שלום לראש השב"כ אלוף דוד זיני.

אין ספק שמחפשים אותך. בלי טיפת סיבה עניינית חיפשו אותך מהרגע ששמך הוזכר בהקשר של השב"כ, וברור שלא קיבלת רגע אחד של חסד. נדמה שגם אם תקפוץ בלשכתך שלוש פעמים, תתעורר מיד "סערת הקפיצה המשולשת" בעיתונים מסוימים, שידרשו כמובן את הדחתך המיידית.

ודווקא בגלל זה קבל ממני הקטן עצה תקשורתית חינם – צלול עמוק. תוריד את השם "זיני" מסדר היום. האזכורים הבלתי פוסקים שלך בתקשורת, ומובן שאתה לא שולט על כולם, אינם משרתים את טובתך. מה שאפשר – צמצם. עד לעמי אילון בשנת 1996 הציבור לא הכיר את שמו של ראש השב"כ, רק את האות הראשונה. זאת הייתה, אגב, הפעם הקודמת שבה אלוף בצה"ל הוצנח לראשותו אחרי כישלון חמור של השירות. גם שמו של רונן בר, קודמך בתפקיד, לא היה שגור על הלשונות של רובנו עד למחדל הגדול שהכתים את כהונתו. באזורים שבהם אתה פועל כיום, השקט הוא סימן ברכה.

אני לא מבקש שתירא ולא שתיחת, חלילה. ולא שתפסע במתקני השב"כ בהרכנת ראש ובחשש לחולל מהפכות. להפך. היה רבאקיסט בביתך, ושושואיסט בצאתך. עזוב את הנאומים, המכתבים, העתירות והמליצות. לו רק נחדל לשמוע את הזמזום הזה סביב השם זיני למשך חצי־שנה - שנה, תגלה שאפילו כמה משונאיך האוטומטיים ידקלמו שבחים עליך ועל מהפכותיך בשירות כבשר מבשרה של מערכת הביטחון. בכל מקרה המבחן האמיתי הוא במעשה, לא בדיבור. או כמו שדוד אחר ניסח את זה בשלוש מילים מדויקות - לך דומייה תהילה.