המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, קרא להסדרה מקיפה של כללי המשחק החוקתיים בישראל והזהיר כי היעדרם עלול להביא ל"פעלתנות חוקתית" שתפגע בחירותם ובשוויונם של האזרחים. בנאום שנשא בכנס בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב אמר כי "דווקא בתחום החוקתי, שבו ההכרעות של הרשויות המכוננת והשופטת נוגעות בליבת הערכים של החברה ובמחלוקות הפוליטיות העמוקות ביותר שלה, הפרוצדורה אינה יכולה להישאר שקופה".
דבריו של סולברג נאמרים בעיצומה של תקופה שבה עוסק בית המשפט העליון בשורת מחלוקות חוקתיות מהרגישות שידעה המדינה בשנים האחרונות – ובהן העתירות נגד שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, ההליכים סביב בחירת מבקר המדינה, וכן עתירות נוספות העוסקות ביחסי הכנסת, הממשלה ובית המשפט. ברבות מן הפרשות הללו עומדות במרכז לא רק השאלות המהותיות, אלא גם שאלות הנוגעות לכללי המשחק החוקתיים עצמם – סוגיה שאליה הקדיש סולברג את עיקר נאומו.
לדבריו, "אם הדיון החוקתי יהיה מובנה יותר, מסודר יותר, ודאי יותר, הדבר רק יחזק את הזכויות החוקתיות שעליהן הוא נועד להגן". עוד הזהיר כי "ללא כללים דיוניים ברורים, יציבים ומובנים מראש, בעלי היגיון סדור משל עצמם, פעלתנות חוקתית עלולה לפגוע בשוויון בין האזרחים ובחירותם, במקום לשמור עליהם".
הכי מעניין
סולברג קרא להסדיר הן את אופן תיקון חוקי היסוד בכנסת והן את סדרי ההתדיינות בבית המשפט בעתירות חוקתיות. לדבריו, המערכת הישראלית עדיין נשענת על "הפרוצדורה הגמישה, הדלילה, אשר מותירה את מרבית ההכרעות הדיוניות לשיקול דעת אד־הוקי", שאותה, לדבריו, "ירשנו בעל כורחנו מהשלטון המנדטורי שתפס את היושבים בארץ כנתינים, ולא כאזרחים". הוא הוסיף כי לקראת שנת ה־80 למדינה זהו "מועד ראוי לכונן לנו, באופן אקטיבי, פרוצדורות חוקתיות 'של העם, על-ידי העם, למען העם'".
עוד כתבות בנושא
מבלי להתייחס במפורש לאחד מההליכים התלויים ועומדים, דבריו משתלבים בקו העקבי שמוביל סולברג בשנים האחרונות, שלפיו ריסון שיפוטי אינו מתבטא רק בתוצאה אלא גם בהקפדה על כללי משחק ידועים ומוסכמים מראש. בנאומו רמז כי דווקא היעדר הסדרה של ההליך החוקתי מאלץ את הרשויות להכריע בסוגיות יסוד ללא מסגרת ברורה, והזהיר כי מצב כזה עלול להביא לכך שההליך החוקתי "יפגע בשוויון בין האזרחים ובחירותם, במקום לשמור עליהם".
בהמשך הדגיש סולברג כי לפרוצדורה יש ערך מהותי בפני עצמה. "הפרוצדורה משמיעה חירות. היא משמיעה גם שוויון", אמר, והסביר כי כללים קבועים וידועים מראש "יוצרים מגרש משחקים ישר ושווה לכל נפש" ומבטיחים שהאזרחים יהיו "כפופים למשטר של חוקים, ולא למשטר של אנשים". עוד הוסיף כי הסדרה מוסכמת של הפרוצדורה החוקתית עשויה "להביא מרפא לחלק מהפצעים העמוקים שהתגלו ביתר שאת בשנות המשבר האחרונות".
בסיום נאומו סיכם את תפיסתו וקרא לשנות את האופן שבו נתפסת הפרוצדורה החוקתית. "אביע אפוא תקווה... למעבר מתפיסה תועלתנית של הפרוצדורה החוקתית כ'קביים'– להכרה בה כמסגרת בעלת ערך פנימי עצמאי, כעמוד השדרה המוסדי שמבטיח כי המעשה החוקתי, ששותפים בו הן הכנסת היוצרת את הנורמות, הן בית המשפט שמפרש אותן, לא יהפוך, חלילה, לחומה המנתקת את המשפט מן הציבור". לדבריו, אם תיעשה מלאכת ההסדרה כראוי, "אולי היא אף תהא הפרוצדורה לגשר, המחבר בין הציבור לבין הכללים שהוא נשלט על פיהם".
עוד כתבות בנושא
