מנתונים שפרסם היום (ראשון) משרד הבריאות, עולה כי קיימת עלייה עקבית בהיקף ניפוק תרופות המשמשות להרגעה, שיפור שינה ותרופות נוגדות דיכאון, בהשוואה לתקופה שלפני 7 באוקטובר.
עוד כתבות בנושא
העלייה בולטת במיוחד בחודשים הראשונים לאחר פרוץ המלחמה ונמשכת גם לאורך שנת 2025 ותחילת 2026, באופן המעיד על שינוי מתמשך בדפוסי הצריכה ולא רק על תגובה נקודתית למצב החירום, כך נמסר ממשרד הבריאות. נרשמה עלייה של כ־16.7% בתרופות הרגעה, כ־13.2% בתרופות לשיפור שינה וכ־14.3% בתרופות נוגדות דיכאון.
על פי הנתונים, העלייה בניפוק תרופות לשיפור שינה נראתה בעיקר מאז 7 באוקטובר, והמשיכה גם לאחר מכן. הנתונים משקפים את ההשפעה המתמשכת של תקופת המלחמה והמציאות הביטחונית על מצבו הנפשי של הציבור. לתוכנית הלאומית לבריאות הנפש שהחלה באוקטובר 2023, הוקצה תקציב של יותר מ-1.4 מיליארד ש״ח, הגדול ביותר שהוקצה אי פעם לתחום בריאות הנפש בישראל, זאת במטרה לחזק ולהרחיב את מערך בריאות הנפש הציבורי, תוך יצירת רצף מענים רחב והתאמתם.
הכי מעניין
הדרישה עולה - והתורים ארוכים מדי
נכון להיום, קופות החולים מטפלות במסגרת המרפאות לבריאות הנפש בכ-435 אלף מטופלים - עלייה של כ-100 אלף מטופלים מאז תחילת התכנית של משרד הבריאות באוקטובר 2023. מרכזי החוסן מטפלים בכ-37 אלף מטופלים – עליה של כ-32 אלף מטופלים מאז תחילת התכנית, ובחוסן הקהילתי מטופלים כ-152 אלף מטופלים – עליה של כ-112 אלף מתחילת התכנית.
עוד כתבות בנושא
עם זאת, ולמרות פיתוח מואץ של השירותים בתקופה המלחמה, עדיין יש פערים גדולים בין הקופות בהיקפי השירות בבריאות הנפש. משרד הבריאות הנחה את כל הקופות להמשיך ולהרחיב את השירותים ולהשוות את המענים למספרים של הקופות המובילות בכל גיל ואפילו יותר, כיוון שהדרישה לטיפול נפשי גבוהה, ותורים ההמתנה עדיין ארוכים מדי.
משרד הבריאות משקיע מאמצים על מנת להנגיש את שירותי בריאות הנפש לאוכלוסיות מגוונות, בעיקר בחברות שהנושא בהן מורכב, בהן האוכלוסייה החרדית והערבית, מתוך הבנה שצמצום הפערים דורש גם הרחבת שירותים וגם התאמה שלהם לצורכי האוכלוסיות השונות. על מנת לקדם את המענים המקצועיים והאנושיים למצבי חירום בתחום בריאות הנפש וחיזוק המענים בקהילה, הפסיכיאטריים המחוזיים נמצאים בקשר ישיר עם המשטרה כדי לגשר על העבודה בין הגורמים השונים ולצמצם את החיכוך עם מתמודדי הנפש. לשם כך, ניתנות לשוטרים הכשרות בתחום בריאות הנפש. עד כה נערכו שמונה מחזורים של הכשרות לשוטרים בנושא זה, במסגרתן הוכשרו 140 שוטרים. בכל תחנת משטרה יש כיום רפרנט בתחום אנשים עם צרכים מיוחדים.
פעילות היחידה לבריאות הנפש ברצועת עזה. | צילום: דובר צה"ל
היום השיק משרד הבריאות את פרויקט ההסברה “כל מה שעוזר”, בהובלתו של אסי עזר ובשיתוף לפ"מ, שנועד להעלות מודעות לבריאות הנפש, להנגיש מידע וכלים פרקטיים לציבור ולעודד שיח פתוח סביב חרדה והתמודדות נפשית. במרכז הפרויקט עומדות ארבע יצירות מוזיקליות מקוריות בנושא חרדה, שנכתבו והולחנו על ידי אסי עזר ואבי אוחיון, ומבוצעות על ידי איתי לוי, נסרין קדרי, רוני דלומי ורן דנקר.
לצד היצירות המוזיקליות, הפרויקט כולל גם סדרת פודקאסטים ותכנים דיגיטליים שיעסקו בנושאים כמו התמודדות עם חרדה, הורות לילדים צעירים בתקופה המאתגרת, זוגיות, מילואים וההתמודדויות של בני נוער. את סדרת הפודקאסטים פותח ראש מנהל בריאות הנפש במשרד הבריאות, ד״ר גלעד בודנהיימר, בשיחה עם אסי עזר על חרדה, שיבוש השגרה, אובדן תחושת השליטה והדרכים להתמודד עם המציאות הנוכחית. בכל פרק יתראיינו גורמי מקצוע ודמויות מהשורה הראשונה בתחום, בשיחות כנות, עמוקות ומרגשות.
עוד כתבות בנושא
