שידור חי: בג"ץ מתלבט האם להורות על הצבעה חוזרת למבקר המדינה

בית המשפט העליון יקיים הבוקר (ראשון) דיון המשך בעתירות נגד בחירתו של עו"ד מיכאל ראבילו למבקר המדינה. הדיון, שיתחיל בשעה 09:00, ייערך בפני הרכב מורחב של חמישה שופטים: נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, המשנה לנשיא נעם סולברג, והשופטות דפנה ברק-ארז, גילה כנפי-שטייניץ ורות רונן.

הדיון מתקיים לאחר שבמהלך הדיון הראשון הסתמן כי בית המשפט מבקש להימנע ככל האפשר מהכרעה תקדימית שתבטל את בחירת מבקר המדינה, והציע לצדדים לבחון פתרון מוסכם של קיום הצבעה חשאית חדשה בכנסת. אלא שיו"ר הכנסת, אמיר אוחנה, הודיע בשם הכנסת כי היא דוחה את הצעת בית המשפט ואינה מתכוונת לקיים הצבעה חוזרת. בעקבות עמדה זו קבע ההרכב דיון נוסף, שבו יידרשו השופטים להכריע בעתירות לגופן.

צפו בדיון בשידור החי:

בלב העתירות עומדת הטענה כי הליך הבחירה נפגם באופן מהותי לאחר שלפני ההצבעה נדרשו, לכאורה, חברי כנסת מהקואליציה לתעד את הצבעתם מאחורי הפרגוד כדי להוכיח שהצביעו למועמד הקואליציה, מיכאל ראבילו. לטענת העותרים, עצם הדרישה לתיעוד רוקנה מתוכן את עקרון החשאיות המעוגן בחוק יסוד: מבקר המדינה ופגעה בחופש ההצבעה של חברי הכנסת.

בדיון הקודם עסקו השופטים בהרחבה בשאלה האם עצם האפשרות לתעד את ההצבעה - גם אם לא הוכח שכל חברי הכנסת אכן עשו זאת - מספיקה כדי לפסול את הבחירה. השופטת גילה כנפי-שטייניץ תהתה האם עצם יצירת "כלל חדש" של תיעוד ההצבעה עלול להשפיע על תוצאות הבחירות, משום שהוא עלול לצנן את נכונותם של חברי הכנסת לסטות מהמשמעת הסיעתית. מנגד, בא כוח הליכוד וראש הממשלה, עו"ד אילן בומבך, טען כי מדובר במספר מצומצם של חברי כנסת שבחרו לתעד מיוזמתם, וכי אין כל ראיה להנחיה מחייבת או להשפעה ממשית על תוצאות ההצבעה.

בדיון, השופטים בחנו את האיזון בין שמירה על חשאיות ההצבעה לבין כיבוד עצמאותה של הכנסת, תוך שהם רומזים כי ביטול הבחירה הוא צעד חריג שיש לנקוט בו רק אם יוכח שפגם יסודי ירד לשורשו של ההליך.

עם הוצאת הצו על תנאי הורחב ההרכב, והוחלט על קיום דיון נוסף שאולי בסופו יכריעו השופטים האם יש לחייב את הכנסת לערוך מחדש את ההצבעה. בקואליציה טענו כי לא ניתן לעשות זאת לאחר שח"כ בועז טופורובסקי התפטר מהכנסת: ח"כ משה סעדה מהליכוד טוען שהצבעה חוזרת צריכה להיערך על ידי כל מי שהצביע בבחירה המובאת לבחינת בית המשפט. משום כך, לא ניתן לדבריהם לקיים הצבעה חוזרת היות ואי אפשר להחזיר את ח"כ לשעבר טופורובסקי לכנסת לאחר התפטרותו. מקור ראשון יעביר עדכונים שוטפים מבית המשפט העליון במהלך הדיון.

בתחילת הדיון התמקדו השופטים במשמעותה של ההצבעה החשאית ובשאלה האם תיעוד ההצבעה על ידי חברי הכנסת פגע בעצם החשאיות. השופטת רות רונן תהתה האם גם ללא הוראה מפורשת, עלולה להיווצר "הנחיה סמויה" הנובעת מאווירה ציבורית או פוליטית המעודדת חברי כנסת לצלם את הצבעתם. מנגד, נציג הייעוץ המשפטי לכנסת, עו"ד יצחק ברט, השיב כי מבחינה משפטית לא ניתן לדבר על הנחיה ללא הוראה מפורשת, והדגיש כי לא הוצגו ראיות לכך שמי מחברי הכנסת הונחה לתעד את הצבעתו, ואף לא היה איסור מפורש על צילום בקלפי.

ברט הוסיף כי גם אם בית המשפט יקבע כעת כי צילום ההצבעה אינו מותר, אין להחיל קביעה זו בדיעבד באופן שיוביל לפסילת הבחירה. לדבריו, כלל הגורמים הרלוונטיים – מזכירות הכנסת, יו"ר הכנסת וחברי הכנסת – פעלו מתוך הבנה שאין איסור כזה, ולכן שינוי כללי המשחק לאחר סיום ההליך יהיה חמור אף יותר משינויים במהלכו.

עוד התפתח עימות סביב ההשוואה למשפט המשווה. לאחר שברט טען כי לפי סקירת מרכז המחקר והמידע של הכנסת אין פרלמנט בעולם האוסר צילום במהלך הצבעה חשאית, וכי גם בארצות הברית קיימת גישה ליברלית יותר, השופטת דפנה ברק-ארז דחתה את ההשוואה. לדבריה, תפיסת חופש הביטוי בארצות הברית שונה באופן מהותי מזו הנהוגה בישראל, ולכן אין מקום לאמץ ממנה דווקא את ההסדר הנוגע להצבעה חשאית.

גם נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, בחן את גבולות החשאיות ושאל האם ניתן היה עדיין לראות בהצבעה כחשאית אילו כל 120 חברי הכנסת היו מצלמים את עצמם בעת ההצבעה. בהמשך שאל המשנה לנשיא, נעם סולברג, את בא כוח הליכוד, עו"ד אילן בומבך, מהי למעשה המשמעות של הצבעה חשאית. בומבך השיב כי החשאיות מתבטאת במנגנון – פתק, פרגוד וקלפי – ואילו ברק-ארז הקשתה: "הפרגוד יכול להיות שקוף". בומבך השיב כי מרגע שהבחירה גלויה, נשללת מהמצביע הזכות להחליט בעצמו אם לחשוף את הצבעתו.

בומבך טען עוד כי טענות האופוזיציה בדבר פגיעה בחשאיות הועלו רק לאחר שהתבררו תוצאות ההצבעה, והפנה למקרים שבהם, לטענתו, גם חברי כנסת מן האופוזיציה הציגו לאחרים את אופן הצבעתם.

בהמשך הדיון התחדדה המחלוקת בין הצדדים באשר למשמעות הפגיעה בחשאיות ההצבעה. בא כוח הליכוד, עו"ד אילן בומבך, טען כי טענות האופוזיציה על הפרת החשאיות הועלו רק לאחר שהתבררו תוצאות הבחירה. לדבריו, גם חברי כנסת מהאופוזיציה, ובהם מנסור עבאס וח"כ שלי מירון, חשפו את הצבעתם בפני אחרים, ולכן "קשה מאוד לטעון שעקרון החשאיות נפגע כאן". עוד טען כי העותרים מבקשים למעשה לקבוע הלכה עקרונית שתוכל לשמש בעתיד לערעור על תוצאות בחירות.

מנגד הזהיר בא כוח העותרים מטעם כחול לבן, עו"ד ערן מירנברג, כי הכשרת תיעוד ההצבעה תיצור "תעשייה של צילומים" ותפתח פתח לשחיתות, כאשר קבלני קולות או גורמים פוליטיים יוכלו לדרוש הוכחה מצולמת להצבעה. לדבריו, לא מדובר היה בניסיון להשיג חשיפה ברשתות החברתיות, אלא ב"הוכחת נאמנות" שיצרה לחץ קבוצתי על חברי הכנסת.

גם בא כוח יש עתיד, עו"ד אלירם בקל, טען כי החשאיות נועדה להגן על הבוחר עצמו, והוסיף שאילו המניע לצילום היה אכן "טראפיק" ברשתות, ניתן היה לצפות שתמונות יפורסמו כבר בסבב ההצבעה הראשון ולא רק בשני. לדבריו, עמדת הייעוץ המשפטי לכנסת בנושא אינה חד-משמעית.

עו"ד יהודה רסלר, שהגיש עתירה נוספת, הרחיב את הטיעון וטען כי החשאיות בבחירת מבקר המדינה אינה מגינה רק על חברי הכנסת אלא גם על עצמאותו של המבקר הנבחר, שכן עליו לפעול לאורך כל כהונתו מבלי לדעת מי תמך בבחירתו ומי התנגד לה.