דומה שכבר ראינו כל שערורייה משפטית אפשרית בהתנהלות היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, כלפי הלקוחה שלה (ברמה התיאורית בלבד) - ממשלת ישראל.
עוד כתבות בנושא
מעולם לא כיהנה יועמ"שית כה לעומתית להחלטות הדרג הנבחר, שנראה שכל מטרתה היא לבלום או לפחות לעכב כל קידום מדיניות של הממשלה. עדיין נדמה שבכל הנוגע לעתירות כנגד מינוי גופמן לראשות המוסד נשבר שיא חדש, כשאף שיא זה נשבר שוב רק ביממה האחרונה.
בשביל להבין את עומק השערורייה בהתנהלות בהרב-מיארה, נקדים הקדמה קצרה של היכן עומד התיק. אחרי הדיון שהתקיים במינוי גופמן בשבוע שעבר, העמיד בג"ץ, למעשה, את שאלה מינויו על סוגיה עובדתית ספציפית - מה הייתה תשובתו של גופמן לראש חטיבת ההפעלה באמ"ן בזמן פרשת אלמקייס, ג', כשנשאל לגבי החקירה שהתנהלה מולו. אם יהיה ברור מניסוח השאלה ומהתשובה שגופמן לא הבין שיש קשר בין אותה פרשה למי שהופעל תחת האוגדה, הרי שגופמן יכול להתמנות. אם גופמן התנער מאלמקייס במודע וניסה לטייח, הרי שעל פניו מדובר בבעיה בטוהר המידות שלו.
הכי מעניין
על פי החלטת בג"ץ, מי שהייתה אמורה להעביר את אותו תצהיר היא היועמ"שית, על אף הלעומתיות שלה לממשלה בתיק. ניסיון של פרקליטי גופמן וראש הממשלה לשנות את אופן ההגשה נדחו, משום שההגשה הייתה אמורה להיות טכנית לחלוטין – לקבל את התצהיר של אותו ג', לאמת את חתימתו, ולהגיש.
רומן גופמן | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
ואז, לחרדתה של היועמ"שית, קרה הגרוע מכל. התצהיר של אותו ג' מגבה את גרסת גופמן באופן מוחלט. לא סתם מגבה, אלא אף ממסמך את דבריו באמצעות פרוטוקול מאותה שיחה שנכתב בזמן אמת. באותו הרגע הבינה היועצת שהתיק עליו שמה את כל מה שנשאר מיוקרתה המקצועית, עומד להפוך לפארסה, וגופמן ימונה לראשות המוסד.
אך גלי בהרב מיארה אינה מהמרימים ידיים. על מנת שחס ושלום לא ייווצר רושם טוב מדי מתצהירו של אותו ג', ביקשה היועמ"שית לשנות את הנרטיב, באמצעות מהלך כפול. ראשית, להגיש את התצהיר מבלי להעביר אותו כמקובל לצד השני, בטענה שמדובר בחומר מסווג, למרות שבצד השני של המתרס עומדים ראש הממשלה וראש המוסד המיועד, שניים עם הסיווג המקסימלי.
עוד כתבות בנושא
בנוסף, ביקשה היועמ"שית להוסיף חומר חדש, מסמכים שלא היו חלק מהחומר של העתירה שנוהלה, לרבות מכתבו של ראש המוסד נגדו, אותו בג"ץ סירב לקבל לפני הדיון. כך, קיוותה היועמ"שית, המשמעות של תצהירו של ג' תדולל, והמסמכים שיצורפו אליו יצרו לבג"ץ רושם כללי רע מספיק על המועמד, כך שאולי יואילו בטובם לפסול את מינויו.
למעשה, מה שקיוותה בהרב-מיארה לעשות, הוא שבטרם תהיה לצד השני את האפשרות להגיב (זאת, כאמור, משום שלא קיבל את התצהיר במקביל להגשה) - הנרטיב שיתקבע אצל בג"ץ לגבי גופמן יהיה גרוע מספיק, ויקבע מצב שיאפשר לה, איכשהו, אחרי הכל, למנוע את המינוי ולנצח את התיק מול מי שאמורה להיות הלקוחה שלה - ממשלת ישראל.
ראש הממשלה בנימין נתניהו והיועמ"שית גלי בהרב-מיארה | צילום: אבשלום ששוני ויונתן זינדל, פלאש 90
לסיכום, היועמ"שית ניסתה להפוך את העובדה שהתצהיר הוגש באופן טכני לחלוטין באמצעותה למקצה שיפורים, סיבוב נוסף של הגשת טענות משודרגות, וזאת מבלי שלצד השני תהיה האפשרות להגיב לטענות האלו בזמן אמת. כל זאת תוך ניצול ציני של טענות סיווג, כאילו לעורכי הדין מטעמה קיימת הזכות לשזוף את עיניהם במסמכים שאסור לכאורה - בניגוד לכל היגיון - לראש הממשלה ולמיועד לראש המוסד לראות, מטעמי סיווג בטחוני.
הפעם, תוכניתה של בהרב-מיארה כשלה. בג"ץ, בהחלטה די מעליבה, הרס לה את התוכניות והורה לה להעביר את התצהיר לצד השני, בלי להתייחס אפילו לחומרים הנוספים שהיא ביקשה לצרף. בפעם המי זוכר כמה, היועצת המשפטית לממשלה נוהגת בבית המשפט באופן שעורך דין מהשורות האחוריות של המקצוע היה מתבייש. גם הפעם לא יקרה לה שום דבר והיא תמשיך, כרגיל, להיות הקדושה של מחנה שלם.
עוד כתבות בנושא
התרגיל אותו ניסתה בהרב-מיארה לעשות בהגשת התצהיר הוא האחרון ברשימת תרגילים מלוכלכים שבוצעו רק בתיק זה – החל מהגשה מכוונת ומאוחרת ללא רשות של תגובתה (אחרי שהוגשו התגובות האחרות כך שתקבל מולן יתרון לא הוגן), דרך הגשה של מכתבו של ראש המוסד (שגם בו השתמשה מיארה באופן ציני בסיווג בטחוני חסר הצדקה), וכלה בקשר שהתברר שהיה לה מול ראש הוועדה - הנשיא בדימוס גרוניס - מבלי שיידעה בכך את הוועדה או את הממשלה.
דומה שבעיני היועמ"שית, כל האמצעים כשרים כדי להשיג את מטרותיה. בבג"ץ גופמן הדברים פומביים ועל השולחן, וכולנו יכולים לחזות בהתנהלות השערורייתית. אך עבודתה היומיומית של היועצת היא עבודת מטה, שמאחורי הקלעים. ואם מישהו חושב שכשאין עין בוחנת של הציבור ושל בית המשפט, התנהלותה של היוע"משית טובה יותר - יש לי מסמך בטחוני מסווג למכור לו.
עוד כתבות בנושא
