שמן מזרעי דלעת, קמח שומשום ואפילו קמח קצח הם לא בדיוק המוצרים שמצפים לפגוש במסגרת יום לימודים בתיכון. בכפר הנוער עיינות, לעומת זאת, הם הפכו לחלק מתוכנית הלימודים המעשית – וגם למוצרים אמיתיים שנמכרים לציבור.
מיזם "טבעיינות" של הכפר, שהחל בייצור מוצרי טיפוח טבעיים ובהם סבונים וקרמים, מתרחב כעת אל המטבח ומשיק סדרה של שמנים וקמחים המיוצרים בעבודת יד בהשתתפות בני ובנות הנוער.
הרעיון שמאחורי הסדרה פשוט יחסית: להתחיל בחומר גלם אחד ולעשות בו שימוש רחב ככל האפשר. השמנים מופקים משומשום, קצח, קוקוס, פשתן וזרעי דלעת. בחלק מתהליכי הפקת השמן נשאר חומר מוצק, ובמקום להשליך אותו משתמשים בו ליצירת קמחים.
הכי מעניין
כך, למשל, נוצר קמח זרעי דלעת בגוון ירקרק ובטעם אגוזי־עשבוני, לצד קמחי שומשום, קוקוס, קצח ופשתן. את הקמחים מציעים במיזם לשילוב בלחמים, קרקרים, פנקייקים, גרנולה, שייקים ומאפים – בהתאם לאופיו של כל חומר גלם.
טבעיינות בעיינות: שמני קצח, פשתן ודלעת וקמחים מיוחדים | צילום: טבעיינות, כפר הנוער עיינות
טבעיינות בעיינות: שמני קצח, פשתן ודלעת וקמחים מיוחדים | צילום: טבעיינות, כפר הנוער עיינות
טבעיינות בעיינות: שמני קצח, פשתן ודלעת וקמחים מיוחדים | צילום: טבעיינות, כפר הנוער עיינות
טבעיינות בעיינות: שמני קצח, פשתן ודלעת וקמחים מיוחדים | צילום: טבעיינות, כפר הנוער עיינות
גם השמנים אינם מיועדים כולם לאותו שימוש. שמן השומשום מיועד בין היתר לסלטים, מטבלים ומנות אסייתיות, שמן הקצח מביא איתו טעם חריף ואדמתי, ואילו שמן זרעי הדלעת מיועד בעיקר לשימוש כשמן גימור מעל סלטים, מרקים ומטבלים. שמן הפשתן, הרגיש לחום ולאור, מיועד לשימוש קר.
אבל המוצרים עצמם הם רק חצי מהעניין.
עוד כתבות בנושא
לא רק ללמוד איך מייצרים
בני ובנות הנוער המשתתפים במיזם אינם מסתפקים בלמידה תיאורטית על חקלאות או יזמות. הם נחשפים לשלבים השונים בדרך שבין חומר הגלם למוצר שמגיע למדף: ייצור, פיתוח מוצר, אריזה, מיתוג ושיווק.
בכך הופך המיזם למעין יצרן בוטיק שפועל בתוך כפר הנוער ומאפשר לתלמידים לראות כיצד רעיון הופך למוצר שאדם אחר מוכן לרכוש.
הפעילות משתלבת באופיו של עיינות, כפר נוער חקלאי שהוקם ב־1930 ופועל לצד פנימייה. בבית הספר נלמדים בין היתר אגרו־אקולוגיה, מדעי התזונה וביולוגיה, לצד תחומים שאינם חקלאיים כמו קולנוע, דיפלומטיה ואדריכלות ירוקה.
הרחבת "טבעיינות" מתחום הטיפוח אל המזון מוסיפה לתלמידים גם התנסות מסוג אחר: לא רק כיצד לייצר חומר או לגדל אותו, אלא איך לחשוב על מי שישתמש בו בבית ומה אפשר לעשות איתו במטבח.
לפי המידע שנמסר מהמיזם, מחירי המוצרים החדשים נעים בין 20 ל־45 שקלים, והם מוצעים למכירה באמצעות אתר "טבעיינות".
מבחינת בני הנוער, אפשר לראות בשקית קמח או בבקבוק שמן את המוצר הסופי. אבל מאחוריהם נמצאת התנסות רחבה בהרבה – בניסיון לקחת חומר גלם, להבין אותו, להפיק ממנו משהו חדש ואז להתמודד עם השאלה שכל יצרן פוגש בסוף: איך גורמים למישהו לבחור דווקא במוצר שלכם.
עוד כתבות בנושא
