השב"כ אינו מתנ"ס: אירועי גאווה לא יחזקו את ביטחון המדינה

על הגופים הביטחוניים במדינת ישראל להישאר ממלכתיים, מקצועיים וממוקדים במשימה. אין מקום להפוך את השב"כ לזירה שבה מקודמות אג'נדות חברתיות שאינן קשורות ישירות למשימת הביטחון

תוכן השמע עדיין בהכנה...

ראש השב"כ, דוד זיני | דור פזואלו, פלאש 90

ראש השב"כ, דוד זיני | צילום: דור פזואלו, פלאש 90

בשנים האחרונות מתנהל ויכוח ציבורי סביב תפקידם של גופים ממלכתיים במדינת ישראל, ובתוכם גם שירות הביטחון הכללי. המתקפה על ראש השב"כ בשל החלטתו לבטל את אירועי חודש הגאווה בשירות, נובעת בראש ובראשונה מעצם היותו חובש כיפה, והוא סומן עוד לפני שרגלו נכנסה בשערי המטה.

עוד כתבות בנושא

הוויכוח הזה אינו רק על תוכן כזה או אחר, אלא על שאלה עמוקה יותר: מהי דמותו של גוף ביטחוני במדינה דמוקרטית?

שירות הביטחון הכללי הוא גוף לאומי שנועד להגן על אזרחי ישראל, לסכל טרור, להתמודד עם אויבים ולשמור על ביטחון המדינה. דווקא משום חשיבותו, הוא חייב להישאר מעל מחלוקות פוליטיות וחברתיות. תפקידו אינו לחנך את החברה או לייצג קבוצה מסוימת, אלא לפעול מתוך ממלכתיות, מקצועיות במשימות השנות מסיכול טרור עד אבטחת אישי ציבור ושמירה על הדמוקרטיה.

הכי מעניין

מניסיון אישי

אני אומר זאת גם מתוך ניסיון אישי. כאשר הגעתי לשירות כמאבטח צעיר, ביחידה לאבטחת אישים (730), מעולם לא חשבתי שמגיע לי יום מיוחד בגלל היותי דתי, בן הציונות הדתית או בוגר מסגרת מסוימת.

לא ציפיתי להכרה מיוחדת ולא ביקשתי שהמערכת תתאים את עצמה לזהות שממנה באתי. להפך. ידעתי שאני נכנס למערכת ממלכתית שבה כולם שווים מול המשימה של ביטחון המדינה.

עוד כתבות בנושא

היו פעמים בהן נדרשתי להתמודד עם מורכבויות בין אורח החיים ההלכתי לבין צורכי שירות המדינה, כגון אבטחה בשבתות ובחגים, משימות שלא כל בחור דתי מוכן לעשות ובתנאים לא פשוטים וכן מפגש עם גורמים שונים ומגוונים ששונים מאורח החיים שלי. תמיד עמדה לנגד עיניי האחריות לבצע את המשימה בצורה הטובה ביותר.

דווקא שם נבחנת הממלכתיות. לא בכך שמוחקים זהויות, אלא בכך שמבינים שהשירות הציבורי הגדול מכולם מחבר בין אנשים שונים סביב מטרה משותפת.

ראש השב"כ לשעבר רונן בר (ימין) וראש המוסד לשעבר דוד (דדי) ברנע | חיים גולדברג,  פלאש 90

ראש השב"כ לשעבר רונן בר (ימין) וראש המוסד לשעבר דוד (דדי) ברנע | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

כל אדם שנכנס בשערי שירות הביטחון הכללי - יהודי או ערבי, דתי או חילוני, מכל קבוצה או השקפה - צריך לקבל את אותם ערכים בסיסיים: מקצועיות, אחריות, כבוד האדם ונאמנות למדינה, למען ביטחון מדינת ישראל.

אין צורך ליצור מסגרות שמדגישות כל הזמן קבוצות וזהויות בתוך גוף שמטרתו לחבר ולפעול יחד. בוודאי שאין מקום להפוך גוף ביטחוני לזירה שבה מקודמות אג'נדות חברתיות שאינן קשורות ישירות למשימת הביטחון.

עוד כתבות בנושא

הערך החשוב ביותר שמערכת כזו יכולה להנחיל הוא דווקא הערך היהודי העתיק של דרך ארץ: "ואהבת לרעך כמוך". חז"ל לימדו אותנו: "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך". אלו ערכים שמתאימים לכל אזרח במדינת ישראל, בלי קשר למגזר או להשקפה.

דווקא בתקופה שבה מדינת ישראל מתמודדת עם איומים ביטחוניים מורכבים, אנחנו צריכים לחזק את הגופים שמגנים עלינו, לשמור על האמון הציבורי בהם, ולהבטיח שהם יישארו ממלכתיים, מקצועיים וממוקדים במשימה.

שירות ביטחון אינו מתנ"ס או מועדון קהילתי. הוא אחד מעמודי התווך של ביטחון ישראל. כוחו הוא ביכולת של אנשים שונים להניח בצד את ההבדלים ולהתאחד סביב האחריות הגדולה ביותר: להגן על אזרחי מדינת ישראל.

עוד כתבות בנושא

אוהד ניימרק

יוצא שב"כ, ממקימי גדודי הגנה ביישובי העוטף, מנכ"ל עמותה "כשהחזקים מתגלים", יזם חברתי ותושב ת"א כ-16 שנה