ד"ר דליה זליקוביץ', יו"ר הוועדה המייעצת לשר הביטחון לבחינת פעילות תחנת גלי צה"ל, לא ששה להתראיין. לפני שבועיים, אחרי שמסרה לשר ישראל כ"ץ את המלצת הוועדה, לסגור את גלי צה"ל או להורות על הפסקת עיסוקה של התחנה באקטואליה, העדיפה לתת למסמך לדבר בעד עצמו. בהמשך - על רקע ההתקפות על הוועדה ועל מסקנותיה, ועוד לפני הפצצה שהטיל השבוע שר הביטחון כשהודיע על החלטתו לנעול את שידורי התחנה בתוך מעט יותר משלושה חודשים – ניאותה לשבת לריאיון ראשון, ולהסביר מה הביא אותה ואת חבריה להחלטה.
"למדתי המון מדיוני הוועדה", משתפת זליקוביץ'. "לפני זה לא הייתי מהמאזינות הכבדות של גלי צה"ל. הייתי בטוחה שזו תחנה שנותנת הרבה אינפוט לחיילים, בכל זאת גלי צה"ל, ומדי פעם יש לה חדשות כאלה ואחרות, ויש לה קצת אקטואליה. לא הייתי חשופה כל כך להארד קור של החדשות ושל האקטואליה שם. ואז התחילו להגיע אלינו חומרים. שלחו לנו המון הקלטות של כל מיני דברים שנאמרו בתוכניות שונות. דברים מובהקים נגד הצבא, נגד חיילי צה"ל, קמפיין הרעבה ועוד. אני לא יכולה לצטט לך עכשיו דוגמאות מדויקות, אבל זה הרגיש לי רע מאוד.
"אספר לך משהו. הבת של אחותי, קצינה בדרגת סרן, הלומת קרב. היא הייתה קרוב ל־400 יום במילואים, הייתה גם בעזה, וכמה פעמים היא באה ואמרה לי על התחנה: 'תקשיבי, אני לא מבינה מה קורה שם, אני לא מצליחה לתפקד כשאני מדליקה את הרדיו'. אמא שלה מאזינה כל היום לגלי צה"ל, והם עשו הסכם שכשהיא בבית, אחותי לא פותחת גלי צה"ל".
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
מה הפריע לה?
"דיבורים נגד החיילים. זה פשוט נורא".
בגלי צה"ל מדברים נגד החיילים? אולי נגד המדיניות, אבל לא נגד החיילים.
"בחלק מהתוכניות. 'מה שעושים בעזה, זה לא יכול להיות', 'הורגים ילדים'. אל תתפוס אותי במילה כי אני לא מצטטת כרגע במדויק, אבל דברים מהסוג הזה".
כתבתם בדו"ח ש"חיילים ואזרחים העידו שהם מרגישים לא אחת כי התחנה אינה מייצגת אותם, לא משמיעה את קולם ופוגעת במאמצי המלחמה ובמורל העם". אלה אמירות קשות. גלי צה"ל פוגעת במורל העם?
"כן, זה מה שחלק מהאנשים אמרו לנו, אני לא מתווכחת עם רגשות".
הסברתם עוד ש"עיסוק באקטואליה תחת הכתר של צבא ההגנה לישראל כמוהו כצלם בהיכל". תפרשי את האמירה הזו.
"צה"ל נחשב בעיניי לקודש הקודשים של מדינת ישראל. השילוב בין אקטואליה למסגרת צבאית יוצר סתירה מהותית כאשר הצבא נדרש להיות המקום הכי נקי שיכול להיות והכי אובייקטיבי שיכול להיות, בלי פוליטיקה". זליקוביץ' מסבירה שאי אפשר לנהל כלי תקשורת שמחויב לחופש ביטוי כשיש לו מחויבות אחרת, מקבילה, לחיילים ולצה"ל, והוא 'אמור לתת מוטיבציה לחיילים ולעודד את מי שנמצאים בקו הראשון'.
"אם יש לך תחנה אחת שהיא צבאית ואתה מכניס לתוכה דברים אחרים, מה עשית לחיילים? אני מדברת על דעות. עובדות יש לך בחדשות, אבל מה קורה כשנגמרות החדשות? כמעט בכל התוכניות מישהו מביע דעה".
עוד כתבות בנושא
לפני עבודת הוועדה, היא מודה, היא לא הייתה מודעת לאחוז הגדול שתופסת האקטואליה מזמן השידור של התחנה. "כשדיברנו עם טל (לב־רם, מפקד גלי צה"ל – ק"ל) הוא הסביר לנו שהוא מיישם את מסקנות ועדת זמיר, שאמרה שצריך להוריד את האקטואליה באופן משמעותי ("תוכניות האקטואליה ייכללו ברצועות השידור בתחנה, אך לא יהוו את החלק הארי בשידוריה"). אמרנו שאנחנו רוצים לבדוק מה זה אומר שהוא מיישם את זה, ומה זה אומר שהוא מוריד את האקטואליה 'באופן משמעותי'. הלכנו וספרנו את השעות. בדקנו כמה אקטואליה הייתה טרום ועדת זמיר, וכמה היום. מצאנו שנכון שהוא הוריד כמה שעות, משהו בסביבות ה־30 אחוז במשך שנתיים, אבל זה לא 'משמעותי'".
ואם הוא היה מוריד עוד 20 אחוז, היית משאירה את התחנה?
"לא. התלבטתי הרבה מאוד בשאלה אם צריך או לא צריך להשאיר את האקטואליה, ואז הגעתי, כמו אחרים, למסקנה שלא חשוב כמה אנחנו נוריד, הזליגה של האקטואליה לתוכניות שלא מוגדרות כתוכניות אקטואליה - תימשך. בוא ניקח תוכנית על כלכלה. האם יכולה להיות תוכנית על כלכלה שלא תהיה לה נגיעה באקטואליה ובפוליטיקה? התשובה היא לא. וזו לא תוכנית שנספרת כאקטואליה. ספרנו כאקטואליה רק מה שהוא הארד קור. ואז ראינו שכשאנחנו בודקים מה קורה בין 6:00 ל־18:00, 12 שעות ביממה, קיבלנו בין שבע לעשר שעות שהן אקטואליה, תלוי באיזה יום. וספירת השעות הזו הראתה שהמצב לא טוב. אז אמרנו 'נניח שנוריד שעה אחת או נוריד שעתיים, עם מה אנחנו נשארים? פחות או יותר עם אותו הדבר'. יש זליגה של אקטואליה ללא מעט תוכניות שבכלל לא נחשבות אקטואליה. בגלל זה מי שתמכו בסגירה של התחנה אמרו 'אנחנו לא נסבול שום שבריר של זליגה'. הם הבינו שזה מה שיקרה".
חופש לכול
ד"ר דליה זליקוביץ' מסתובבת כבר שנים ארוכות בין עולמות העסקים, הניהול והתקשורת. זה כשני עשורים היא משמשת כדירקטורית בחברות ממשלתיות, ציבוריות ופרטיות, עוסקת בהכשרת דירקטורים ועומדת בראש ארגון "דירקטוריות מובילות שינוי". היא יועצת לחברות ולמשרדי ממשלה, בין השאר בתחומי היזמות, הניהול והיישומים הטכנולוגיים המתקדמים. היא מרצה באקדמיה. ובמשך 12 שנה כיהנה כחברה במועצת הרשות השנייה. "עברתי שם תהפוכות מטורפות", היא נזכרת. "כן סוגרים או לא סוגרים את ערוץ 10, שביתות, חיבור של רשת וקשת, הפרדה של רשת וקשת, בקיצור ים סוער".
עוד כתבות בנושא
זליקוביץ' הלכה ללמוד היסטוריה בטרם גיבשה את עמדתה בסוגיית השידור הצבאי. "קראתי את כל החומר שעסק בתחנה, ואת כל נושא הקמת גלי צה"ל על ידי בן־גוריון", היא מספרת. "ההחלטה בעניין הזה התקבלה ברוב של חמישה נגד ארבעה ובסופו של דבר נקבע שהתחנה תעבוד שנה, ואחרי שנה העניין יישקל שנית. אבל לא מצאנו שמישהו חזר מתישהו לדון בזה. אמרו שהנושא יישקל שנית והוא לא נשקל שנית עד עכשיו. אחרי כמה שנים המפקד החליט שהוא מכניס גם אקטואליה, וזה המצב שלנו היום".
מה את משיבה לטענה שסגירת התחנה עלולה לפגוע בחופש הביטוי?
"זה לא נכון בעליל. יש הרבה מקומות שאתה יכול להתבטא בהם. יש היום חוץ מגלי צה"ל עוד שמונה תחנות של התאגיד. יש עוד 17 תחנות אזוריות, שבהן אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה, נגד מי שאתה רוצה. התחנות האלה, עם הרגולציה הגדולה כל כך עליהן, קשה להן לחיות. יש להן צרות של תחזוקה ויש להן עלויות שוטפות גבוהות מאוד, אבל הן יכולות לעשות מה שהן רוצות. רוצות לברבר? רוצות בעד? רוצות נגד? הכול. חופש ביטוי מוחלט ומושלם.
"ופה נכנס הסיפור שבגללו אני חושבת שחופש הביטוי דווקא יורחב אם האקטואליה בגלי צה"ל תרד. מכיוון שאישרו לגלי צה"ל לשדר פרסומות, גלי צה"ל שאבו כמעט 50 מיליון שקלים מעוגת הפרסום של כלל התחנות. אני חושבת שההחלטה הזו הייתה לא ראויה. אגב, אותו הדבר בהקשר לתאגיד. יש לו תקציב של 800 מיליון שקל. למה צריך לגזול את כבשת הרש? למה צריך לקחת מהתחנות האלה? גלי צה"ל קיבלה תקציב ממשרד הביטחון? למה היא לוקחת מתחנות שמעודדות תחרות?"
עוד כתבות בנושא
התקציב של גל"צ ושל התאגיד (גילוי נאות - אני משדר ברשת ב') נבנה על בסיס ההנחה שחלק ניכר מהמימון לפעילות מגיע מפרסומות. לפי הדו"ח שלכם תקציב גלי צה"ל עומד על כ־52 מיליון שקל, מתוכם כ־87 אחוזים ממומנים ממכירת חסויות ותשדירי שירות. מי שרוצה להוריד את זה, אם התחנה תישאר על תילה, צריך לדעת שהכסף יהיה חייב להגיע ממקום אחר.
"אם זה היה תלוי בי הייתי מורידה את הפרסומות גם מגל"צ (אם התחנה תישאר - ק"ל) וגם מרשת ב'. התחנות האזוריות נועדו לאפשר תחרות. עוד במה לדיבורים. הבמה הזו נפגעת קשה בגלל הפרסומות של התאגיד ושל גל"צ. יש כמה תחנות אזוריות שעברו תהליך של קריסה. אם הכסף הזה היה מתועל לאזוריות, אולי הן לא היו מגיעות למצב הזה. אז למה לדאוג לחופש ביטוי בגלי צה"ל חשוב יותר מלדאוג לחופש הזה בשלוש תחנות אזוריות?".
הטענה היא שתחנות פרטיות מונעות רק משיקולים מסחריים וגלי צה"ל לא.
"אין דבר כזה, מרגע שיש לך פרסומות אתה תחנה מסחרית. נקודה. ברגע שאתה מקבל כסף מחסויות או מפרסומות - אתה שם".
זליקוביץ' לא מקבלת את הטענה שהאקטואליה בגלי צה"ל משודרת ברובה מפיהם של אזרחים עובדי צה"ל ולא של חיילים. "כשאני שומעת גלי צה"ל, אני יודעת אם המראיין הוא אזרח עובד צה"ל או חייל? מבחינתי הוא לובש מדים. אחד הקטעים שמאוד השפיעו עליי היה שהרשתות הערביות השתמשו בציטוטים מגלי צה"ל שדיברו על הקיטוב ועל מה שחיילי צה"ל עשו באירועים כאלה ואחרים.
עוד כתבות בנושא
"ראיתי באל־ג'זירה איך ציטטו שם את גלי צה"ל, כאילו התחנה מייצגת את עמדת צה"ל, כדי לחזק את עמדתם: 'הנה, תראו, אפילו בצה"ל אומרים ככה וככה'. למה אני צריכה את זה? למה צריכים לצטט את זה כאילו זה דבר הצבא? לפני שנחשפתי לכל מה שהוצג בוועדה, לא הייתי במקום שבו אני נמצאת היום. למרות שהייתי עצבנית מאוד על ציטוטים של גלי צה"ל ברשתות הערביות גם קודם. כשהייתי רואה את הדברים האלה הייתי מתפוצצת".
זליקוביץ', למרות האופן שבו מבקריה מנסים להציג את המלצותיה בעניין גל"צ, מסבירה שהיא תומכת גדולה בריבוי קולות. "לוקחים אירוע שקורה במציאות, אלה נותנים את הכותרת הזו והאחרים נותנים את הכותרת ההפוכה. זה כמו שאתה לוקח צלם והוא שם לך תמונה של המציאות ואומר לך 'הנה צילמתי את המציאות, זה מה שקרה'. אבל אם הוא היה מזיז את העדשה טיפה ימינה או טיפה שמאלה, הייתה מתקבלת תמונה אחרת".
זה מה שמסבירים תומכי ערוץ 14, שעד שהוא הגיע המצלמה הסתכלה רק לכיוון אחד.
"הרי בהתחלה זה מה שהיה עם ישראל היום. כולם יצאו נגדו ואמרו שהוא שופר. התעלמו מזה שהוא אכן מביא משהו אחר, והוא עונה על צורך של משהו אחר".
אולפן הפטריוטים, ערוץ 14 | צילום: אפרת אשל
גבולות ההשמצה
רגע אחרי שפורסמו ההמלצות של ועדת זליקוביץ', יצא מכתב תגובה חריף מלשכת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה. "עבודת הוועדה מעלה חשש מפני התערבות פוליטית בשידור הציבורי ומעוררת שאלות ביחס לפגיעה בחופש הביטוי והעיתונות", נכתב בה. "זה לא בסדר להטיל כך דופי בוועדה", אומרת זליקוביץ'. "אני נייטרלית. למה מכניסים אותי למשהו פוליטי? אי אפשר למצוא עליי כלום בהקשר הזה. עד שהגשתי את הדו"ח לישראל כ"ץ מעולם לא דברתי איתו ומעולם לא נפגשתי איתו. התגובה הזו מראה על חוסר שיקול דעת. אם מישהו בא ואומר 'אתם לא ראויים', הוא צריך לתת הסבר. אף אחד מלשכת היועמ"שית לא דיבר איתי מילה לפני ההודעה הזו. אם יש לכם טענה, תציגו את הטענה ותקשיבו מה יש לי להגיד. זה לא קרה. המכתב הזה אומר בעצם לייעוץ המשפטי של משרד הביטחון וליועצת המשפטית של הוועדה, שאישרו את הוועדה: 'אתם לא שווים כלום'".
ומה לגבי התגובה של אנשי גלי צה"ל, שמעבר להתנגדות להמלצות שלכם העלו טענות נגד הרכב הוועדה והעירו על ליקויים שלטענתם נפלו בעבודתה?
"מהמועמד לתלייה אני מוכנה לקבל כל השמצה. שישמיץ כמה שהוא רוצה. אני מבינה לרחשי ליבו. אבל הדברים שכתב מפקד התחנה היו לא נכונים בעליל". זליקוביץ' חוזרת שוב, בהקשר הזה, למסקנות הוועדה הקודמת, בראשותו של מי שמכהן היום כרמטכ"ל, אייל זמיר. "מפקד התחנה אמר שהם ממלאים אחת לאחת את המלצות הוועדה. אני אתן לך דוגמה. ועדת זמיר אמרה שחייבים שיהיה תקנון אתיקה. כמה זמן לוקח לכתוב תקנון אתיקה? עברו שנתיים והם עוד לא כתבו את המסמך. בוועדה הוא אמר לנו שזה בתהליכים".
עוד לפני ששר הביטחון כ"ץ הודיע על החלטתו, שאלתי את זליקוביץ' אם יש לה העדפה לאחת משתי האפשרויות שהציגה הוועדה בראשותה, סגירת התחנה או הסתפקות בסגירת מחלקת האקטואליה שלה. "כרגע אין לי", השיבה, "אבל אם החזון של אי מתן דריסת רגל לאקטואליה לא יתגשם – שיסגרו. הנזק שיש מזה הוא פחות מהתועלת שבקיום של זה. אני לא רוצה שידברו נגד חיילי צה"ל. אני לא רוצה שרשתות ערביות יצטטו מהתחנה. אני לא רוצה שתהיה פוליטיקה. אני רוצה שיהיו אך ורק דברים שקשורים לחיילים, לפצועים, להלומי קרב, דברים שעוזרים להם, דברים שמעלים להם את המורל". כאמור, אחרי הריאיון שקיימנו, ובעקבות החלטתו של כ"ץ, השאלה הפכה לפחות רלוונטית. נכון לעכשיו, אם החלטת שר הביטחון תצא אל הפועל, ב־1 במרץ 2026 תיסגר התחנה סופית.
לקריאה נוספת
