"מים מגיעים אחת לשלושה ימים": על משבר המים החמור בלבנון

המשקעים הנמוכים ב-80 השנים האחרונות בשכנתנו מצפון בנוסף לתחזוקה לקויה ורשת הובלת מים ממשלתית שלא תואמת לגודל האוכלוסייה הובילו למצוקת מים חמורה

אדם ממלא משאית משלוחים במים ממתקן חלוקת מים תת-קרקעי בביירות ביולי | AFP

אדם ממלא משאית משלוחים במים ממתקן חלוקת מים תת-קרקעי בביירות ביולי | צילום: AFP

תוכן השמע עדיין בהכנה...

תושבים בביירות קונים כמויות של מים ממשאיות בימים אלו, כאשר מאגרי המדינה מתמודדים עם המחסור החמור ביותר בשנים האחרונות, לאחר שנת בצורת ובארות מקומיות שהתייבשו.

"בעבר המים היו מגיעים בכל יומיים, עכשיו זה בכל שלושה ימים", אמרה סבאע, לבנונית כבת 50 ל-AFP, תוך שהיא שוטפת כלים בקפידה בפרוור דרומי של ביירות. אפילו כשהמים הציבוריים זורמים, היא ציינה, מעט מאוד נכנס למיכל האחסון של משפחתה.

כאשר המיכל מתרוקן, הם נאלצים לקנות מים ממשאיות. המים הללו נשאבים מבארות ומעיינות פרטיים, הם עולים יותר מ-5 דולר לאלף ליטרים שהמליחות שלהם גורמת לכל דבר להחליד והם מספיקים רק למספר ימים עבור משפחה. בחלק מהאזורים המחיר יכול להיות כפול.

הכי מעניין

על משבר המים באיראן

כמו רבים מהלבנונים, סבאע, שעובדת עם קשישים, מסתמכת על מים בבקבוקים לשתייה. אך במדינה המתמודדת עם משבר כלכלי ממושך ועדיין מתמודדת עם תוצאות המלחמה בין ישראל לחזבאללה, העלויות מצטברות במהירות.

"איך אני אמורה להשיג את הכסף?" היא שאלה.

מחסור במים היה מזה זמן רב נורמה ברוב אזורי לבנון, שבה רק לכמחצית מהאוכלוסייה יש "גישה סדירה ומספקת לשירותי מים ציבוריים".

כמחצית מהמים שמסופקים בידי הממשלה אובדים עקב נזילות וחיבורים בלתי חוקיים, בעוד אפשרויות אגירה על פני השטח כמו סכרים אינן מספקות, לפי האסטרטגיה הלאומית למים של לבנון. השנה, המשקעים הנמוכים החמירו את המצב אף יותר.

מוחמד קאנג’ מהמחלקה המטאורולוגית סיפר ל-AFP כי המשקעים לשנת 2025-2024 בלבנון "הם הנמוכים ביותר ב-80 השנים האחרונות".

השפעות שינויי האקלים צפויות להחמיר את לחץ המים במדינה, לפי האסטרטגיה הלאומית, בעוד שהצהרת הבנק העולמי השנה ציינה כי "שינויי אקלים עשויים לחתוך בחצי את אספקת המים בעונת היובש בלבנון ב-2040".

מנהל תחנת השאיבה בדאבייה עובר ליד מאגרי סינון באתר | AFP

מנהל תחנת השאיבה בדאבייה עובר ליד מאגרי סינון באתר | צילום: AFP

"משבר המים החמור ביותר"

שר האנרגיה והמים, ג'וזף סאדי, אמר בשבוע שעבר כי "המצב קשה מאוד".

המחסור מורגש באופן לא אחיד ברחבי ביירות הגדולה, שם מיכלי מים מציפים גגות, משאיות מים סותמות כבישים ולרוב האנשים כלל אין מד מים. בחודש שעבר, הממשלה השיקה קמפיין לעידוד חיסכון במים, שהציג מעיינות ואגמים יבשים או ריקים ברחבי המדינה.

צפונית לבירה, היו רמות המים נמוכות בחלקים מתחנת השאיבה דבאייה, שאמורה הייתה להזרים מים בשפע.

"אני כאן כבר 33 שנה וזה המשבר הגרוע ביותר מבחינת כמות המים שאנחנו מקבלים ויכולים להזרים לביירות", אמר זוהאיר עזי, עובד בתחנה.

אנטואן זוגבי, מתאגיד המים של ביירות וסביבתה, אמר כי בדרך כלל הקצבת מים בביירות מתחילה בסתיו, באזור אוקטובר-נובמבר. עם זאת, השנה היא החלה חודשים מוקדם יותר "כי חסרה לנו חצי מהכמות הנדרשת בחלק מהמעיינות", סיפר זוגבי ל-AFP בחודש שעבר.

הקצבה החלה במספר בארות ביוני, לדבריו, כדי להפחית את הסיכון לשימוש יתר ולחדירת מי ים. זוגבי הדגיש את הצורך באגירה נוספת, כולל סכרים.

בינואר, אישר הבנק העולמי מימון של יותר מ-250 מיליון דולר לשיפור שירותי המים לביירות רבתי. ב-2020, הבנק ביטל הלוואה שנועדה להקמת סכר דרומית לבירה לאחר שפעילי סביבה טענו כי הוא יפגע בעמק העשיר במגוון ביולוגי.

רק מים עכורים ומלוחים

בדרום ביירות, אבו עלי נסראדין, בן 66, אמר כי הוא לא קיבל מים מהמדינה במשך חודשים רבים. "לאף אחד אין מושג לאן הם שולחים אותם", הוא אמר, בעודו מתלונן גם על עליית מחירי המים במשאיות.

בניין מגוריו היה מקבל מים מבאר מקומית, אך היא התייבשה, הוא הוסיף, בזמן שהוא בודק את מיכל הגג שלו (במדינות כמו לבנון, שבהן אספקת המים הציבורית אינה סדירה, נהוג לאחסן מים במיכלים על הגגות).

המים לא מגיעים לתושבים. ביירות | ויקיפדיה

המים לא מגיעים לתושבים. ביירות | צילום: ויקיפדיה

בילאל סאלחאב, בן 45, המוביל מים במשאית קטנה ומחלידה, אמר כי הביקוש קפץ, כאשר משפחות מזמינות מים מספר פעמים בשבוע.

"משבר המים חמור מאוד", הוא אמר, והוסיף שהוא מתקשה למלא את המשאית מכיוון שהבארות התייבשו או הפכו למלוחות.

בחלק מאזורי ביירות הגדולה, בארות משלימות או אף מחליפות את רשת הובלת המים הארצית מזה זמן רב, אך רבות מהן התייבשו או נשחקו, צינרות נהרסו והשאירו תושבים עם מים מלוחים ועכורים.

נדים פאראג'אלה, מומחה לסביבה באוניברסיטה האמריקנית בלבנון, אמר כי ביירות גדלה משמעותית הן בגודלה והן באוכלוסייתה מאז תחילת מלחמת האזרחים ב-1990-1975, אך תשתיות המים לא התפתחו בקצב שתאם לכך.

רבים חפרו בארות באופן בלתי חוקי, כולל לעומקים שמגיעים למאגרים אסטרטגיים של מי תהום בלבנון, הוא אמר, והוסיף כי "אף אחד לא באמת יודע כמה בארות יש".

"מאגרי החוף סובלים מחדירת מי ים, כי אנחנו שואבים הרבה יותר ממה שאנחנו ממלאים מחדש", אמר פאראג'אלה ל-AFP.

עם החרפת המחסור הנוכחי, הקצבה וקמפיינים להעלאת המודעות היו צריכים להתחיל מוקדם יותר, הוא אמר, "כולנו ידענו שהשלג שנערם על פני השטח והגשמים שירדו היו מועטים מהרגיל".

עוד על לבנון