לואיז ואן דר ויידן היא בכלל חובבת כלבים. אבל כחוקרת העוסקת בסרטן בבעלי חיים, היא הפנתה בשנים האחרונות את תשומת לבה דווקא לחתולים.
לדבריה, הידע המדעי על סרטן אצל חתולים היה עד לאחרונה כמעט בגדר "קופסה שחורה", משום שמעט מאוד מחקרים עסקו בתחום.
אלא שלאחר שנים של מחקר, היא גילתה ממצא שהפתיע אותה: סוגי סרטן מסוימים אצל חתולים דומים מאוד לסוגי סרטן בבני אדם. הגילוי הזה מעורר תקווה להתקדמות משמעותית בפיתוח טיפולים בעתיד.
הכי מעניין
"זו הזדמנות ייחודית לעזור לשני מינים בבת אחת", אמרה ואן דר ויידן.
הממצאים מבוססים על מחקר שבו ואן דר ויידן וחוקרים נוספים מרחבי העולם בחנו גנים המעורבים בהתפתחות סרטן בדגימות גידול שנלקחו מכמעט 500 חתולי בית. החוקרים התמקדו בזיהוי הגנים שעברו מוטציות בתדירות הגבוהה ביותר.
חוקרים עובדים בחדר בקרת הקרינה של מכון הסרטן | צילום: AFP
אחד הממצאים הבולטים ביותר היה קשור לגן בשם FBXW7 – גן מדכא גידולים חשוב הן אצל בני אדם והן אצל חתולים. אצל חתולים נמצא כי הגן עבר שינויים תכופים בגידולים של בלוטות החלב. אצל בני אדם, מוטציות באותו גן קשורות גם הן לתוצאות חמורות יותר במקרים של סרטן השד.
החוקרים מקווים שהמחקר, שפורסם בכתב העת המדעי Science, יסייע לפתח טיפולים חדשים לחתולים. במקביל, הם סבורים שהמשך חקר הסרטן בחתולים עשוי לשפר גם את ההבנה של סרטן בבני אדם, ואולי בעתיד אף להוביל לטיפולים חדשים עבורם.
"יש כאן יתרון כפול אמיתי – מצב שבו גם החתולים וגם בני האדם מרוויחים", אמר ג'פרי ווד, פתולוג וטרינרי ואחד ממחברי המחקר.
בדיעבד, אומרים החוקרים, ייתכן שהממצא כלל אינו מפתיע.
מחקרים קודמים הראו כי חתולים חולקים חלק ניכר מהקוד הגנטי שלהם עם בני אדם – יותר מאשר יונקים רבים אחרים, ובהם כלבים, פרות ועכברים. בשל הדמיון הזה, חתולים עשויים לשמש מודל אמין לחקר מחלות אנושיות.
בנוסף, חתולי בית חיים באותה סביבה שבה חיים בעליהם, ולכן הם חשופים לעיתים קרובות לאותם גורמים מסרטנים הנמצאים באוויר ובמים. זוהי אחת הסיבות לכך שכלבים כבר סייעו בעבר למדענים להבין טוב יותר את מחלת הסרטן אצל בני אדם.
הסרטן מתפתח אצל כלבים בקצב מהיר יותר מאשר אצל בני אדם, ולכן ניתן לקבל תוצאות מהירות יותר בניסויים קליניים. כך למשל, סרטן העצם מסוג אוסטאוסרקומה נפוץ הרבה יותר אצל כלבים, ומחקרים בתחום סייעו הן לטיפול בכלבים והן לטיפול בבני אדם.
לפני כעשור ציינו חוקרים כי מחקרי סרטן התמקדו בעיקר בכלבים ופחות בחתולים, בין היתר משום שהידע על גידולים אצל חתולים היה מוגבל יותר, וגם משום שחתולים נוטים להיות לחוצים יותר במגע עם בני אדם.
לצורך המחקר הנוכחי אספו החוקרים דגימות רקמה מחתולי בית ב־אוסטריה, קנדה, אנגליה, גרמניה, ניו־זילנד וסקוטלנד. הם בחנו כאלף גנים חתוליים המקבילים לגנים אנושיים הידועים כקשורים להתפתחות סרטן.
חתול. | צילום: שאטרסטוק
חתולים | צילום: Yufan Lu – Washington Post
חתולים | צילום: Yufan Lu – Washington Post
מדידת חום בכניסה לבית קפה לחתולים בתאילנד, 2020. | צילום: AFP
ואן דר ויידן הודתה כי בתחילת הדרך חששה שלא יימצאו קווי דמיון משמעותיים בין סרטן אצל חתולים לבין סרטן אצל בני אדם, בעיקר משום שמעט מאוד מחקרים גנטיים נערכו עד כה בחתולים.
אלא שהתוצאות היו מעודדות. מעבר לגן הקשור לסרטן השד, נמצאו קווי דמיון גם בסוגי סרטן המשפיעים על הדם, העצמות, הריאות, העור, מערכת העיכול ומערכת העצבים המרכזית אצל שני המינים.
"מלכתחילה עשיתי את זה בשביל החתולים", סיפרה ואן דר ויידן, חוקרת בכירה במכון מכון וולקום סנגר שבאנגליה. "אבל לגלות שאפשר אולי לעזור גם לבני אדם – זה פשוט נפלא".
החוקרים מצאו גם כי התרופה הכימותרפית וינקריסטין הייתה יעילה נגד גידולי בלוטות החלב אצל חתולים. לדבריהם, הממצא עשוי לסייע לחברות תרופות וטרינריות לפתח טיפולים לסוג סרטן זה, הנחשב לסרטן השלישי בשכיחותו בקרב חתולים ובמקרים רבים גם לקטלני במיוחד.
"בעבר פשוט לא ידענו", אמר ווד. "לא ידענו איזו תרופה בכלל כדאי לנסות. עכשיו לפחות יש רשימה ראשונית של אפשרויות שאפשר לקחת לשלב הניסויים הקליניים".
עם זאת, מומחים מדגישים כי הדרך ליישומים רפואיים עוד ארוכה. חיימה מודיאנו, פרופסור לרפואה וטרינרית באוניברסיטת מינוסטה שלא היה מעורב במחקר, אמר כי מדובר בבסיס חשוב למחקרים עתידיים, אך נדרשת עבודה רבה נוספת לפני שניתן יהיה לתרגם את הממצאים לטיפולים ממשיים.
"זהו רק הצעד הראשון", אמר מודיאנו, "במסע של אלף מילין".
עוד כתבות בנושא
