ארגון הטרור השיעי חיזבאללה נמצא אולי במצב הכי קשה שלו זה שנים רבות. אחרי שהוכה קשות במלחמה בדרום לבנון בקיץ שעבר, רוב הנהגתו חוסלה, מלאי הנשק שלו צומצם מאוד וגם מאגרי הכספים האדירים שלו הושמדו, כעת הולך ונשלם תהליך אחר שסוגר עליו מכל עבר: מדינת לבנון מקדמת מהלך לפירוק הארגון מנשקו, תוך התעלמות מאיומיו המפורשים ומאלה המעודנים יותר. השבוע היא הורתה לצבא לגבש תוכנית להעברת כל כלי הנשק במדינה לידי שישה גופים מדינתיים עד סוף השנה. תאריך היעד להגשת התוכנית לצורך הערות וביקורת הוא סוף החודש הקרוב.
כדי להבין עד כמה המהלך הזה גדול, חשוב להזכיר שהגוש השיעי בממשלה הנוכחית כולל חמישה שרים, שמייצגים בפועל את תנועת אמל ואת חיזבאללה. בנוסף, מנהיגי לבנון התמודדו עם הלחץ הפנימי של הדמות השיעית הבכירה בשלטון, יושב ראש בית הנבחרים נביה ברי, שניסה לשאת ולתת עם הנשיא וראש הממשלה ולהגיע איתם להסכמה על נוסח שירצה גורמים בינלאומיים, אך לא יקרא בפירוש לפירוק חיזבאללה מנשקו.
עם זאת, הממשלה לא הסתירה את כוונתה לקדם את התוכנית, וסביר להניח שלא לחינם הדיונים הסופיים נערכו בשבוע שבו לבנון מציינת חמש שנים לפיצוץ הגדול בנמל ביירות, שבו נהרגו יותר מ-200 איש. התזכורת הכואבת לתושבי לבנון על המחיר שהם משלמים על הנשק שחיזבאללה מחזיק ריחפה ברקע, והדגישה את הצורך לפעול נגד ארגון הטרור. נאומי המנהיגים בטקסים לציון האירוע כללו הבטחות למיצוי הדין עם האחראים, והחיצים האדומים מופנים בבירור לעבר חיזבאללה. ואכן, למרות הלחצים הפנימיים של הנציגים השיעים, ועל אף ניסיונות השכנוע של ברי, הנשיא ג'וזף עאון וראש הממשלה נואף סלאם נותרו נחושים בדעתם, אפילו במחיר של ערעור הממשלה.
הכי מעניין
משבר קואליציוני?
לפי הדיווחים, במהלך דיוני הממשלה ביום שלישי, בארמון הנשיאות בביירות, לפחות שניים מחמשת מהנציגים השיעים פרשו מחדר הישיבות, אחרי ששניים אחרים כלל לא הגיעו. מסתמן, אם כן, שאולי מתגלע משבר קואליציוני מסוים בביירות. המשך הדיונים ביום חמישי יבהיר מה יתפתח בממד הפוליטי בארץ הארזים.
ערב הדיון, ארגון הטרור השיעי ניסה לבצע מהלך להפגנת עוצמה באמצעות נסיעה ראוותנית של אופנוענים מטעם הארגון ברחובות הדאחייה. המסר שהועבר לממשלה היה "אל תתעסקי איתנו", והוא נשלח במקביל להתארגנויות של לוחמי הארגון לקראת עימות אפשרי. בלילה שבין שלישי לרביעי, אחרי ההחלטה ההיסטורית, כבר דווח על עימותים ראשונים סמוך לביירות. אולם הפרטים לא ברורים עדיין, וקשה להסיק מהם אם העימות בדרכו להתפרץ.
אלא שלצד זאת, ברור גם שהחולשה של חיזבאללה בעת הזאת באמת חסרת תקדים. מנהיגו החדש, נעים קאסם, לא מצליח להיכנס לנעליו של קודמו, חסן נסראללה, ומתמודד עם לחץ צבאי, דיפלומטי וכלכלי. צה"ל מחסל כמעט מדי יום מחבלים של הארגון, בדגש על אלה מיחידות העילית שלו, וגם פועל נגד אתרים לייצור אמצעי לחימה וטילים.
במקביל, הארגון מתקשה להתאושש כלכלית מאז המלחמה, אחרי שלבנון אסרה על המטוסים האיראניים להעביר לו משלוחי כספים בדרך האוויר. כמו כן, הנתיב היבשתי להעברת כספים ואמצעי לחימה נחסם בעקבות נפילת משטר אסד, והממשלה בביירות אף אסרה על קיום עסקים כלכליים עם בנק "קרד אלחסן", המוסד הבנקאי שמזוהה עם ארגון הטרור השיעי. לפי דיווחים, חיזבאללה הפסיק לשלם לחלק מפעיליו שכר באופן סדיר, וגם ביטל העברות כספים לבנייה מחדש של מבנים בדרום לבנון שנפגעו במלחמה.
עוד כתבות בנושא
קאסם הבליג מול כל ההתפתחויות האלה, כולל על חיסול של כמעט 140 מפעיליו אחרי כניסת הפסקת האש לתוקף בשנה שעברה. הוא לא תוקף את ישראל ברקטות, לא פועל נגד חמש הנקודות שצה"ל מחזיק באזור הגבול, ולפי שעה, גם נמנע מלהיכנס לעימות גלוי עם הממשלה בביירות. ברור שאדוות ההשפעה של המלחמה בקיץ שעבר עדיין ניכרות בחיזבאללה. לפי השמועות בימים האחרונים, קאסם איים לכל היותר שיגיב בירי רקטות עוצמתי נגד ישראל, אם תנסה לתקוף את ארגונו, וחזר שוב על התעקשותו לא לוותר על הנשק של הארגון. הוא לא אמר שיצא במכה מקדימה נגד צה"ל ולא יצא באמירות מאיימות נגד הממשלה.
לממשלה המקומית, מצידה, יש כמה סיבות לפרק את הארגון מנשקו. ראשית, מופעל עליה לחץ בינלאומי נרחב, ואמריקני בפרט, לנתק את המדינה מכבלי ארגון הטרור והפטרון שלו, איראן, אחרי שב-20 השנים האחרונות הוא הביא על לבנון שתי מלחמות הרסניות, אסון חסר תקדים בפיצוץ בנמל בעיר הבירה, רצח ראש ממשלה, הסתבכות בקרבות בביצה הסורית ועוד. שנית, גורמים בינלאומיים כלכליים – ובראשם קרן המטבע הבינלאומית – מתנים העברת כספים ללבנון לצורך שיקומה מהמלחמה ברפורמות בתחום הממשל, ובהן חיסול ההשפעה השלילית של חיזבאללה על המדינה. לבסוף, פירוק הארגון מנשקו נתפס כמהלך שאולי יוכל בהמשך לקדם את נסיגתה המוחלטת של ישראל מלבנון.
עוד כתבות בנושא
כמו כן, הסכם הפסקת האש עם ישראל עסק בפירוז אזור דרום לבנון, כאשר לא ברור מה עתיד התשתיות והנשק שחיזבאללה מחזיק מצפון לנהר הליטני. ההחלטה לפרק אותו מנשקו כוללת את כל שטחי לבנון, ויש לכך השלכות חשובות מאוד מבחינת הממשלה והארגון גם יחד. דיווח על פעולה חריגה של צבא לבנון היום, כשתקף מהאוויר גורמים חשודים באזור בעלבכ – כנראה סוחרי סמים - הוא תזכורת ליכולת ולצורך שלו לפעול גם בכל שטחי המדינה.
אלא שעל אף שמילים יפות הן התפתחות חשובה ביחס לזירה הלבנונית, צריך לראות כיצד הן מיתרגמות למעשים. הלחץ הכביר על הממשלה כפה עליה לבחור באופן חסר תקדים בנתיב אפשרי של עימות עם הארגון, וכעת יש לראות אם היא אכן תדבק במילתה. העובדה שמנהיג המדינה, הנשיא עאון, היה מפקד הצבא עד לא מזמן, יכולה אולי לתרום להצלחת האפשרות הזאת.
מה צריך כדי שזה יעבוד?
בכל זאת יש כאן שילוב נסיבות ייחודי, שונה מהעבר, שעשוי לקדם באופן ממשי את פירוק חיזבאללה מנשקו: חולשתו הגדולה של הארגון מבחינה מנהיגותית וכלכלית; לחץ נרחב על הממשלה בביירות שאינו רק אמריקני כי אם גם של גורמים בינלאומיים אחרים, כולל גופים כלכליים מובילים; ערעור ראשוני, גם אם קטן, של תדמיתו ומעמדו בקרב האוכלוסייה השיעית בדרום לבנון; והימצאותם של מנהיגים בביירות שאולי יעזו להתמודד ישירות מול ארגון הטרור. למרות הכול, דבר אחד ברור: כדי שהתוכנית הלבנונית לפירוק חיזבאללה מנשקו תצליח, יש צורך בנחישות, מתווה פעולה מסודר ושיתוף פעולה עם מדינות נוספות.
קשה עדיין גם לשער כיצד עשוי להסתיים עימות אלים בין צבא לבנון לפעילי הטרור של חיזבאללה. הצבא המקומי מצויד בנשק כמו כלים משוריינים ואפילו כלי טיס, וככל הנראה צפוי לזכות בסיוע של מדינות זרות, אפילו של ארצות הברית. אך לארגון השיעי יש פעילים רבים, מומחיות בהפעלת אמצעים כמו טילים נגד טנקים וגם מקומות מסתור ולוחמה רבים בדרום. האוכלוסייה השיעית, הגוש האתני הגדול ביותר בלבנון, נאמנה לו לפי ההערכות, והמחיר של עימות איתה עלול לעלות בדם רב. ברור שחיזבאללה חושש מעימות משולב מול צבא לבנון ובמקביל עם צה"ל. אך גם לבנון לא רוצה להצטייר כמי שמשתפת פעולה עם ישראל באופן גלוי.
מכל מקום, ישראל לא יכולה לשבת בצד מול ההתפתחויות האלה. היא צריכה להמשיך בשיח עם ארצות הברית על הנושא ועל האפשרויות לקידומו, וגם להבהיר ללבנונים – דרך האמריקנים – כי פירוק חיזבאללה מנשקו הוא תנאי בל יעבור לנסיגה ישראלית מחמש הנקודות שנכבשו באזור הגבול. צה"ל צריך להתמיד בנוסף בתקיפותיו על פעילי הארגון, להפחית מכוחו, לפגוע בתדמיתו ולהגביר את הלחץ הפיזי עליו ואת הפחד של פעיליו מהתמודדות עם ישראל.
סניף בנק של חיזבאללה שהותקף | צילום: דובר צה"ל
במקביל, הפעולה הזאת צריכה גם להעביר מסר ללבנון עצמה: כשם שאיראן וחיזבאללה לא הצליחו בשנה האחרונה לעמוד מול צה"ל, המשך המערכה מול ישראל רק יסב לה נזק, והאינטרס שלה וטובת אזרחיה מכתיבים לה לנקוט מאמצים כדי להימנע מכך. לא לחינם נשמעות כבר כעת אמירות מטעם שרים בממשלה שהימצאות נשק בידי חיזבאללה מסכן את בניית סמכות המדינה. נראה שהמסר הזה אכן נקלט ומוסיף להיקלט.
ניתן אולי גם, במסגרת השיח שישראל מנהלת עם סוריה בעת האחרונה, לגבש מתווה פעולה משותף נגד חיזבאללה. הממשלה בדמשק כבר החלה להיאבק בהברחות נשק דרך שטחה לתוך לבנון, ויש לה אינטרס להוכיח לעולם, ולאמריקנים בפרט, כי התועלת שבתמיכה בה שווה את ההשקעה.
חשוב להדגיש, עם זאת, שאין די רק בפעולה נגד הממד הצבאי של חיזבאללה. כדי להוסיף להחליש את הארגון ולהעצים במקומו את המדינה, ביירות וארצות הברית – ייתכן בסיוע של ישראל – צריכות לבנות תוכנית לפגיעה בהזדהות הבלעדית של האוכלוסייה השיעית בלבנון עם ארגון הטרור. סקרים שנעשו בחודשים האחרונים אומנם עדיין מעידים על תמיכה רחבה שהארגון נהנה ממנה בקרב התושבים הללו, אך בה בעת מתגברות אמירות ביקורתיות כלפיו, דיבורים מסוג שלפני המלחמה לא היו עוברים בשקט. חלק מהדוברים אף הרהיבו עוז ואמרו זאת בגלוי.
כדי להמשיך את המגמה הזאת, מדינת לבנון צריכה להיכנס לריק שהארגון מותיר אחריו ברובד האזרחי, הכלכלי והחברתי. יש להדגיש בפני תושבי דרום המדינה את הנזק שנגרם להם כתוצאה מהתמיכה בחיזבאללה, לצד חוסר היכולת שלו לסייע להם בשעתם הקשה מול הריסות בתיהם ואובדן פרנסתם. הממשלה הלבנונית צריכה, לפיכך, להתוות תוכנית של מתן שירותים לאזרחים כמו בינוי, בריאות, תברואה, רווחה ועוד.
גיבוש החלופה המדינתית לחיזבאללה לא ייעשה ברגע, בקלות או בזול. עם זאת, הוא חלק מתהליך חיוני של החלשת חיזבאללה, פגיעה נוספת בציר השיעי וערעור יסודות התמיכה החברתית בו. אם הוא יתבצע במקביל לפירוק הארגון מנשקו, אולי שחר של יום חדש יוכל להפציע בלבנון בקרוב.
אלי קלוטשטיין הוא חוקר במכון משגב לביטחון לאומי