לפחות מיליארד דולר בשנה - זהו הסכום שמכניסה הרפובליקה האסלאמית בזכות קנוניה מתוחכמת בין עיראק לאיראן שמצליחה לעקוף את הסנקציות המערביות, כך עלה בתחקיר של סוכנות הידיעות רויטרס מדצמבר האחרון.
על תרמית הנפט הענקית של עיראק, כיצד היא נוצרה, מי מוביל אותה ואיך היא מתבצעת בפועל? מבט אל מאחורי הקלעים של אחת ממכונות ההברחה המורכבות בעולם.
הג'וב העיראקי
הברחת נפט היא חלק בלתי נפרד מההיסטוריה המודרנית של עיראק. בשנות התשעים, תחת סנקציות של האו"ם, נמנעה מממשלת עיראק האפשרות לייצא נפט באופן חופשי. בתגובה, הפעיל משטר סדאם חוסיין מערכת מקבילה של הברחות נפט "מחוץ לספרים", שלא נעזרה בנמלים הרשמיים של עיראק או בארגון הממשלתי לשיווק נפט.
הכי מעניין
היה קיים גם בזמנו. סדאם חוסיין | צילום: גטי אימג'ס
מאז הפלישה האמריקנית לעיראק ב-2003, המשטר הפוליטי במדינה לא הצליח לבסס שלטון ריבוני יציב. חלוקת הכוח בין קבוצות אתניות ועדתיות, האחיזה האיראנית במוקדי שלטון והתמוססות גבולות בין הצבא המקומי למיליציות שונות יצרו קרקע פורייה למגוון פעילויות בלתי חוקיות. אחת המרכזיות שבהן - והנעלמות מהעין הציבורית - היא תעשיית ענק של הברחות נפט.
עיראק היא המדינה בעלת עתודות הנפט החמישיות בגודלן בעולם כ-8.7% מכלל הנפט בעולם וכלכלתה תלויה באופן כמעט בלעדי בתעשיית האנרגיה. לפי קרן המטבע הבינלאומית (IMF), בשנת 2022 הכנסות ממשלת עיראק מייצוא נפט גולמי היוו כ-95% מסך הכנסותיה. מגזר האנרגיה, בעיקר נפט וגז, מהווה כ-60-65% מהתמ"ג של עיראק.
התעשייה הרווחית משכה אליה את המיליציות השיעיות, המנצלות את השליטה בשטחי שדות נפט, בנקודות הפצה ובמסופי הייצוא - וכן במנגנונים ביורוקרטיים.
הותירה אחריה ואקום שלטוני. הפלישה האמריקנית לעיראק ב-2003 | צילום: AFP
כשעיראק מתבוססת בביצת אי-משילות, מלחמות פנים ושחיתות, מיליציות פרו-איראניות מנצלות את הריק כדי להפוך את המדינה לצינור אספקה גלובלי למכירת נפט בלתי חוקי - שההכנסות ממנו מממנות את המבצעים החשאיים של טהראן ברחבי המזרח התיכון. מיליציות כמו "כתאיב חזבאללה" ו"עעסאיב אהל אל-חק" (AAH) מתחזקות, חודרות לפוליטיקה, ושמות יד על משרדים ממשלתיים.
עוד בנושא המיליציות הפרו-איראניות בעיראק
פקידי ממשל רבים, לרבות בכירים במשרד הנפט, משתפים פעולה עם המיליציות, או פועלים תחת איומים מצדן. כתוצאה מכך, מדי חודש מועברות כמויות עצומות של נפט גולמי ללא דיווח - לעיתים תוך עירובו עם נפט איראני, המצוי תחת סנקציות בינלאומיות.
הסוד של סודאני
כאמור, התרמית העיראקית - הנשלטת בידי המיליציות השיעיות במדינה - מתבססת על ערבוב פיזי בין נפט עיראקי לנפט איראני במים מקומיים או בינלאומיים. המשלוח כולו מקבל אישורים מזויפים מטעם ממשלת עיראק, לפיהם מקור הנפט בעיראק, כך שהנפט האיראני מצויד באישור רשמי המעיד על מקור עיראקי ובאופן הזה ניתן למכור אותו ללא הסנקציות על איראן.
ראש ממשלת עיראק, א־סודאני. | צילום: איי. פי
אף שהמיליציות הפרו-איראניות הפסידו בבחירות 2021, הן הצליחו לדחוף למינויו של ראש הממשלה, מוחמד שיעה א-סודאני, ב-2022 ומאז נכנס האחרון לתפקידו, הקנוניה העיראקית-איראנית משגשגת.
עוד כששימש כשר התעשייה בעשור הקודם, העניק א-סודאני למיליציות את השליטה בפועל בשוק המתכות. משעה שהוכתר כראש-הממשלה, פגעו א-סודאני והמיליציות במערכות המודיעין והאכיפה העיראקיות - כמו גם בחירויות האזרח - באופן שיטתי ומתמשך, כל זאת כדי למנוע ערעור על שלטונן בפועל. עיראק מתהדרת בכסות של מדינה ריבונית, אך דה-פקטו האינטרסים האיראניים נמצאים בראש סדר העדיפויות של קברניטיה.
25% מכלל הנפט האיראני שהפר את הסנקציות
תחקיר של הוול סטריט ג'ורנל מ-2022 מצא כי בשלהי העשור הקודם חסתה מרבית תעשיית הברחת הנפט תחת חברת AISSOT. לפי הערכות, בדרך הזו נמכרו כ-25% מכלל הנפט האיראני שהפר את הסנקציות בשנת 2020.
מתקן נפט בחופי איראן, במפרץ הפרסי | צילום: AFP
מאז 2023, מנגנוני הפיקוח הפורמליים על מכירות נפט, מכרזים וחוזים - שגם כך לא תפקדו באופן מיטבי - פינו את מקומם לוועדות סגורות ובלתי שקופות, שבחלקן יושבים נציגי סיעות מתוך "מסגרת התיאום" (CF), הקואליציה של המיליציות הפרו־איראניות.
מאות אלפי חביות נפט מעורבב נמכרות ביום ע"י המיליציות, בגיבוי גופים שקשורים קשר הדוק לממשלה, כשמי שאמון מלמעלה על מתן האישורים הממשלתיים לתרמית הוא לא אחר מעבאס א-סודאני, אחיו של ראש-הממשלה.
לפי מכון וושינגטון האמריקני, עיראק מוכרת נפט מעורבב שכ-20% ממנו מגיע ממקורות עיראקיים לגיטימיים וכ-80% - מאיראן.
פעילי המיליציות הפרו-איראניות בעיראק מחזיקים בכרזה הנושאת את תמונותיהם של מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה האיראני שחוסל, קאסם סולימאני, מנהיג חיזבאללה שחוסל, חסן נסראללה, וסגנו של מנהיג המיליציות שחוסל, אבו-מהדי אל-מוהנדס. | צילום: EPA
גורם שרוכש דלק ממדינה שהוטלו עליה סנקציות צפוי לחטוף סנקציות בעצמו. זו הסיבה בגינה רה"מ העיראקי חתך את מחיר מכירת הדלק בעשרות אחוזים, במטרה לפתות גורמים לרכוש את הנפט המוברח על-אף הסיכון.
הנפט נמכר לסוחרים בינלאומיים, לעיתים דרך מתווכים במדינות כמו לבנון, סוריה, איחוד האמירויות, סין או טורקיה. התמורה הכספית מוזרמת דרך חברות קש, חשבונות עלומים, מערכות קריפטוגרפיות ולעתים אף במזומן - הכל במטרה להקשות על גופים בינלאומיים להשיג מידע הנוגע לעסקאות.
לפי נתוני הבנק העולמי, האינפלציה באיראן ב-2023 הייתה השמינית בגובהה בעולם, עם שיעור שנתי של 44.6%. דולר אמריקני אחד שווה כיום כמיליון ריאל איראני, המטבע השני בחולשתו בעולם אחרי הפאונד הלבנוני. שיעורי אבטלה גבוהים, קריסת הריאל והאינפלציה הנוסקת דחפו מעל 80% ממשקי הבית האיראניים אל מתחת לקו העוני, בהתאם לתקן של הבנק העולמי, כאשר כ-30% מתוך מהאוכלוסייה מוגדרת ככזו שחיה בעוני קיצוני.
עמוק במשבר הפיננסי. איראנים מלקטים אוכל מהזבל ברחובות טהרן | צילום: יוטיוב
הסיוע העיראקי אינו מספיק כדי להוציא את איראן מהביצה הפיננסית העמוקה בה היא שוקעת, אך הוא מהווה צינור חמצן עבור הרפובליקה האסלאמית והטרור אותו היא מממנת.
איפה המערב?
האמריקנים מודעים לבלוף העיראקי.
ב-4 בפברואר, כשבועיים לאחר שחזר לבית הלבן, הוציא טראמפ מזכיר נשיאותי, בו הורה לשר האוצר "להטיל מיידית סנקציות או להעמיד אמצעי אכיפה מתאימים ביחס לכל גורם שיש לגביו ראיות לפעילות המפרה סנקציות הקשורות לאיראן". הוא הוסיף כי על שר החוץ "לנקוט צעדים מיידיים כדי להבטיח שהמערכת הפיננסית העיראקית לא תשמש את איראן לעקיפת סנקציות, וכן שארצות המפרץ לא יהוו נקודת מעבר לעקיפת סנקציות".
טראמפ וחמינאי. ברקע - תחנת הכוח האיראנית באיספהן | צילום: EPA, AFP
הן טראמפ בקדנציה הראשונה והן ביידן ניסו להטיל סנקציות ממוקדות על אישים וגופים שנקשרו בהברחות. חלק מהמאמצים נשאו פרי - קבלנים איבדו רישוי וחברות מסוימות הוצאו מחוץ לחוק. עם זאת, בשל המבנה העמום של הרשת והחפיפה בין מיליציות לשלטון, התוצאה הייתה בלתי מספקת. בנוסף, החשש המערבי בכלל והאמריקני בפרט מפגיעה באספקת האנרגיה העיראקית (המבוססת על אותם שדות) הוביל לריכוך הלחץ הבינלאומי.
הברחות הנפט בעיראק הן הרבה יותר משוק שחור. הן מנגנון גיאו-פוליטי מחוכם של משטר האייתוללות, המאפשר לו לשמור את הראש מעל המים חרף הסנקציות הכבדות.
בימים שבהם ממשל טראמפ מתדיין עם ממשל חמינאי כשעל הפרק הסרת הסנקציות, יתכן שהעולם כבר איחר את המועד ואילו הסנקציות היו נאכפות באופן הדוק יותר, לאיראנים לא הייתה ברירה אלא להיגרר לשולחן המשא-ומתן ממקום של חולשה. לצערנו, החלב הזה כבר החמיץ.
במבט לעתיד, חשוב לזכור כי אם המשא-ומתן לא יבשיל לכדי הסכם כולל, טיפול בצינור הנפט העיראקי-איראני הוא הכרחי, אחרת הוא ימשיך לספק חמצן למחוללת הכאוס והקטל הגדולה במזרח-התיכון.