אם מישהו עוד היה צריך הוכחה לכך שההתנגדות למינוי רומן גופמן לראש המוסד הפכה אצל היועמ"שית למסע צלב חסר עכבות, הוא קיבל אותה הלילה עם הגשת עמדת היועצת לבג"ץ בשעה 2:00 לפנות בוקר (באיחור של 4 שעות מהמועד אליו ביקשה היועצת לדחות את ההגשה).
עוד כתבות בנושא
כזכור, ועדת גרוניס הגישה מוקדם יותר השבוע את חוות דעתה המעודכנת בנוגע למינוי האלוף רומן גופמן לראש המוסד, לאחר שבהנחיית שופטי בג"ץ נפגשה הן עם תא"ל ג' והן עם אורי אלמקייס, הצעיר שהפעיל כנער ערוץ טלגרם פופולרי, ואשר באמצעותו ביצעה האוגדה של גופמן מפצע השפעה. וכעת רק נזכיר שהשאלה מה נאמר בזמן אמת בשיחה בין ג' לגופמן היא קריטית. מה גופמן נשאל בדיוק על ידי תא"ל ג', מה הוא השיב, ובעיקר האם זו היתה שיחה של שקרים וטיוח, כפי שטוענים מתנגדי המינוי, או שיחה שבה גופמן ענה תשובות אמתיות בהתאם למיטב הכרתו באותה העת.
הוועדה שמעה את השניים, ובסיום הפגישה נחלקו שוב עמדות חברי הוועדה. שלושת החברים שסברו בתחילה שלא נפל פגם בטוהר המידות של גופמן רק התחזקו בעמדתם, בעוד היו"ר גרוניס שסבר תחילה שיש לפסול את המינוי שינה את עמדתו חלקית, וכעת סבר שיש לתת לוועדה הזדמנות להעמיק עוד את הבדיקה בנוגע לטוהר המידות של גופמן.
הכי מעניין
הסיפור המלא של גופמן ואלמקייס
לאחר הגשת חוות הדעת המעודכנת ביקשו שופטי בג"ץ מכל הצדדים להגיש עמדה משלימה המתייחסת לחוות הדעת. העמדה המשלימה של הצדדים השונים היתה בעיקרה צפויה. מי שסבר בתחילה שיש לפסול את המינוי סבר כך גם בעמדה המשלימה, ולהפך. ועם זאת, העמדה המשלימה שהגישה מחלקת הבג"צים בשמה של היועצת היתה לא פחות ממדהימה, בקיצוניותה, בתעוזתה, ומעל לכל במגמתיותה.
למעלה מ-90 אחוזים מתוך 23 עמודי העמדה המשלימה של היועצת מוקדשים למתקפה חריפה על דעת הרוב בוועדה, שסברה שיש לאשר את מינוי גופמן. בין היתר לא נתקררה דעתה של היועצת עד שהאשימה כי "חוות דעת הרוב של הוועדה המייעצת מתאפיינת במגמתיות", וכי "קשה להשתחרר מהרושם שחלק מחברי הרוב גמרו בדעתם להכשיר את המינוי ויהי מה, וכתוצאה מכך התעלמו מנתונים וממידע שאינם תומכים בתזה שלהם". עד כמה אירונית ההאשמה האחרונה? ובכן, בכל 23 עמודי חוות הדעת היועצת לא טורחת להתייחס ולו במילה לעמדתו המעודכנת של יו"ר הוועדה, השופט גרוניס, שכעת כבר איננו סבור שיש לפסול את המינוי אלא רק שיש להמשיך בבדיקה. אז האם הוועדה היא זו שמתעלמת מנתונים וממידע, או שהיועצת היא זו שבוחרת למה להתייחס וממה להתעלם, במגמתיות?
ואם כבר הזכרנו מגמתיות, היא באה לידי ביטוי בוטה מאוד גם באופן שבו היועמ"שית מנתחת בעמדתה המשלימה את הראיות בתיק. היועצת קובעת מפורשות שגופמן לרגע לא התנער מאחריותו לאירוע, והבהיר לגורמי החקירה שכל מה שנעשה על ידי רס"ן צור, מי שהיה בקשר עם אלמקייס מטעם האוגדה בפיקודו של גופמן, נעשה באישורו. אבל אז היא עושה חלוקה משונה בהקשר הזה בין רס"ן צור לאלמקייס, וטוענת שגופמן הפקיר במודע את האחרון, תוך שהיא מתעלמת לחלוטין מההסברים שגופמן נתן לשאלה מדוע לא יצר קשר עם אלמקייס או פעל בנוגע אליו. היא אפילו לא מנסה להסביר למה היא לא מאמינה למה שהוא טען. פשוט התעלמות.
עוד כתבות בנושא
דוגמה שלישית למגמתיות היא האופן שבו היועמ"שית מציגה את היחס בין פרשת הקשר בין אלמקייס לרס"ן צור לבין פרשת הקשר בין אלמקייס לשני חיילים ביחידה ששייכת לאגף המודיעין. מי שקצת צלל לנבכי הפרשה לא יכול שלא למרוט את שערות הראש לנוכח המניפולציה והניסיון לקשור מלאכותית בין שתי הפרשיות. דרך הצגת הדברים במקרה הזה היא כמעט בגדר הטעיה של בית המשפט. הבחירה של היועמ"שית לייחס "מגמתיות" לעמדת הרוב בוועדה, בלי להביט במראה, היא עגומה ומביכה. נותר רק לקוות שבית המשפט לא יסתנוור מהרטוריקה הלוחמנית של היועצת, יקרא היטב את עמדתה ויבין בדיוק מה יש בה, ובעיקר מה אין.
האירוע הזה מתחבר להתנהלות הכללית הבעייתית של היועצת בפרשה. כזכור, בעמדה שהגישה היועצת לבג"ץ לפני הדיון שנערך בעתירות נגדש המינוי, היא הודתה לראשונה רשמית שבינה ובין יו"ר הוועדה גרוניס התנהל ציר עוקף של קשר מעל הראש של חברי הוועדה. אלא שהאופן שבו הוא תואר באותה הודעה היה, וננסה להיות עדינים, חוטא לאמת. בהודעתה טענה היועצת שהמסמך שהעבירה לגרוניס מפרט "בדיקות נדרשות" בנוגע לטוהר המידות של גופמן. האמת היא שהמסמך לא מפרט שום בדיקות נדרשות, אלא מהווה למעשה חוות דעת נחרצת שקובעת שהוועדה צריכה לפסול את מועמדות גופמן. כל עוד גרוניס ציית לחוות הדעת (בהחלטה הראשונה של הוועדה), היועצת השתמשה בחוות דעתו כלפי בג"ץ. ברגע שבעקבות החלטת השופטים גרוניס העמיק את הבדיקה ושינה את עמדתו, שכבר איננה מיושרת באופן מלא עם היועצת, עמדתו החדשה כבר איננה חשובה, ולמעשה "זוכה" להתעלמות. חמור מכך, היועצת ממשיכה להיאחז במסגרת העמדה המשלימה בחוות דעתו המקורית של גרוניס שסברה שיש לפסול את המינוי. אגב כך היא גם מטאטאת לחלוטין מתחת לשטיח את עצם המעשה הפגום של מתן הנחיות סודיות ליו"ר הוועדה מעל הראש של כל יתר חברי הוועדה.
דומה שאם אפשר לתמצת בשלוש מילים את עמדתה המשלימה של היועמ"שית, אלו יהיו, כמאמר הפתגם: 'הפוסל – במומו פוסל'.