מחשב־העל המהיר ביותר באירופה, יופיטר, הושק ביום שישי בגרמניה, כאשר הקנצלר פרידריך מרץ ציין כי הוא עשוי לסייע ליבשת לצמצם את הפער במרוץ העולמי לבינה מלאכותית. "אנחנו בגרמניה, ואנחנו באירופה, מחזיקים בכל ההזדמנויות לצמצם את הפער - ואז לשמור על הקצב", אמר הקנצלר פרידריך מרץ בהתייחסו לארצות הברית וסין, המובילות כיום את התחום.
ובכן, יופיטר ממוקם במרכז המחשוב העל־עוצמתי ביוליך שבמערב גרמניה, והוא מחשב־העל הראשון באירופה מסוג "אקסה־סקייל" - כלומר, מערכת המסוגלת לבצע לפחות קווינטיליון (מיליארד מיליארדים) חישובים בשנייה. לארצות הברית כבר פועלים שלושה מחשבים מסוג זה, כולם מופעלים על ידי משרד האנרגיה האמריקני.
יופיטר מאוחסן במתקן ששטחו כ־3,600 מ"ר (כמחצית מגודלו של מגרש כדורגל) וכולל ארונות מלאים במעבדים, ובהם כ־24,000 שבבים המועדפים על תעשיית הבינה המלאכותית. מחצית מהתקציב לפיתוח ותפעול המערכת, המוערך ב־500 מיליון אירו (580 מיליון דולר), מגיע מהאיחוד האירופי, והמחצית השנייה מגרמניה.
הכי מעניין
פרידריך מרץ | צילום: RALF HIRSCHBERGER / AFP
העוצמה החישובית האדירה של יופיטר זמינה לחוקרים ממגוון תחומים, וכן לחברות, לצורך משימות כמו אימון מודלים של בינה מלאכותית. "יופיטר מהווה קפיצה משמעותית ביכולות המחשוב של אירופה", אמר תומאס ליפרט, ראש מרכז יוליך, והוסיף כי מדובר במחשב החזק פי 20 מכל מערכת אחרת בגרמניה.
ליפרט עוד ציין כי יופיטר הוא מחשב־העל הראשון באירופה הנחשב לתחרותי ברמה בינלאומית בתחום אימון מודלים של בינה מלאכותית - תחום שבו אירופה עדיין מפגרת מאחור, לעומת ארצות הברית וסין. על פי דוח מאוניברסיטת סטנפורד לשנת 2024, מוסדות אמריקנים פיתחו 40 מודלים "משמעותיים" של בינה מלאכותית (כאלו הנחשבים לבעלי השפעה רחבה), לעומת 15 בלבד שפותחו בסין, ורק שלושה באירופה.
בנאומו בטקס ההשקה, הודה מרץ כי "ארצות הברית וסין נמצאות כרגע במרוץ צמוד להובלה בתחום הבינה המלאכותית", אך הדגיש כי אירופה יכולה לצמצם את הפער - וחייבת לעשות זאת. "בגרמניה ובאירופה כולה, אנחנו זקוקים ליכולות מחשוב ריבוניות, שתעמודנה בקנה אחד עם אלה של יריבינו הבינלאומיים", אמר הקנצלר. "מדובר לא רק בתחרותיות, אלא גם בביטחוננו הלאומי".
ניסוי קוונטי, אילוסטרציה – בינה מלאכותית | צילום: שאטרסטוק
כבלים ושרתים בחדר המחשבים במרכז הנתונים. אילוסטרציה | צילום: AFP
תמצית החדשנות לתקופתו, מחשב אישי 1980. | צילום: גטי אימג'ס
ההובלה של תעשיית הטכנולוגיה האמריקנית הפכה לגורם מדאיג עבור אירופה, במיוחד על רקע המתיחות הגוברת ביחסים בין שתי היבשות. באשר ליופיטר, מעבר לאימון מודלים של בינה מלאכותית, למחשב־העל המדובר יש שורה ארוכה של שימושים אפשריים. עם זאת, חוקרים מתכננים להשתמש בו ליצירת תחזיות אקלים מפורטות וארוכות טווח, שיאפשרו חיזוי מדויק יותר של תופעות קיצון במזג האוויר.
הרי כיום ניתן לדמות באמצעות מודלים קיימים את השפעות שינוי האקלים לטווח של כעשור. עם יופיטר, מדענים מאמינים שיוכלו לבצע תחזיות לטווח של 30 שנה לפחות - ובחלק מהמקרים אף עד 100 שנה. שימושים נוספים כוללים סימולציות מתקדמות של תהליכים במוח, שעשויות לתרום למחקר ופיתוח תרופות למחלות נוירולוגיות כמו אלצהיימר. המחשב ישמש גם למחקרים בתחום האנרגיה המתחדשת.
לפי ההערכות, יופיטר צורך בממוצע כ־11 מגה־ואט, שווה ערך לצריכת החשמל של אלפי בתים או של מפעל תעשייתי קטן. אולם, מפעיליו מדגישים כי יופיטר הוא מערכת מחשוב־העל החסכונית ביותר באנרגיה מבין המערכות המהירות בעולם. הוא משתמש בחומרה מהמתקדמות והיעילות ביותר מבחינת צריכת אנרגיה, מצויד במערכות קירור מים, והחום הנפלט ממנו ישמש לחימום מבנים סמוכים.
עוד כתבות בנושא
