומו – אבל ההיערכות מפגרת מאחור. זה הרגע שבו חברות וקובעי מדיניות צריכים לבנות אסטרטגיות קוונטיות חדשות ומערכות הכשרה, ובראש ובראשונה – תוכנית רצינית לאבטחה בעידן הפוסט־קוונטי. ההייפ הולך ומתגבר; הסיפור הוא - עד כמה אנחנו לא מוכנים.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
