היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה, נשאה היום (שני) דברים בכנס השנתי של לשכת עורכי הדין באילת, ובנאום חריף במיוחד הזהירה מפני מה שתיארה כהאצה של הפגיעה במשטר הדמוקרטי בישראל בתקופת המלחמה. לדבריה, "מחויבות המדינה לחוק ולמשטר דמוקרטי חשובה בכל עת, ובימים אלה אנחנו בשעת מבחן מיוחדת. הכרסום בחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית הואץ מאוד בתקופת המלחמה".
בהרב־מיארה תקפה בנאומה את הממשלה ועל הקואליציה, וטענה כי ישראל נמצאת כיום ב"שלב ב'" של הרפורמה המשפטית. "אנחנו מצויים במה שניתן לכנות 'שלב ב' של הרפורמה המשפטית. 'פאזה' קיצונית יותר של המהלך", אמרה. "אם בעבר התייחסנו לכך שדמוקרטיות נופלות בצעדים קטנים, בשל הקרבה לתום הקדנציה של הכנסת הנוכחית נפתח מרוץ לחיסול המוסדות הדמוקרטיים".
לדבריה, "אם בעבר הדאיגה אותנו חולשת מערכת הבלמים והאיזונים בדמוקרטיה הישראלית, החשש היום כבד יותר. שלב ב' של הרפורמה מציב סימן שאלה, על עצם הרעיון כי בכלל נדרש ריסון על כוחו של השלטון".
הכי מעניין
היועמ"שית הצביעה על שתי מגמות מרכזיות שלדבריה "צריכות להדיר שינה מעיני כולנו". הראשונה היא "נרמול אי־ציות להחלטות בית המשפט". לדבריה, "הרשות השופטת באמצעות בתי המשפט היא הבלם המרכזי, אל מול כוחה של הרשות המבצעת. בית המשפט הוא המגן על האזרח מפני עריצות ומפני שרירות".
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה | צילום: אורן בן חקון, פלאש 90
בהרב־מיארה הזהירה כי "הניסיון של הרשות המבצעת וגורמים נוספים, לצרוב בתודעה הציבורית תפיסה לפיה החלטות מסוימות של בית המשפט העליון אינן חוקיות, ולכן מוצדק שלא לציית להן, מסוכן מאין כמותו". לדבריה, המשמעות של נרמול אי־ציות היא "שהממשלה תבחר לציית רק להחלטות שנוחות לה. במילים אחרות, כוח שלטוני בלתי מרוסן, בואכה אנרכיה".
כדוגמה לכך הציגה היועמ"שית את סוגיית גיוס החרדים. "החוק בישראל ברור - חובת הגיוס לצה"ל חלה על הכל; מערכת הביטחון משוועת להגדלת הצבא הסדיר; הרמטכ"ל זועק לחיילים ואי אפשר יותר להתעלם מכך", אמרה. לדבריה, "מדינת משפט אינה יכולה להתעלם מהחוק המחייב גיוס של כולם ומהפגיעה בשוויון".
גיוס חרדים, אילוסטרציה | צילום: דובר צה"ל
בהרב־מיארה הוסיפה כי "לא ניתן לשתף פעולה, מבחינה משפטית, עם מצב שבו ביד אחת הממשלה מגבירה את הנטל על המשרתים; וביד השנייה הממשלה מאפשרת השתמטות המונית, ויש שיאמרו אף מעודדת אותה". לדבריה, "המסר קשה: מבחינת הממשלה, החלטתו של בית המשפט כי הממשלה חייבת לפעול נגד משתמטים, היא המלצה בלבד".
המגמה השנייה שעליה הצביעה הייתה "ההשתלטות הפוליטית על אכיפת החוק". לדבריה, "אכיפת החוק היא קודש הקודשים של מערכת המשפט. עליה להיוותר חפה מכל השפעה פוליטית". היא הוסיפה כי "אכיפת חוק המובלת על־ידי אינטרסים פוליטיים, היא מאפיין של משטרים חשוכים. משטרים שישראל לא רוצה להידמות אליהם".
בהרב־מיארה התייחסה לשני מהלכי חקיקה שמקודמים בכנסת, שאותם כינתה "חוק הפיצול וחוק מח"ש". לדבריה, "מדובר בשני חוקים החולקים את אותו רציונאל; שליטה פוליטית בגופי אכיפת החוק והמשפט הפלילי; הם משלימים זה את זה".
עוד כתבות בנושא
על חוק הפיצול אמרה כי "הכינוי חוק ה'פיצול' מטעה. כאילו מדובר במעין שינוי ארגוני, כמעט טכני, חלוקת סמכויות בין פקידים. בפועל אין זה פיצול, אלא ריסוק". לדבריה, מדובר ב"ריסוק המעמד המקצועי והעצמאי, הן של היועץ המשפטי לממשלה והן של התובע הכללי".
היא הוסיפה כי "השפעה פוליטית על אכיפת החוק ויכולת הממשלה לקבוע את הדין עבור עצמה היא מאפיין של שחיתות", והזכירה את "לקחי פרשת בר־און חברון ואת מסקנות ועדת שמגר שקמה בעקבותיה". לדבריה, ועדת שמגר קבעה כי "כדי להגן על שלטון החוק וזכויות האדם היועץ המשפטי לממשלה והתובע הכללי חייבים ליהנות מעצמאות מקצועית ואי־תלות בדרג הפוליטי".
גם על חוק מח"ש מתחה ביקורת חריפה. "חוק מח"ש מוסיף נדבך משמעותי לפוליטיזציה של מערכת אכיפת החוק", אמרה. לדבריה, "המחלקה לחקירת שוטרים מהווה בלם מרכזי מפני ניצול לרעה של הכוח המסור בידי שוטרי ישראל", אך הצעת החוק "מביאה להסרת החיץ בין מח"ש לבין הדרג הפוליטי".
גלי בהרב מיארה | צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90
לדבריה, "המשמעות של מח"ש פוליטית היא הרתעת חוקרי משטרה מלעסוק בתיקים של אנשי שלטון ומקורביהם. המשמעות של מח"ש פוליטית היא גם אכיפת יתר של שוטרים כלפי קבוצות שאינן אהודות על השלטון". היא הוסיפה כי "אזרחי המדינה ירגישו את השינוי ברחוב, במשחקי הכדורגל ובעצרות מחאה".
היועמ"שית ביקשה לקשור את החוקים הללו ישירות למהלכים קודמים של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, ושל הקואליציה. לדבריה, הצעות החוק הנוכחיות "ממשיכות את הקו שהוביל את השר לביטחון לאומי והקואליציה להתעקש על כך שפקודת המשטרה לא תכלול את ההוראה המתבקשת לפיה המשטרה חייבת לפעול באופן ממלכתי וא-פוליטי, ותאפשר לשר להתערב בחקירות". היא הזהירה כי עם העברת חוקים אלה, מערכת אכיפת החוק תשנה לחלוטין את אופייה ובמקום מערכת עצמאית תתקבל "אכיפת חוק המושפעת מאוד מאינטרסים פוליטיים ומצרכי הממשלה המכהנת והשרים עצמם".
עוד כתבות בנושא
בהרב־מיארה סיכמה את האזהרה המרכזית שלה ואמרה כי "זה איננו דיון תיאורטי במשפט חוקתי. יש לו השלכות מעשיות ומיידיות". לדבריה, "המחירים החברתיים, הכלכליים והדמוקרטיים של הפגיעה בבית המשפט, של הפוליטיזציה של אכיפת החוק, ושל שורה של צעדים אנטי־דמוקרטיים נוספים שמקודמים כעת, יהיו כבדים מאוד".
היא הזהירה מפני "פתח לשחיתות בקנה מידה גדול", מפני "הפיכת מערכת אכיפת החוק לכלי לשימור הכוח השלטוני ולדיכוי מתנגדים לשלטון", ומפני "אפשרות השפעה על היכולת לקיים בחירות הוגנות".
מוקדם יותר, בפתח דבריה, ביקשה היועמ"שית להתייחס לשותפיה הבכירים במערכת המשפט. היא הביעה תמיכה בחמשת המשנים שלה – שרון אפק, גיל לימון, אביטל סומפולינסקי, כרמית יוליס וגיל-עד נועם – להם העניקה את הכינוי "חמשת המופלאים", ושיבחה את עבודתם. בהרב-מיארה טענה כי "בשל המקצועיות שלהם ויכולת העמידה שלהם, הפכו המשנים שלי ליעד להתקפות אישיות. מי שאינו שבע רצון מעמדותיהם המקצועיות ומההחלטות שאנו מקבלים משתלח בהם באופן אישי", אמרה. היא הוסיפה כי המשפטנים נתקלים ביחס לא הולם ובאיומים מצד גורמים פוליטיים המפגינים זלזול מופגן, אך הבהירה בנחרצות: "הלחץ המופעל עלינו גדול, והוא יגבר. לא נרתע! נמשיך בדרכנו, באופן ישר ונחוש, במקצועיות ובענייניות".
המשנה ליועמ"שית גיל לימון | צילום: טל גל, פלאש 90
בהרב־מיארה המשיכה את דבריה בהתייחסות למערכת הצבאית והמשפטית שמנהלת ישראל. "בימים אלה בהם צה"ל מנהל מערכה מורכבת וקשה, אני פונה תחילה למשפחות החללים. אי אפשר לדמיין את עוצמת הכאב והצער שלכם", אמרה. היא הוסיפה כי "במקביל למערכה הצבאית מנהלת מדינת ישראל מערכה משפטית", וציינה כי ישראל פועלת "להדוף טענות חסרות בסיס שהועלו נגד המדינה, בין היתר בבית הדין הבין לאומי לצדק בהאג בהובלת דרום אפריקה".
עוד כתבות בנושא
לדבריה, "לאחרונה הגשנו בשם מדינת ישראל את כתב ההגנה מול טענת הג'נוסייד המופרכת של דרום אפריקה. מסמך המשתרע על כ־1,000 עמודים". היא הוסיפה כי "האשמת מדינת ישראל בהפרת האמנה למניעת הפשע של השמדת עם היא שקר גס. ניצול ציני ופסול של הליכי המשפט הבינלאומי".
בהקשר של הלחימה, הרחיבה היועמ"שית על החקירות הפליליות של זוועות ה-7 באוקטובר, וציינה כי החל מהשבוע הראשון של המלחמה עסק צוות גדול במיוחד של חוקרי משטרה, אנשי צבא ופרקליטים בליקוט ראיות ובגיבוש כתבי אישום חמורים נגד מחבלי חמאס. היא הדגישה כי "הראיות שנאספו מזעזעות ומוכיחות באופן חד משמעי כי חמאס הוא ארגון רצחני שטבח בישראלים".
בסיום דבריה הבהירה היועמ"שית כי המשפטנים בשירות הציבורי ימשיכו לסייע לממשלה לממש את מדיניותה, אך גם לעמוד על גבולות הדין. "נמשיך למלא את חובתנו לסייע לממשלה, לממש את מדיניותה. זהו המצב האידיאלי. כך אנו נוהגים מידי יום", אמרה. "בד בבד, נמשיך לעמוד על גבולות הדין. לא ניתן יד לנרמול הפרת החלטות של בית המשפט. לפוליטיזציה של מערכות אכיפת החוק. ולפגיעה במנגנוני המשטר הדמוקרטיים".
לדבריה, "אנו המשפטנים בשירות הציבורי חבים חובת אמונים לציבור. לכן איננו יכולים לנהוג אחרת".
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
