מאז הבחירות לפרלמנט שנערכו בעיראק לפני יותר מחודש, מנהלות המפלגות והסיעות הפוליטיות במדינה תמרונים אינטנסיביים בניסיון להרכיב קואליציות שיקבעו את זהות הממשלה הבאה.
הבחירות שנערכו בנובמבר לא הולידו גוש בעל רוב מכריע, ופתחו פתח לתקופה ממושכת של משא ומתן פוליטי. הממשלה שתקום תירש אומנם מציאות ביטחונית יציבה יותר מאשר בעבר, אך גם פרלמנט מפוצל, השפעה פוליטית גוברת של מיליציות חמושות, כלכלה שברירית ולחצים בינלאומיים ואזוריים סותרים – ובראשם שאלת עתידן של המיליציות הנתמכות בידי איראן.
עובדי בחירות סופרים פתקי הצבעה בעת סגירת קלפי, במהלך הבחירות לפרלמנט בבגדד | צילום: AP/האדי מיזבן
עובדי בחירות סופרים פתקי הצבעה בעת סגירת קלפי, במהלך הבחירות לפרלמנט בבגדד | צילום: AP/האדי מיזבן
אופק לא ברור
מפלגתו של ראש הממשלה מוחמד שיע אל־סודאני זכתה בכמות המושבים הרבה ביותר בבחירות. במהלך כהונתו הראשונה הציג סודאני עצמו כפוליטיקאי פרגמטי, המתמקד בשיפור השירותים הציבוריים, והצליח להשאיר את עיראק מחוץ לעימותים האזוריים.
הכי מעניין
ואולם, אף שמפלגתו משתייכת פורמלית ל״מסגרת התיאום״ – קואליציה של מפלגות שיעיות הנתמכות בידי איראן, שהפכה לגוש הגדול בפרלמנט – מעריכים פרשנים כי אין זה סביר שהקואליציה תתמוך בניסיון של סודאני לכהונה שנייה.
״המועמד לראשות הממשלה חייב להיות מישהו שהמסגרת מאמינה שתוכל לשלוט בו, ושאין לו שאיפות פוליטיות עצמאיות״, אמר סג’אד ג’יאד, פרשן פוליטי עיראקי וחוקר במכון החשיבה The Century Foundation.
לדבריו, סודאני עלה לשלטון ב־2022 בתמיכת מסגרת התיאום, אך כיום הוא נתפס כמתחרה פוליטי חזק מדי. ״הקואליציה לא תעניק לו כהונה שנייה, משום שהוא הפך לשחקן עצמאי ובעל כוח״, אמר.
״המועמד לראשות הממשלה חייב להיות מישהו שהמסגרת מאמינה שתוכל לשלוט בו, ושאין לו שאיפות פוליטיות עצמאיות״
AP | הפגנה אנטי-ישראלית ונגד ארה"ב באיראן
ראש הממשלה העיראקי היחיד שכיהן שתי קדנציות מאז 2003 הוא נורי אל־מאלכי, שנבחר לראשונה ב־2006. ניסיונו לכהונה שלישית נכשל, לאחר שנמתחה עליו ביקורת חריפה בשל ריכוז סמכויות וניכור כלפי סונים וכורדים.
לדברי ג’יאד, מסגרת התיאום הפיקה לקחים מתקופת מאלכי: ״ראש ממשלה שאפתן נוטה לצבור כוח על חשבון אחרים״.
עוד כתבות בנושא
עוד ציין כי המועמד לראשות הממשלה חייב להיחשב ראוי הן בעיני איראן והן בעיני ארצות הברית – שתי מעצמות בעלות השפעה מכרעת בעיראק – וגם בעיני המנהיג הדתי השיעי הבכיר במדינה, האייתוללה עלי אל־סיסתאני.
ראש ממשלת עיראק, מוחמד שיעה אל-סודאני, נואם במהלך אירוע לציון סיום המשימה הפוליטית של האו"ם בבגדד | צילום: AP/האדי מיזבן
סודאני בין הפטיש לסדן
בבחירות זכו הסיעות השיעיות – הנשלטות ברובן בידי מפלגות מסגרת התיאום – ב־187 מושבים. הסיעות הסוניות קיבלו 77 מושבים, הכורדיות 56, ולצדן תשעה מושבים השמורים לנציגי מיעוטים.
קואליציית “השיקום והפיתוח”, בראשות סודאני, זכתה להצלחה גדולה בבגדד ובכמה מחוזות נוספים וזכתה ב־46 מושבים. התוצאה אמנם מחזקת את מעמדו של סודאני, אך אינה מאפשרת לו להרכיב ממשלה ללא תמיכת קואליציה רחבה – מה שמאלץ אותו להתקרב מחדש למסגרת התיאום כדי לשמר את סיכוייו הפוליטיים.
יש הרואים ביטוי לדינמיקה הזו בהחלטת ממשלתו, מוקדם יותר החודש, לבטל את ההכרזה על חיזבאללה הלבנוני ועל המורדים החות’ים בתימן כארגוני טרור – צעד שננקט רק שבועות לאחר שההכרזה הושמעה, בטענה שמדובר היה בטעות. שני הארגונים נתמכים בידי איראן ובעלי קשרים הדוקים עם מיליציות חמושות בעיראק.
כוחה של מסגרת התיאום התחזק גם לנוכח היעדרותו מהבחירות של הזרם הסדריסטי, בהנהגת איש הדת השיעי מוקתדא א־סדר, שמחרים את המערכת הפוליטית מאז כישלונו להרכיב ממשלה לאחר שזכה במספר המושבים הגדול ביותר בבחירות 2021.
חאמד א־סייד, פעיל פוליטי ובכיר בתנועת “הקו הלאומי”, שהחרימה אף היא את הבחירות, אמר כי להיעדרותו של א־סדר הייתה ״השפעה מכרעת״. לדבריו, היא הפחיתה את שיעורי ההצבעה באזורים שבהם נהנה מתמיכה רחבה, כמו בגדד והמחוזות הדרומיים, ויצרה ואקום אלקטורלי שנוצל בידי קבוצות יריבות – רבות מהן מחזיקות בזרועות חמושות.
קבוצות פוליטיות הקשורות למיליציות חמושות זכו בלמעלה מ־100 מושבים בפרלמנט – הנתון הגבוה ביותר מאז 2003.
שחקנים נוספים בזירה
הכוחות הסוניים ניסו להתארגן מחדש במסגרת קואליציה חדשה בשם “המועצה הפוליטית הלאומית”, במטרה להשיב לעצמם השפעה שאבדה להם בבחירות 2018 ו־2021.
בזירה הכורדית נמשכת החלוקה המסורתית בין המפלגה הדמוקרטית של כורדיסטן לבין האיחוד הפטריוטי של כורדיסטן, תוך משא ומתן מתמשך ביניהן על זהות הנשיא הבא.
על פי הנוהג בעיראק, הנשיא הוא תמיד כורדי, ראש הממשלה – שיעי, ויושב ראש הפרלמנט – סוני. הפרלמנט נדרש לבחור יושב ראש בתוך 15 ימים מאישור תוצאות הבחירות בידי בית המשפט הפדרלי העליון, שאישר אותן ב־14 בדצמבר. בתוך 30 ימים מהישיבה הראשונה אמור להיבחר נשיא, ולאחר מכן, בתוך 15 ימים, ימונה ראש ממשלה, שלו מוקצבים 30 ימים להרכבת הממשלה.
עוד כתבות בנושא
וושינגטון נכנסת לתמונה
הממשלה הבאה תידרש להתמודד עם אתגרים כלכליים ופוליטיים כבדי משקל: חוב ציבורי של יותר מ־90 טריליון דינר עיראקי – כ־69 מיליארד דולר – תקציב מדינה התלוי בכ־90% בהכנסות מנפט, ונגע השחיתות המושרש.
אך הסוגיה הרגישה ביותר היא עתידן של “יחידות הגיוס העממי” – קואליציה של מיליציות שהוקמה כדי להילחם בדאעש לפני יותר מעשור. אף שהכוחות הוכפפו רשמית לצבא עיראק ב־2016, בפועל הם פועלים במידה רבה של עצמאות.
לאחר הטבח שהתרחש ב־7 באוקטובר 2023 והמלחמה שפרצה בעקבותיו בעזה, פתחו כמה מהקבוצות החמושות במסגרת זו במתקפות נגד בסיסים אמריקניים באזור, כתגובה לתמיכת וושינגטון בישראל.
ארצות הברית מפעילה לחץ על עיראק לפרק את המיליציות הנתמכות בידי איראן – משימה מורכבת במיוחד לנוכח כוחן הפוליטי וההתנגדות הצפויה מצד טהראן. שני בכירים עיראקים, שדיברו בעילום שם, אמרו כי וושינגטון הזהירה מפני מינוי ראש ממשלה השולט במיליציה חמושה, וכן מפני מתן תיקים ביטחוניים או משרדי מפתח לאישים המזוהים עם קבוצות חמושות.
״הבעיה הגדולה ביותר תהיה ההתמודדות עם המפלגות הפרו־איראניות המחזיקות בזרועות חמושות – במיוחד אלה שהוגדרו בידי ארצות הברית כארגוני טרור״, אמר ג’יאד.
אחת החזקות שבהן, כתאאיב חיזבאללה, פרסמה אתמול (שבת) הודעה שבה דחתה על הסף כל אפשרות לוותר על נשקה. לדבריה, נשק הארגון יישאר בידי לוחמיו עד לנסיגת כל “כוחות הכיבוש” – האמריקניים, כוחות נאט״ו והכוחות הטורקיים – ולהבטחת הגנת האוכלוסייה ואתרי הקודש מפני ארגונים קיצוניים.
עוד כתבות בנושא
