בשלבי הנוק-אאוט של המונדיאל, ארגנטינה עברה בדרך לגמר את כף ורדה, מצרים, שווייץ ואנגליה. ספרד, לעומתה, עברה את אוסטריה, פורטוגל, בלגיה וצרפת. אין ספק שהיריבות שהלה רוחה פגשה היו חזקות משמעותית מזו של האלביסלסטה, אך מבקרים רבים טוענים שהדבר אינו מקרי אלא תוכנן מראש על ידי פיפ"א, בכדי למקסם את סיכויי ההצלחה של ארגנטינה.
עוד כתבות בנושא
אחת הטענות המרכזיות שעלו בהקשר זה, היא שההגרלה לא הייתה "שוויונית", שכן בצד אחד של הבראקט ניצבו מרבית הנבחרות החזקות ובצד השני רק מקצתן. ארגנטינה הייתה, כאמור, בצד ה"קל" יותר ולא שיחקה נגד אף נבחרת "טופ 10" עד חצי הגמר.
ראיתי בכך הזדמנות טובה להיכנס בעובי הקורה ולהסביר מספר דברים חשובים: כיצד עובדת ההגרלה במונדיאל, מהי החלוקה בין הנבחרות החזקות (ומה בכלל נחשבת נבחרת "חזקה") והאם באמת קיים כאן חוסר שוויון שנועד לתעדף את ארגנטינה?
הכי מעניין
נשמה, אלה חוקי הפורמט
קודם כל, ישנם מספר עמודי תווך בסיסיים בנושא שחשוב להכיר ולהבין. הראשון שבהם הוא הפורמט. בשנת 2017 פיפ"א אישרה את הגדלת מספר הנבחרות במונדיאל 2026 מ-32 ל-48.
איך עובד טורניר עם 48 נבחרות? כפי שהסברנו בכתבה הראשונה בסדרת המונדיאל, גביע העולם הנוכחי חולק לראשונה ל-12 בתים בני 4 נבחרות כל אחד. מכל בית עלו לשלב הבא שתי הנבחרות שסיימו ראשונות - הווי אומר 24 - ואליהן הצטרפו 8 הנבחרות בעלות המאזן הטוב ביותר מבין אלו שסיימו במקום השלישי, כדי להשלים ל-32 ה"עגול" - ממנו מתחילים שלבי הנוק-אאוט.
עוד כתבות בנושא
זה המקום בו הדברים קצת "מסתבכים". בעבר, כאשר היו 32 משתתפות ורק 8 בתים, העולות לשלב הבא היו שתי הנבחרות שסיימו ראשונה ושנייה בכל בית בלבד. במצב זה, ההגרלה הכתיבה שהמקום הראשון מבית X ישחק בשמינית הגמר נגד המקום השני מבית Y וכן הלאה, ללא יוצא מן הכלל. במונדיאל 2014, לדוגמה, זה יצר מצב "מושלם" (מבחינה סטטיסטית) בו כל 8 הנבחרות שסיימו ראשונות בביתן ניצחו בשמינית הגמר את כל 8 הנבחרות שסייימו שניות - וקיבלנו רבע גמר שמורכב מ-8 הנבחרות הטובות ביותר באותו טורניר.
עם זאת, במונדיאל 2026 המצב היה מורכב בהרבה, משום שקודם כל היו 12 נבחרות שסיימו במקום הראשון, מספר לא "עגול" במונחי נוק-אאוט. אליהן יש להוסיף כמות זהה של מקומות שניים, ולא פחות חשוב מכך - 8 מקומות שלישיים.
אנשים צופים במונדיאל בבר בדרום תל אביב, ליד פארק המסילה | צילום: מרים אלסטר/FLASH90
מציאות זו יצרה מצב א-סימטרי שבו בשלב 32 האחרונות (שהוא כאמור שלב נוק-אאוט חדש למונדיאל האחרון) חלק מהנבחרות מהמקום הראשון שיחקו נגד כאלו מהמקום השני, אך חלקן התמודדו עם כאלו מהמקום השלישי. ואם זה לא היה מסובך מספיק - היו גם מפגשים בשלב הזה בין שתי נבחרות שסיימו במקום השני. מבולבלים? גם אנחנו.
על פניו, באמת יש כאן חוסר שוויון, מפני שעל נבחרת אחת שסיימה ראשונה בביתה נגזר להתמודד בשלב הבא נגד נבחרת שסיימה שנייה (כמו לדוגמה ברזיל נגד יפן והולנד נגד מרוקו), בעוד שחברתה שסיימה ראשונה בבית המקביל "זכתה" למפגש קל יותר (על הנייר) נגד נבחרת שסיימה שלישית (דוגמת צרפת-שוודיה ואנגליה-הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו).
עוד כתבות בנושא
איך קובעים מי תתמודד נגד מי? אודה ולא אבוש שאיני בקיא מספיק ברזי הפורמט בכדי לדעת כיצד בדיוק נפל הפור, אך זהו המקום בו חשוב להדגיש שהוא נקבע כבר במרץ 2023. במילים אחרות, הדבר הוחלט עוד לפני תחילת מוקדמות גביע העולם 2026, כך שבזמנו אף נבחרת לא העפילה אליו עדיין וכתוצאה מכך לא ניתן לטעון להעדפה מכוונת כלפי אף מדינה ספציפית. ההגרלה שקבעה את חלוקת הבתים התקיימה בדצמבר 2025, ועל אף שניתן לטעון באופן קונספירטיבי - כמו בכל הגרלה אחרת - שהייתה בה הטיה, אין לכך שום הוכחה.
בתים, רבותיי, בתים
זה מביא אותנו לעמוד התווך השני - חלוקת הבתים. כפי שציינו לעיל, 48 המשתתפות במונדיאל 2026 התחלקו ל-12 בתים בני 4 נבחרות. איך עובדת ההגרלה שקובעת מי יהיו הנבחרות בכל בית? לפי "דרגים":
גם פה יש לעשות תרגיל מתמטי דומה; 48 הנבחרות מתחלקות ל-4 דרגים - מדרג א' ועד דרג ד' - על פי דירוג פיפ"א שלהן (כלומר ב"איזה מקום בעולם" הן דורגו) ערב הטורניר. באופן זה, מקומות 1-12 נמצאים בדרג א', 12-24 בדרג ב', וכן הלאה. עם זאת (וגם כאן הדברים טיפה מסתבכים), ישנם כמה יוצאי דופן:
קמעות מונדיאל 2026, מייפל האייל, זאיו היגואר וקלאץ' הנשר הקירח, לקראת המשחק בין דרום קוריאה לצ'כיה | צילום: Ulises Ruiz / AFP
3 המארחות - ארה"ב (מקום 14 בעולם) מקסיקו (15) וקנדה (27) - נכנסו אוטומטית לדרג א', אך ורק משום היותן מארחות (כך זה עובד בכל מונדיאל), מה ש"דחק" את מקומות 10-12 לדרג ב'. בנוסף לכך, 6 הנבחרות שעלו לגביע העולם דרך הפלייאוף היבשתי שלהן נכנסו אוטומטית לדרג ד', בלי קשר לדירוג שלהן ערב הטורניר (טורקיה לדוגמה שובצה בדרג ד' מהסיבה הזו, למרות שדורגה במקום ה-25).
כמו בעבר, כל בית הורכב מנבחרת אחת מכל דרג, כאשר חוקי פיפ"א קובעים שבנוסף לכך, בכל בית לא תהיה יותר מנבחרת אחת מכל יבשת (למעט אירופה, שיכולה להכניס 2 נציגות לכל בית). אלו החוקים בהם הגרלת הבתים במונדיאל הייתה צריכה להתחשב, ולמרות שחלקם מונעים שוויון מוחלט - האיזון הכללי עדיין נשמר ברובו ולא העניק לאף נבחרת ספציפית יתרון (למעט המארחות, כאמור).
עוד כתבות בנושא
האילוץ הנוסף היחיד בהגרלה, שקיים בכל מונדיאל, הוא ששתי המדורגות ראשונות בעולם יוצבו אוטומטית בצדדים ההפוכים של הבראקט אם יסיימו ראשונות בביתן - כלומר לא ייפגשו עד הגמר. במקרה דנן מדובר בספרד וארגנטינה, וזה בדיוק מה שקרה: הן נפגשו בגמר. עם זאת, אם אחת מהן תסיים שנייה, הן בהחלט עלולות להיפגש מוקדם יותר (כפי שכמעט קרה, כמו שנראה מיד).
סירי, מהי נבחרת "גדולה"?
לכל אחד יש הגדרה שונה למהי נבחרת "חזקה" או "גדולה", אבל לצורך העניין נגדיר שהנבחרות ה"גדולות" הן אלו שבדרג א', ו"החזקות" הן אלו שבדרג ב' (את 3 המארחות שמדורגות נמוך יותר מדרג א', נגדיר כחזקות ולא כגדולות). כתוצאה מכך, בכל בית אמורה להיות לא יותר מנבחרת גדולה אחת, כדי שכולן יוכלו לעלות מהמקום הראשון ולהגיע לשלב השני עם יתרון בדמות משחק נוח יחסית נגד המקום השני או השלישי מבית אחר.
איפה נמצאת כאן הבעיה? שההגרלה אמנם קובעת מה יהיו הבתים, אך לא מה יהיו תוצאות המשחקים בהם. המציאות, כפי שרובנו ודאי יודעים, לא תמיד מושלמת, ולא תמיד סדר המסיימות בבית הינו בהתאם לסדר הדירוג שלהן ערב הטורניר.
עוד כתבות בנושא
כך לדוגמה, בבית ח' - שהכיל את ספרד, אורוגוואי, סעודיה וכף ורדה - הסלסטה החזקה "אמורה" הייתה לסיים בקלות במקום השני אחרי ספרד. אך דא עקא, והיא נכשלה לנצח ולו משחק אחד בטורניר, מה שאפשר לכף ורדה (שמצדה לא הפסידה אף משחק) לסיים במקום השני בבית ולהעפיל על חשבונה לשלב הבא.
על פי ההגרלה, בית ח' הוצלב עם בית י', שהכיל את ארגנטינה, אוסטריה, אלג'יריה וירדן, כך שהמסיימת ראשונה בכל בית תשחק נגד המסיימת שנייה בבית השני. אם אורוגוואי (מקום 16 בעולם ערב הטורניר) הייתה מסיימת שנייה, כפי שכולם צפו - היא הייתה פוגשת את ארגנטינה בסיבוב ה-32. כמו כן, אם אלופת העולם לשעבר או זו החדשה היו מסיימות במקום השני בביתן, הן היו נפגשות כבר בשלב הבא. אם אחד משני התרחישים האלו היו קורים, אף אחד לא היה טוען שההגרלה של האלביסלסטה הייתה "קלה".
האם ארגנטינה - שסיימה ראשונה בביתה - אשמה בכך שאורוגוואי פישלה והודחה בשלב הבתים? האם פיפ"א - שההגרלה שלה דווקא "אמורה" הייתה לסדר לארגנטינה מפגש מאתגר במיוחד בשלב מוקדם (ועלולה הייתה להפגיש אותה עם אלופת העולם החדשה אם אחת מהן הייתה מסיימת שנייה) - רימתה במכוון כדי לעזור למסי וחבריו? השאלות רטוריות כמובן.
אוהדי ארגנטינה וספרד לפני גמר המונדיאל | צילום: AFP
כאשר מסתכלים על המשך הטורניר, המצב מתעצם אפילו יותר. ברבע הגמר, לפי ההגרלה, ארגנטינה צפויה הייתה לפגוש את פורטוגל, אחת הפייבוריטיות לזכייה ערב המונדיאל. אך דא עקא, ופורטוגל נכשלה לנצח בביתה את קולומביה ואת קונגו, וסיימה רק במקום השני. הדבר בעצם "העביר" אותה לצד השני של הבראקט ו"זיכה" אותה במפגש קשה במיוחד כבר בשמינית הגמר נגד ספרד - שם היא הודחה. כמו כן, קולומביה, שכתוצאה מכך צפויה הייתה לפגוש במקומה את ארגנטינה ברבע הגמר, הודחה גם היא בשמינית הגמר - במקרה הזה בפנדלים לשווייץ.
האם פיפ"א - שההגרלה שלה "אמורה" הייתה לסדר לארגנטינה מפגש ברבע הגמר נגד אחת הפייבוריטיות - אשמה בכך שפורטוגל אכזבה מאוד ולא סיימה ראשונה בביתה? האם זו אחריותה שקולומביה החזקה (מקום 13 בעולם) נכשלה לנצח את שווייץ והלכה הביתה? הבנתם את העניין.
עוד כתבות בנושא
בנוסף לכך, הבה נעיף מבט על שתי הנבחרות האחרות שהגיעו לחצי הגמר. צרפת פגשה בסיבוב ה-32 את שוודיה (שסיימה שלישית בביתה), בשמינית הגמר את פרגוואי (שהפתיעה את גרמניה בשלב הקודם) וברבע הגמר את מרוקו. לאנגליה חיכו קונגו (שסיימה שלישית בביתה), מקסיקו (מארחת שאינה נבחרת "גדולה") ונורווגיה (שגברה על ברזיל). שתיהן עברו גם כן דרך נוחה יותר משהן היו "אמורות" לעבור עד לשלב 4 האחרונות. היחידה שבאמת עברה דרך קשה מהרגיל היא ספרד, שבסופו של דבר גם זכתה ובצדק בגביע העולם.
אז למה לא שמענו כנגד צרפת ואנגליה טענות דומות לאלו שנשמעות נגד ארגנטינה? למה הסטנדט הכפול? הדבר מזכיר מאוד את הצביעות נגד מדינת ישראל, ששונאיה מציבים לה סטנדרט אחר מכל שאר מדינות העולם.
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ונשיא פיפ"א ג'אני אינפנטינו, בטקס הנפת גביע העולם במונדיאל 2026 | צילום: AFP
לסיכום, כפי שראינו, פיפ"א לא עשתה דבר כדי להעניק לארגנטינה דרך "קלה" יותר לגמר. ניתן בהחלט לטעון שלאלופת העולם לשעבר שיחק המזל כאשר הנבחרות החזקות מולן היא אמורה הייתה להתמודד הפסידו והלכו הביתה מוקדם (כפי שקרה גם לאנגליה וצרפת), אך יחס מועדף לא היה כאן.
חשוב להדגיש שאינני מדבר על השיפוט במשחקים עצמם. ברוב משחקיה של ארגנטינה במונדיאל היו החלטות (או היעדר החלטות) שיפוט שנויות במחלוקת, וראוי לדבר עליהם ולבחון האם האלביסלסטה נהנתה משיפוט מוטה. כמו כן, אינני טוען שאין שפיפ"א מושלמת. יש לה היסטוריה עשירה של שחיתות והיא התנהלה בצורה בעייתית מאוד במונדיאל הזה, במיוחד סביב נבחרת ארה"ב.
אך בכל הנוגע להגרלה ולסידור המשחקים מראש, פיפ"א עובדתית לא "עזרה" לארגנטינה לשעבר להגיע לגמר. זה לא מפריע כמובן לאוהדים ולחלקים רבים בתקשורת לנהל קמפיין דה-לגיטימציה מתמשך נגד אלפת העולם לשעבר, מה שמוכיח שכמו בפוליטיקה גם בכדורגל - כשיש אג'נדה, אנשים ממש לא מתכוונים לתת לעובדות לבלבל אותם.
עוד כתבות בנושא
