בבוקר 7 באוקטובר התברר במהירות כי אחת הבעיות הקשות ביותר שישראל תידרש להתמודד איתן אינה רק צבאית: מאות אזרחים וחיילים נעדרים, חטופים, מנותקי קשר – ולצה"ל אין גוף אחד שמסוגל לנהל את האירוע. לא כתרחיש ייחוס, לא כיכולת קיימת, ולא כפיקוד אחראי.
"הסיבה להקמת מפקדת השו"ן הייתה פשוטה מאוד", אומר גורם בכיר במפקדה. "היו גופים שעסקו בנושא שבויים ונעדרים לפני 7 באוקטובר, והיו כאלה שנערכו לחירום – אבל אף אחד לא היה ערוך לאתגר כזה. באותו בוקר לא היה מישהו שיכול לעשות את זה".
עוד כתבות בנושא
מתוך הוואקום הזה הוקמה מפקדת השבויים והנעדרים (שו"ן): מפקדה ייעודית, חריגה במבנה שלה, השייכת לאגף המודיעין, בפיקוד אלוף (מיל׳) ניצן אלון, ומרכיבה תחתיה גורמים מכל זרועות הביטחון – אמ"ן, שב"כ, מוסד, זרוע היבשה, חיל האוויר וחיל הים. "המשימה הזו מחייבת שיתופי פעולה רחבים. לכן כולם פעלו תחת מפקדה אחת, מהרגע הראשון".
הכי מעניין
המשימה הראשונה של המפקדה הייתה להבין עם מה בכלל מתמודדים. בשבוע הראשון לאחר המתקפה דווח על יותר מ-3,100 נעדרים. חמ"לים אזרחיים שהוקמו ביוזמת משפחות ואזרחים עקבו אחרי המספרים, ובשלב מסוים אף הקדימו את הצבא. "שיתפנו איתם פעולה, כי בהתחלה הם השיגו אותנו", מודה הבכיר.
בתוך כשבועיים ירדו המספרים לכ-300, אך גיבוש התמונה הסופית היה תהליך ארוך, מורכב ולעיתים מבלבל. היו מקרים שבהם נעדרים הוגדרו מנהלתית כחטופים גם בלי ודאות מלאה. רק מחקר מודיעיני מתמשך הבהיר בסופו של דבר כי חלקם כלל לא נחטפו, וגופותיהם אותרו בשטח ישראל.
רק בדצמבר 2024 נחתם המספר הסופי: 251 חטופים שנחטפו ב-7 באוקטובר, חיים ומתים, אליהם הצטרפו ארבעה חטופים שהוחזקו ברצועת עזה עוד קודם לכן, הדר גולדין ואורון שאול ז"ל, והישאם א-סייד ואברה מנגיסטו. "לא איבדנו אף אחד", מדגיש הבכיר, "בסוף ידענו מי נחטף ומי לא".
עוד כתבות בנושא
במקביל למיפוי הראשוני, החלה מפקדת השו"ן במחקר שיטתי על מיקומי החטופים ברצועת עזה, תוך הפרדה ברורה בין חטופים חיים לחטופים חללים. "אלו שתי משימות שונות לחלוטין, עם משמעות מודיעינית ומבצעית אחרת לגמרי". בנוסף, הצוותים חולקו על פי מיקומים ואחריות של יחידות בארגוני הטרור, "פרשיות" – מי שנחטף ביחד נחקר כמקרה אחד.
במקרה של חטופים חיים, הדגש היה על הבנת מיקומם, זהות המחזיקים בהם, מצבם והכוונת הפעילות הצה"לית כך שתצמצם סיכונים ותמנע פגיעה בהם. העבודה נעשתה בממשק יומיומי עם פיקוד הדרום וחיל האוויר, מתוך מטרה כפולה: לדעת היכן הם – וגם, כשלא יודעים בוודאות, לצמצם ככל האפשר פגיעה מאש כוחותינו או רצח חטופים בידי שוביהם בעקבות התקרבות כוחות. "זו הייתה משימה דינמית מאוד", מסביר הבכיר, "החטופים הועברו ממקום למקום, בעיקר בחטיבת עזה. אי אפשר לשים וי פעם אחת ולעצור. צריך לעדכן תמונת מצב כל הזמן".
עדן ירושלמי הי"ד. | צילום: באדיבות המשפחה
המורכבות הועצמה נוכח אופי האויב: חמאס והג'יהאד האיסלאמי הם ארגונים ממודרים, עם מעגלי סוד מצומצמים. המחקר התבסס על שילוב סיגינט, ויזינט, חקירות, מידע משבויים ששבו, ושיתוף פעולה הדוק עם שב"כ. לעיתים נוהל מתח מבצעי ממשי: הרצון לחסל מחבל שמהווה איום מול ההבנה שהוא עשוי להחזיק במידע קריטי על חטופים. "רצינו להרוויח צוהר מודיעיני", כהגדרת הגורם. המתחים הללו, לדבריו, נוהלו יום-יום ושעה-שעה. "אני לא מכיר עוד מלחמה שבה צריך להכריע אויב כדי להבטיח ביטחון לכוחות, כשיש מאות אזרחים ישראלים בשטח הלחימה וצריך להימנע מפגיעה בהם. לא הייתה לזה תורת לחימה".
לא בכל המקרים הצליחה המפקדה לעמוד במשימה. חטופים נפגעו, וחלקם נהרגו. 38 חטופים נהרגו בשבי בנסיבות שונות מאז 8 באוקטובר, לפי מפקדת השו"ן, חלק מהמקרים עדיין מתוחקרים. לדבריהם, ב-7 באוקטובר היו מספר מקרים שעדיין לא ברור איפה ומתי קרו, ולכן יש פער ממספרים שונים שפורסמו. כל מקרה מתוחקר לעומק, בשיתוף כלל הגורמים, והלקחים הוטמעו בעבודה המשותפת עם פיקוד הדרום וחיל האוויר. מרכיב נוסף, רגיש במיוחד, היה המחויבות להציג את התחקירים למשפחות החטופים שנפגעו. "הייתה הפנמה טובה של הלקחים", אומר הגורם. "אבל זה אתגר מורכב מאוד, ולכן היו סוגים שונים של טעויות".
עוד כתבות בנושא
בצה"ל שינו את השיטות בעקבות אירועים קשים. בעקבות הירי בשלושת החטופים שנמלטו מהשבי בתחילת המלחמה, "למדנו הרבה על האופן של תדרוך הכוחות והבנה שייתכן וחטופים יצליחו להימלט משוביהם ולהבין שיש אולי חטופים בתנועה. נערכנו לזה בהמשך", אומר הגורם ומציין כי גם אחרי רצח ששת החטופים ברפיח, שינו את אופן התדרוך והפעולה של הכוחות, "אחרי כן לא היו חטופים שנרצחו בשבי, זה קשור לאופן שבו כוחות צה"ל פועלים בסביבת חטופים ובהבנה של המגבלה ביכולת שלנו להבין איך יפעל המחבל בכל רגע נתון, והמשקל של מודיעין לא עדכני ואיזה מקום נותנים להם, ואיך מתמרנים כשלא יודעים את המיקומים הנכונים".
את הלקחים הטמיעו במרכבות גדעון א' וב', דבר שהוביל לביקורת רבה מקרב הכוחות המתמרנים, שהרגישו כי ידיהם כבולות. הטענות הגיעו גם אחרי שורת מקרים בהם חיילים נפגעו ואף נהרגו בעקבות ירי מחבלים שיצאו מאזורים שנאסרו לתקיפה בגלל החשש מהימצאות שו"ן. "ברור שצמצום הסיכון על החטופים מייצר לכוחות מגבלה מבצעית שמוסיפה מורכבות", מודה הבכיר, "אבל היא לא המגבלה המבצעית היחידה, יש עוד רבות. השתדלנו להיות במאה אחוז יחד עם פיקוד דרום, גם על רמת המודיעין שעובדים איתו, להסביר את ההמלצות והשיקולים, ולהיות איתם כל הזמן בקבלת ההחלטות כדי שנקבל את ההחלטות המושכלות ביותר בסיטואציות לחימה הכי קשות שיש. ברור לי שמבחינת הכוחות בשטח בחלק מהמקרים הם לא הבינו את שיקול הדעת שלנו וההחלטות נראו להם שרירותיות, השתדלנו ללמוד מזה ולהפיק לקחים".
המחקר על חטופים חללים כלל שני רבדים: קביעת מוות ברמת ודאות מספקת למשפחות, ומחקר מודיעיני שמכווין פעילות מבצעית להשבתם. ניהול הסיכונים כאן היה פשוט יותר, ולכן עשרות חללים הושבו במהלך תמרון או במבצעים מיוחדים. אלא שגם כאן האתגר היה עצום. "היה כאוס גם בצד השני", מתאר הגורם. "חמאס עצמו לא ידע להצמיד שם לגופה. לא פעם ידענו יותר ממנו". הדחיפות הייתה קריטית: מקומות נהרסים, אנשים שיודעים מידע נהרגים – והחלון נסגר. הבכיר מסביר גם לגבי השיח התקשורתי סביב סיכון לוחמים במבצעים להחזרת גופות. "היה לנו ברור למה זה חשוב ונדרש, לא היה ספק. ניהול הסיכונים המבצעי חייב להיות כזה שביטחון כוחותינו הוא העיקרון המוביל וזה ברור גם לנו וגם למפקדי היחידות המבצעיות, שהסיכון לפגיעה הוא קטן ככל הניתן".
המקרה הסבוך ביותר היה זה של רס"ר רן גואילי ז"ל. גם חמאס וגם הג’יהאד האיסלאמי לא ידעו לומר היכן הוא נקבר. מפקדת השו"ן החזיקה במספר תרחישים, והגיעה למסקנה כי נקבר בתחילת אוקטובר יחד עם אלמונים עזתיים, בבית קברות במזרח עזה. המחקר שנעשה בשיתוף שב"כ, איפשר למקד את אזור החיפוש למינימום האפשרי וגם לומר באיזה מקום בדיוק לחפור. בתחילת השבוע, חולצה גופתו והובאה לקבורה בישראל. "כך הושלמה המחויבות שלנו אחרי הכישלון של 7 באוקטובר", אומר הגורם, ומבהיר כי בניגוד לטענות: "לא זיהיתי שיקולים לא ענייניים בדחיית המבצע".
עוד כתבות בנושא
לצד המחקר והמבצעים, פעלה המפקדה בשני מאמצים מתמשכים נוספים: ליווי צוות המשא ומתן – בהבנת תפיסת הצד השני, עמדות חמאס והמלצות למו"מ – וליווי משפחות החטופים. "לתווך למשפחות את המודיעין, וגם את היעדר הידיעה, זו משימה מורכבת לא פחות", אומר הגורם, ומציין כי בתוך המפקדה נוצרה הפרדה ייעודית בין מי שעוסק במחקר ובמבצעים לבין מי שנפגש עם המשפחות בלבד.
מאז תחילת המלחמה שירתו במפקדה כ- 2,100 משרתי מילואים, מתוכם כ- 1,300 ממערך המבצעים המיוחדים וכ-800 משרתים נוספים ממעל ל-50 יחידות שונות, חלק ניכר מחטיבת המחקר ויחידה 8200. כ-60 אחוזים מסד״כ המפקדה הורכב ממשרתי מילואים.
"התרחיש שהגענו אליו היה מעבר לכל דמיינו. לא הערכתי שנגיע למצב הזה שכולם חוזרים. המשכנו לעבוד מאוד קשה וכל הצלחה חיזקה את התחושה שאנחנו בכיוון הנכון", אומר הבכיר ומציין כי טעה בהערכתו גם לגבי חמאס והידיעה שלו על מיקומי הגופות. "הוא הצליח להחזיר כמות יותר גדולה ממה שבישראל העריכו". במהלך המלחמה הוחזרו 168 חטופים חיים ו-87 חטופים חללים. 59 מהחטופים, חיים וחללים, חולצו במבצעים.
עוד כתבות בנושא
גם ברגעי השיא של הלחימה, מדגישים במפקדה, לא הופסקה הכנת מבצעים מיוחדים לחילוץ, חלקם יצאו לפועל, אחרים נעצרו ברגע האחרון או לא צלחו. "ממש עד הפסקת האש האחרונה עבדנו על זה. זה הלך ונהיה קשה מבצעית לתכנן ולממש מבצעים. היו מבצעים מוכנים שנעצרו ברגע האחרון, או כאלה שיצאו ולא השיגו את מטרתם כי החטוף לא נמצא", מגלה הבכיר.
"לצד הכישלון הענק של 7 באוקטובר", מסכם הגורם, "יש במה להיות גאים: במשאבים, באנשים, בעשייה ובגיבוי המפקדים. אני מקווה שהשלמת המשימה תאפשר צמיחה קדימה".
פעילות המפקדה לאורך המלחמה חולקה לשלוש תקופות זמן מרכזיות:
השבעה באוקטובר ועד למבצע "דלתות שמיים" (נובמבר 2023):
בתקופה זו התמקדה המפקדה בבניית תמונת מצב ראשונית ובפיתוח מנגנונים, במקביל לתחילת התמרון הקרקעי ולהקמת המפקדה כיחידה סדירה ועצמאית. במהלך התקופה חולצו ושוחררו חמש חטופות - אחת שוחררה במבצע מיוחד, ו-4 האחרות שוחררו בשתי פעימות שונות. לאחר מכן, התקיים מבצע "דלתות שמיים", בו שוחררו 105 חטופים חיים.
מ"דלתות שמיים" ועד למבצע "כנפי דרור" (מרץ 2025):
במהלך תקופה זו חולצו 47 חטופים וחללים במסגרת מבצעים מיוחדים, במקביל לפעילות המבצעית ברצועת עזה, לרבות פשיטות לבתי החולים שיפא ונאצר, תקיפת מרואן עיסא ותחילת התמרון ברפיח, חאן יונס, ג'באליה ותל סולטאן. במקביל, צוות המלחמה המיוחד לענייני שו"ן עבר לפעילות מבסיס נפרד, נוכח גידול בסד"כ והצורך ביכולות עצמאיות ובלתי תלויות.
לוחמי אוגדה 99 בצפון רצועת עזה, ארכיון | צילום: דובר צה"ל
"כנפי דרור" ועד מבצע "שבים לגבולם" (ינואר 2026):
בתקופה זו שוחרר החטוף עידן אלכסנדר וחולצו עשרה חטופים חללים נוספים במסגרת מבצעים מיוחדים. המפקדה פעלה ליצירת מנגנוני הגנה ושימור על החטופים לאורך כל התקופה, במקביל לתמרון צה"ל ברצועה במסגרת מבצעי מרכבות גדעון א' וב', התרחש מבצע "שבים לגבולם" בו שוחררו 47 מתוך 48 החטופים שנותרו בשבי, מתוכם 20 חיים ו-27 חללים.
מבצע ״שבים לגבולם״ ועד מבצע ״לב אמיץ״ (ינואר 2026):
שוחרר החטוף רן גואילי ז״ל במבצע חילוץ מורכב .
כעת, עם השלמת עיקר המשימה ברצועת עזה, מפקדת השו״ן שומרת על כוננות להפעלה מיידית במתכונת חירום, ועוברת לפעול כהתארגנות ייעודית תחת מערך המבצעים המיוחדים – לצורך השלמת משימות השו״ן בזירות נוספות, אם וככל שיידרש. בצה״ל מדגישים כי השירות במפקדה כלל חשיפה מתמשכת לתכנים קשים, עומס רגשי כבד ואחריות יוצאת דופן. לאורך תקופת הפעילות, וגם לאחר חזרת כלל החטופים מרצועת עזה, מיושם דגש מיוחד על מענה בתחום בריאות הנפש: ליווי מקצועי, זמינות גורמי תמיכה, שיחות עיבוד והפניית משרתים לגורמי טיפול לפי צורך. בצה״ל מציינים כי הליווי והתמיכה יימשכו גם בהמשך.
עוד כתבות בנושא
במקביל, מפקדת השו״ן מפיקה שורה ארוכה של לקחים מהמבצעים ומהפעילות בשנות המלחמה, בדגש על ממשקים בין־ארגוניים, תהליכי קבלת החלטות ואופן הוצאת מבצעים לפועל. ביחידה מתבצעים תחקירים בהיבטי מבצעים, תיאומים ועבודה מול גופים שאינם צה״ליים. לאחר תקופה ממושכת שבה התבססה המפקדה במידה רבה על סד״כ מילואים, היא נמצאת כעת בתהליכי בניין כוח, הסדרת תקנים ותיאום כוח אדם אל מול המשימות השוטפות – כחלק מהיערכות לשימור הידע, היכולות והכשירות שנבנו במהלך המלחמה.