"אנחנו חיים בכלא גדול שנקרא איראן, שאין בו לא מים ולא חשמל", אמרה אישה מפרבר של כרג', לאחר שבימים האחרונים איראנים רבים מתמודדים עם הפסקות מים שנמשכות יום שלם והפסקות חשמל תכופות, זאת בזמן שהטמפרטורות בטהרן נעות סביב 40 מעלות ומעל 45 בדרום המדינה.
הערוץ הפרסי-לונדוני המזוהה עם האופוזיציה האיראנית, "Iran International", שוחח עם עשרות אזרחים ברפובליקה האסלאמית ששיתפו את חוויותיהם מהימים האחרונים והאירו את היקף המשבר והמחיר שהוא גובה ברחבי המדינה.
"אין מים כבר 12 שעות", אמר לערוץ תושב תבריז שסיים את דבריו באיחולי מוות לרפובליקה האסלאמית ולמנהיג העליון חמינאי. "הפסקת מים שוב... אנשים הגיעו לקצה גבול היכולת. תעשו משהו לפני שיהיה מאוחר מדי, אתם פקידים חסרי אחריות!", הטיחה אישה כלפי המשטר.
הכי מעניין
"המים בטהרן נותקו למשך 40 שעות"
לחץ מים נמוך מחמיר את המשבר, כאשר במבנים רבים, מעט המים שעוד יוצאים מברזים מגיעים אך ורק לקומות התחתונות. חלק מהדיירים מתקינים משאבות פרטיות כדי להזרים מים לקומות העליונות, אך אלו תלויות בחשמל - שגם הוא מנותק לפרקי זמן ארוכים.
איראנים ממתינים לקבל מים ממשאית חלוקה | צילום: מהרשתות הפרסיות
"אספקת המים בבירה נותקה לחלוטין במשך 40 שעות, ואנחנו נאלצים לאסוף מים מהקומות התחתונות, לחמם אותם בצורה פרימיטיבית ולהתקלח. בגדים נערמים וכלי בישול מלוכלכים מהווים דאגה", כתבה העיתונאית מרים שוקרני ברשת X (טוויטר לשעבר). בפוסט נוסף היא כתבה כי במוקד העירוני אמרו לה: "המצב יישאר כך לפחות עד סוף הקיץ ואין לנו יכולת להבטיח שום הבטחות לגבי הגברת לחץ המים לאחר מכן".
טכנאי מקררים מטהרן סיפר שבשל המצב, אין עבודה במקצוע שלו בתקופה הזו. "או שאין חשמל או שאין מים לבדוק אם מתקן הקרח והמים עובדים", אמר. כך שלצד האזרחים, מי שנפגע במיוחד מהמשבר הם עסקים קטנים ללא מערכות גיבוי.
עלות של 300 מיליון דולר
נתוני הממשלה מצביעים על כך ש-24 מתוך 31 מחוזות סובלים מ"מצוקת מים", כולל ערים גדולות כמו טהרן, משהאד, תבריז ואספהאן. בתגובה, הממשלה החליטה לסגור את משרדיה וכן שירותים שונים כמו בנקים באותם מחוזות, פעולה שבה נקטה מספר רב של פעמים במהלך החודשים האחרונים עקב משבר האנרגיה, לצורך חיסכון.
שר החוץ ואחת הדמויות החזקות באיראן, עבאס עראקצ'י, שותה מים במהלך מסיבת עיתונאים שלשום (ג') | צילום: AFP
דוברת הממשלה פאטמה מהאג'ראני ציינה כי ייתכן שהסגירות יימשכו. בעיתון האיראני העצמאי "שארג" נכתב על משבר המים: "כעת מאוחר מדי לתקן את המצב, כך שקוראים לאנשים לצרוך פחות מים וסוגרים משרדים".
"כל תושב טהרן צורך בממוצע 162 ליטר מים ביום, כל תושב איחוד האמירויות צורך 500 ליטר מים ביום והממוצע במזרח התיכון הוא 250 ליטר לאדם ביום. כמובן, העם האיראני אשם והוא מבזבז יותר מדי", כתב בזעם תושב איראני ב-X בתגובה לטענות שעלו לפיהן התושבים מבזבזים מים.
כדי לתקן את הכשלים, חברת ניהול משאבי המים של הרפובליקה האסלאמית הודיעה כי האשראי הדרוש ל"פרויקטים קריטיים בתחום" הוא 27.4 טריליון טומן (כמעט 300 מיליון דולר לפי השער הריאלי). הצורך בהשקעה האדירה נוצר חרף העובדה שתקציב המים באיראן גדל השנה ב-41%.
אפילו בו יש מחסור במים. מחוז גילאן | צילום: גוגל מפות
המשטר, מצידו, תולה את האשמה בבצורת בלבד. איראן נמצאת בשנה השנייה הכי יבשה בחמישה עשורים, לאחר שכמות הגשמים שירדו במדינה פחתה ב-43% לעומת השנה שעברה וספיקת המים בסכרים מרכזיים, במיוחד אלו המזינים את טהרן, נמצאת ברמות קריטיות. אולם המחסור החמור במים לא פסח אפילו על מחוז גילאן, אחד האזורים הירוקים ביותר במדינה - בו ממוצע המשקעים הוא יותר מ-1.2 מטרים - סובל מהפסקות מים, כך שבדומה לברזים באיראן, גם טענת המשטר לא ממש מחזיקה מים.
איש עסקים מקומי, פייס אליאס כורדי, כתב ב-X: "צינורות המים לא הוחלפו זמן רב והם רקובים ודולפים. במסגרת חלוקת המים בטהרן ובכרג' לבדן, מתבזבזים בכל יום מים בכמות שכל מדינת לבנון צורכת מדי יום!".
"המציאות מזכירה את ימי הביניים"
כמו בתחומים רבים אחרים, גם בתחום המים, משטר המולות מתאפיין בניהול כושל כרוני ובמדיניות לא חכמה, שגוררים אזהרות חוזרות ונשנות של מומחים בתחום. יש שטוענים כי גם שחיתות מעורבת במחדל.
קרא להשקיע בגידולים שדורשים המון מים. המנהיג העליון עלי חמינאי. | צילום: AFP
כך למשל, מאז שנת 2000 המנהיג העליון עלי חמינאי קורא לעידוד גידול האוכלוסייה ולהשגת עצמאות תזונתית בגידולים כמו חיטה ואורז, גידולים עתירי מים. בנאום שנשא ב-2021 הוא חזר ואמר כי ייצור עצמי של חיטה, תירס ושעורה הוא "גם הכרחי וגם בר השגה". הגידולים שעודד חמינאי החריפו את המחסור במים.
בעיר יזד, אחת הערים היבשות ביותר באיראן, הרשויות אישרו הקמת חוות דגי חדקן לייצור קוויאר לייצוא, תעשייה עתירת מים, זאת בזמן שהעיר מתרחבת במהירות בעקבות התרחבות תעשייתית. כעת יזד נתונה במחלוקות עם אספהאן על מקורות המים הדלים באזור. שתי הערים מהוות מוקדי תעשייה מרכזיים, מה שהופך את המאבק על המים לקריטי במיוחד.
העיתון האיראני הרפורמיסטי "פרסי-אינדיפנדט" סיכם את העניין כך: "המצב עומד בניגוד מוחלט להבטחות הממשל שהשתמש בשגשוג, נוחות וקידמה כסיסמאות מרכזיות בארבעת העשורים האחרונים. כעת, בעוד פקידים מדברים על 'הגעה לשיא', החברה האיראנית מתמודדת עם מציאות שמזכירה יותר את ימי הביניים מאשר מדינה מתפתחת".