הצגתי כאן פעמים רבות את עמדתי בסוגיית הגיוס בכלל וגיוס החרדים בפרט. בקיצור נמרץ, כל אזרח ישראלי חייב לשרת את המדינה, ומי שבוחר לא לעשות את זה, צריך לחוש את מחיר החלטתו בכל יום ויום. אפס הטבות, אפס הנחות, אפס סבסודים, אפס קבלה למשרות בשירות המדינה. או כפי שניסח פעם יהודי חכם: "ייתנו - יקבלו, לא ייתנו - לא יקבלו". כתבתי כאן פעם ועוד פעם על האכזבה הקשה מאחינו החרדים, שרואים את עם ישראל בצרתו כי רבה, ולהוציא מיעוט קטן מדי בתוכם לא מושיטים יד, ועל החברה הישראלית שנחלקת בין מגזר ה"לתת" למגזר ה"לקחת", בין אלה הישנים שינה מתוקה לאלה המתקשים להירדם בלילה.
ואחרי שאמרנו את מה שהיה חייב להיות ברור מאליו, מגיע תור המורכבות. החוק שעבר השבוע ופוטר תלמידי ישיבה חרדים ממעצר הוא חוק רע. הוא רע בגלל האפליה שהוא יוצר בין חרדים לשאינם חרדים. הוא רע בשל המסר שהוא מעביר לצעירים החרדים, בימים שבהם חשוב להבהיר להם שמה שהיה שוב לא יהיה. ואחרי שאמרנו את זה, ראוי להסביר שגם אם החוק רע, המעצרים רעים לא פחות. משום שיותר ממה שאלה יסייעו להרתיע עריקים ולהביא אותם לעלות על מדים, יש בהם פוטנציאל גדול לא פחות להבריח את מי ששקלו להתגייס, ועכשיו, כשהרחוב כולו באווירת שמד ובתחושת רדיפה – יעדיפו לסגת או להמתין בצד.
אבל מילא זה. הבעיה הגדולה היא שמדובר ממילא במעצרים אקראיים של אחוזים קטנטנים מתוך כלל חייבי הגיוס. אם היינו עוצרים את כל החרדים שלא מתגייסים, ומשאירים כל אחד מהם במעצר, וכופים אותו עד שיאמר "גולני אני", ניחא. אבל במציאות שבה העצורים הללו משוחררים לבתיהם ממילא אחרי שבועיים־שלושה, ומתקבלים ברחוב בהילולות, וזוכים לקבלות פנים חגיגיות, ומוצגים בחברה שלהם כקדושים מעונים וכ"אסירי עולם התורה", מה יוצא לנו מזה?
הכי מעניין
ויש עוד נקודה אחת חשובה. במשך עשרות שנים לימדה המדינה את הבחור החרדי שאין לו משמעות כפרט. שהוא חלק מקולקטיב. עד היום, כשהמדינה עסקה בשאלת הגיוס שלו, היא הודיעה לו שאין לה כוונה לדבר איתו ישירות, ותחת זאת היא תסדיר את ענייניו עם האדמו"ר שלו או עם הגפני והגולדקנופף התורנים. עכשיו, כשבלילה אחד החלטנו שהחרדים אינם עוד קולקטיב, ושרשויות המדינה מדברות ישירות עם כל צעיר וצעיר חרדי, הבחור הזה לא יודע מה לעשות. ההחלטה אם להתגייס או לא מעולם לא הייתה שלו.
וזה לא קרה בגללו. המדינה בכבודה ובעצמה הודיעה לו תמיד שכך נוח לה להתנהל. אז עכשיו, לנחות לפתע פתאום על הילד הזה בן ה־18 ולעצור אותו, רק כי הוא עשה את מה שכולם בחברה שלו עושים, ואת מה שהחוק אִפשר לו לעשות עד אתמול - זו התנהלות שמעוררת אי נוחות.
פופוליזם בן־גוריוני
כתבתי כאן לא מכבר ש"הדיון בסוגיית הגיוס ראוי שיתקיים ללא שיתוף החרדים. לא בדיעבד, לכתחילה". הסברתי גם למה. "משא ומתן מהסוג הזה נכון שיתקיים בין שני צדדים שמעוניינים באותה המטרה, אבל יש ביניהם חילוקי דעות בכל מה שקשור לדרך להגיע אליה. כשאני רוצה למכור דירה במיליון דולר ואתה מוכן לקנות אותה בחצי מיליון דולר, יש מקום למו"מ, כי שנינו רוצים את העסקה וחלוקים על המחיר. אבל אם אתה רוצה לקנות את הדירה ואני כלל לא מעוניין למכור אותה, אין טעם לשיח בינינו. בסוגיית הגיוס יש לנו עניין עם הנהגת המגזר החרדי, שלא רוצה שבניה ישרתו בצה"ל. נקודה. היא לא מבקשת שהם יקבלו תנאים שיאפשרו להם לקיים מצוות. היא גם לא מתעקשת שייתנו להם מספיק זמן לתפילת שחרית או די זמן ללימוד תורה. היא מצהירה על רצונה שהם לא יתגייסו, גם אם הם כלל אינם לומדים".
למרבה הצער, נראה שזה המצב. עכשיו בואו נחזור לרגע לתקופת המחאה נגד הרפורמה המשפטית. מובילי המחאה וחברי האופוזיציה אומנם לא שיתפו פעולה אז באמת עם יוזמות פשרה, אבל דאגו להסביר שוב ושוב שצריך לעצור את החקיקה כי "שינויים גדולים חייבים להיעשות בהסכמה ובשיח". ומכיוון שאי אפשר לטעון שההחלטה לגייס את החרדים איננה החלטה גדולה, משמעותית, מהפכנית, משנה עולם, כזו שלא הייתה עד היום, ראוי לשאול לאן נעלמו פתאום כל אנשי האופוזיציה שלפני שלוש שנים תבעו הדרגתיות, ושיח, וישיבות בבית הנשיא, וקמעה־קמעה, וכעת דורשים לכסח?
עוד כתבות בנושא
דווקא מהמקום של מי שתומך בגיוס של כולם, חרדים ושאינם חרדים, בלי הנחות ובלי עיגולי פינות, שמעתי בעניין רב את עמדתם של כמה מבכירי האופוזיציה בסוגיה הזו. סגן הרמטכ"ל לשעבר יאיר גולן, בשיחה שקיים עם פעילים ושחשף ישי פרידמן בערוץ 14, הבהיר שלדעתו "כל חוק הגיוס שמדברים עליו נגוע בפופוליזם... לא יתגייסו אלפי חרדים מחר בבוקר. זה תהליך".
אלוף במיל' נמרוד שפר, מועמד במפלגתו של גולן, שבתפקידו האחרון בצה"ל היה ראש אגף התכנון, הבהיר גם הוא שלדעתו לא סביר לצפות שהחרדים יתגייסו כאן ועכשיו. "אם אתה מתחנך מגיל צעיר שמדינת ישראל היא ישות זרה, מאוד קשה בגיל 18 להתגייס לצבא של הישות הזרה הזו. מוכרחים להודות בזה", אמר בחוג בית. "נערה או נער שלמדו כל החיים שמדינת ישראל היא האויב הגדול, אי אפשר פתאום לגייס אותם לצבא שלנו. אני בטוח שזה ייקח זמן. צריך לגייס עכשיו את מי שאפשר, להתעקש על זה, לעשות את זה נכון, ולהבין שזה תהליך של עשר, חמש־עשרה, עשרים שנה, עד שכולם יתגייסו".
אז אם אלופי האופוזיציה משוכנעים שאי אפשר לגייס חרדים כבמטה קסם, ושצריך להפנים שמדובר בתהליך ארוך, על מה מבוססת ההתקפה של האגף שלהם על הממשלה? על מה יושב הניסיון לצייר לנו את גיוס החרדים ככזה שיכול לדחות למילואימניקים שבינינו את הסבב הקרוב בלבנון?
וזה לא נגמר כאן. כי כשישי כהן שאל את גדי איזנקוט ב"כיכר השבת" על חבריו לאופוזיציה שרוצים לגייס את כל החרדים, ממש כמו שמגייסים את כל החילונים ואת כל הדתיים־לאומיים, איזנקוט הבהיר שהוא בכלל לא שם. "אני, בניגוד לחברים שלי, בן־גוריוניסט. בן־גוריון, תוך כדי מלחמת העצמאות, מבקשים ממנו לעצור את הלימודים בישיבה, ואומרים לו 'תגייס אותם', והוא עונה 'שום דבר, 400 תלמידי ישיבה ימשיכו ללמוד למרות שאנחנו במלחמה קיומית'. הוא עומד על זה שהם ימשיכו ללמוד. ולכן אני בא עם מורשת בן־גוריון, עם כבוד גדול מאוד לעולם התורה. אני לא אגיד 'אפס לומדים'. זו אמירה פופוליסטית לא רצינית".
אז מה קורה פה? אם איזנקוט לא מתכוון לגייס את כל החרדים, ויאיר גולן ונמרוד שפר משוכנעים שהגיוס של החרדים לא יכול להתבצע בזבנג וגמרנו, אלא בתהליך ארוך, על איזה מצע צומחות ההתקפות הבוטות שלהם על הממשלה? ומה יועילו, לשיטתם, מעצרם של תלמידי הישיבות שלא התגייסו?
עוד כתבות בנושא
הן לעומת הם
מותר לחשוד שלא כל הצועקים בעד גיוס חרדים, ולא כל התוקפים את הקואליציה בהקשר הזה, באמת רוצים חרדים בצבא. אני מוכן אפילו להעריך שאצל חלקם הגדול, היום שבו צה"ל יתמלא בחיילים חרדים יהיה יום שחור, ומכיוון שהם מאמינים שהיום הזה לא יגיע – הם מרשים לעצמם להשתמש בסוגיה לטובת השגת תשואה פוליטית זולה ומיידית.
כי זאת יש לדעת, צה"ל עם אלפי חרדים ולמעלה מזה יהיה צבא אחר. צבא שייסע בכיוון ההפוך לגמרי מהכיוון שהוא נוסע בו היום. קחו דוגמה. לפני שלושה חודשים נחשף שפעילות מבצעית שתוכננה להתקיים בלבנון בוטלה לאחר שנאסר על צוות לוחמות של יהל"ם להיכנס למוצב ששהו בו לוחמים חרדים של חטיבת חשמונאים. למחרת דווח ב־ynet ש"באופוזיציה תקפו בחריפות את ההחלטה".
יאיר גולן הכריז: "לא נסכים להקמת צבא נפרד לחרדים וחילוניים, וצבא נפרד לגברים ולנשים". ח"כ נעמה לזימי ממפלגתו פרסמה הודעה: "מי שהחליטו להעדיף מדינת הלכה חשוכה על פני ישראל יהודית ודמוקרטית מחריבים את צבא העם". ח"כ נאור שירי מיש עתיד שלח מכתב לרמטכ"ל בטענה שהאירוע "מעורר קושי כבד במיוחד, שכן שיקולים הנוגעים להפרדה מגדרית הובאו בחשבון גם בהקשר מבצעי".
ח״כ מירב כהן, יו״ר הוועדה לקידום מעמד האישה, גם היא מיש עתיד, מסרה ש"בדמוקרטיה ליברלית אין מקום שבו אסורה נוכחות נשים - לא ברחוב, לא בקניון ולא בבסיס צבאי". מנכ״לית שדולת הנשים הודיעה ש"הדרת לוחמות משטח פעולה מבצעי אינה רק פגיעה בשוויון - היא החלטה שמסכנת חיים ופוגעת ישירות ביכולת של נשים לבצע את תפקידן במלואו", והוסיפה ש"כאשר לוחמות מודרות ממוקדי פעילות מבצעית בשל שיקולים פוליטיים, התוצאה היא פגיעה ביכולת המבצעית ואף סיכון חיי אדם". ועמותת "פורום דבורה - נשים במדיניות חוץ וביטחון" הגיבה: "יש להבהיר באופן מיידי נהלים מחייבים שימנעו הדרת לוחמות ופגיעה בכשירות המבצעית".
אלוף נמרוד שפר, כאמור ראש אגף תכנון לשעבר ופעיל מפלגת הדמוקרטים היום, הסביר לפני כמה ימים שהוא מתנגד לגיוס חרדים ליחידות כמו חשמונאים, שנראות נכון להיום כמו האפשרות היחידה להביא את המגזר הזה לצה"ל, בטענה שזה "צבא בתוך צבא" ו"מדינה בתוך מדינה". "הלוחמים של חטיבת חשמונאים, כשהרב שלהם אומר להם 'אתם לא הולכים למקום מסוים כי יש שם נשים', אז הם יעשו מה שהרב יגיד... לכן גיוס חרדים ליחידות חרדיות פועל הפוך ממה שאנחנו רוצים".
עוד כתבות בנושא
אני, כשלעצמי, רואה בהערצה רבה נשים שמתנדבות לתפקידי לוחמה. אבל כשהנוכחות שלהן מתנגשת עם זו של החרדים, הכף צריכה לנטות בעיניי לכיוון שמסייע יותר לצה"ל לנצח. אפשר לכבד גם עמדות אחרות, אבל אי אפשר לכבד את מי שחושב שאפשר לדלג מעל הסוגיה הזו בלי להכריע בה.
אי אפשר לתבוע מעשרות אלפי חרדים להתגייס לצה"ל, ובמקביל לתקוף את רבני הציונות הדתית שמתנגדים לשילוב לוחמות ביחידות השריון או להתייחס אל חיילים שיוצאים באמצע טקס כשעל הבמה שרות נשים כאל קיצוניים ומשוגעים. תחליטו. או זה או זה. אם בכניסה לבסיס חשמונאים יש שלט האוסר כניסת נשים, גם לי זה עושה כאב בטן. אבל בהינתן שזו הדרך היחידה לגייס אותם ליחידה קרבית, אני עושה את השקלול וחושב שהפסדנו יוצא בשכרנו. מי שחושב אחרת, צריך להיות הגון ולהודות שהוא לא באמת תומך בגיוס חרדים.
עוד דוגמה? קחו את החקיקה המאפשרת הפרדה מגדרית באקדמיה למי שחפץ בכך. האם ההפרדה הזו מוצדקת? כל תשובה לגיטימית, ובלבד שתחליטו מה חשוב לכם יותר, שחרדים ילמדו באקדמיה ויצאו לשוק העבודה, או שבמדינת ישראל לא יתקיימו לימודים בהפרדה. כששני אלה מתנגשים, צריך להחליט מה יותר דחוף. התחמקות מהכרעה לא באה בחשבון. אי אפשר גם לצעוק שהכלכלה קורסת כי חרדים לא משתלבים בשוק העבודה, וגם להפריע להם לעשות את זה.
קל להוציא הודעות אופוזיציוניות רושפות לעיתונות. קשה יותר לרדת לפרקטיקה של החיים. מה שברור זה שכל מי שצועק נגד השתמטות, חייב לומר מה הוא חושב על הדרת הנשים שתגבר ככל שיגבר גיוס החרדים. כי זו נוסחה שאין אפשרות לברוח ממנה. כל חרדי שייכנס לצבא יסיג לאחור אישה. תאהבו את זה, תכעסו על זה - זה המצב. מכאן צריכה לעלות דרישה ברורה מכל מי שמביעים עמדה נחרצת בסוגיה: יש לכם ביקורת על המצב הנוכחי? מצוין. עכשיו הואילו ופרטו את עמדתכם בסוגיית הנשים בצה"ל. או במילים ברורות יותר, עד כמה אתם מוכנים לקחת לאחור את שילוב הנשים ההולך וגובר לטובת גיוס החרדים.
עוד כתבות בנושא
בין מעשה לערך
ועוד נקודה אחת אחרונה. הצביעות. לפני ארבע שנים קידמה ממשלת בנט–לפיד חוק גיוס שפטר את החרדים משירות בקלות יתרה. רגע אחרי שהצעתם עברה בקריאה ראשונה חגגו הקברניטים. נפתלי בנט צהל. יאיר לפיד קבע: "הבטחנו וקיימנו שוויון בנטל". מי שדורש היום לגייס חרדים, כשהוא נשען על הצורך הגדול שנולד בעקבות המלחמה שאיש לא חזה אותה מראש, צודק במאת האחוזים. המצב היום שונה בתכלית מהמצב ב־2022. מנגד, מי שמשתית את נימוקיו על הטענה להיעדר שוויון או ל"אפליה בין דם לדם" מעיד על צביעותו שלו.
כי בנט ולפיד – בקואליציה ללא חרדים, כשהיו יכולים לקבל בעניינם כל החלטה שיחפצו - הסכימו מיוזמתם לוותר על השוויון. הצעת החוק שהם הספיקו להעביר בקריאה ראשונה הפלתה גם היא בין דם לדם. גם בהצעת החוק שלהם הבן שלי היה אמור לטחון מילואים, והבן של החרדי לא. אז כן, מבחינה מעשית ודאי שאנחנו צריכים היום את החיילים החרדים הרבה יותר משנזקקנו להם אז. אבל מבחינה ערכית אין שום הבדל בין 2022 להיום. ומי שחשב אז שזה ערכי לשלוח את הבן שלי לצבא ולפטור את הנכד של אריה דרעי מהמשימה הזו, שלא יטיף על ערכים.
מה אני רוצה לומר? שצריך להמשיך לתבוע מהחרדים להתגייס, וצריך להמשיך לדרוש להעניק גזרים גדולים למי שנותן, ומקלות כואבים למי שלא, ולהמשיך לקוות שבדרך הזו יימצא הפתרון. אבל צריך גם להישאר מפוכחים ולדעת שבדיון הזה מעורבת, מכל הצדדים, הרבה מאוד ציניות פוליטית.