שופטי בג"ץ - דפנה ברק-ארז, אלכס שטיין ויחיאל כשר - מקיימים כעת (רביעי) דיון בשלל העתירות שהוגשו נגד החלטת הממשלה על סגירת תחנת השידור הצבאית, גלי צה"ל.
השידור הישיר מהדיון בבג"ץ:
בעתירות מתבקשים השופטים להורות על פסילת ההחלטה לסגור את התחנה ועל המשך שידוריה של תחנת השידור הצבאית. היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, התייצבה במקרה זה - כמו במקרים אחרים - לצד העותרים, וביקשה גם היא משופטי בג"ץ לקבוע שיש לפסול את ההחלטה על סגירת התחנה. בעמדה שהוגשה מטעמה לבג"ץ נטען כי ההחלטה על סגירת גלי צה"ל דורשת חקיקה ראשית ולא ניתן לעשות אותה בהחלטת ממשלה - זאת על אף שבעבר קבעה חוות דעת, מטעם משרד היועץ המשפטי לממשלה, כי די בהחלטת ממשלה על מנת לסגור את התחנה הצבאית.
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
בתגובה המקדמית לעתירה, שהוגשה על ידי עו"ד דוד פטר מטעמם של שר הביטחון וממשלת ישראל, טענה הממשלה מנגד כי "החלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל נתקבלה בסמכות חוקית מלאה, במסגרת מרות הממשלה הנבחרת על צה"ל, על בסיס תשתית משפטית מוצקה ובליווי הייעוץ המשפטי למערכת הביטחון. גלי צה"ל הוקמה בהחלטת ממשלה, וההחלטה על סגירתה נתקבלה, גם היא, בהחלטת ממשלה, לאחר הליך מנהלי תקין".
בפתח התגובה ציין עו"ד פטר כי ה"אנומליה" כהגדרתו של עיסוק תקשורתי באקטואליה ופוליטיקה במסגרת יחידה צבאית, הטרידה את כל ממשלות ישראל בעשורים האחרונים, וכי דומה ש"לא הייתה ממשלה, לא היה שר ביטחון ולא היה רמטכ"ל שלא שקלו את אפשרות סגירתה של גלי צה"ל מחמת אותה אנומליה. אף כאן בענייננו עמדת צה"ל, הרשמית, שנמסרה הייתה שמבחינה ערכית היה נכון: 'אפס, לא מינימום, אפס חיכוך בפוליטיקה. בסדר? זה ברור, זו עמדת הצבא'".
פטר אף הדגיש כי עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה היתה באופן מסורתי שההחלטה בנושא אכן מסורה לרמטכ"ל ובוודאי לממשלה שהיא זו הממונה עליו, עניין שלטענתו טושטש בחוות דעתם של המשנים ליועמ"שית גיל לימון ואביטל סומפולינסקי שניתנה לאחרונה, ובה נקבע שסגירת התחנה דורשת חקיקה. "לא היה יועץ משפטי אחד, מהקמתה של גלי צה"ל, ועד חוות דעתם של ד"ר לימון ועו"ד סומפולינסקי, שסברו אחרת. המצב הנורמטיבי לא השתנה. הממשלה השתנתה. במדינה עם שלטון חוק, הדין המנהלי לא משתנה אך משום חילופי הממשלות". בתגובתה אף מזכירה הממשלה כי גלי צה"ל הוקמה מלכתחילה בהחלטה מנהלית ב-1950 כ"שנת ניסיון" שמעולם לא הוסדרה בחוק.
הממשלה דחתה אף את הטענה לפגיעה בחופש הביטוי, ומבהירה כי הפסקת מימון ציבורי לתחנה אינה שוללת מאף אדם את הזכות להתבטא. "הפסקת פעילותה של תחנת רדיו מכספי ציבור ... מבטאת שינוי בסדרי עדיפויות תקציביים ומוסדיים", נכתב, תוך הדגשה כי קיים בישראל שידור ציבורי מקביל ומתפקד בדמות תאגיד השידור הישראלי.